מהי מלחמת סחר וכיצד היא באה לידי ביטוי?
מלחמת סחר מתרחשת כאשר מדינה מטילה חסמים משמעותיים על הסחר הבינלאומי במטרה להגן על האינטרסים המקומיים. לרוב, מדינות נוקטות מדיניות כזו בתקופות של מיתון, משבר כלכלי, מלחמה או חוסר יציבות אזרחית. עם זאת, לא תמיד המניעים הם כלכליים ולעתים מדובר בשיקולים ביטחוניים. במקרה הנוכחי, טראמפ הצדיק את המהלך, בין היתר בשל הצורך למנוע הגירה בלתי חוקית והברחות סמים ואף הגדיר זאת בצו נשיאותי כ"משבר לאומי".
הדרך הנפוצה ביותר לניהול מלחמת סחר היא באמצעות מכסים, אך ישנם גם אמצעים נוספים, כמו מכסות יבוא (הגבלת כמות המוצרים שניתן לייבא בפרק זמן מסוים) או שלילת רישיונות יצוא מחברות מסוימות, המונעת מהן גישה לשווקים בינלאומיים. במקרה של מכסים, המדינה המייבאת היא זו שגובה את המס מהיבואנים, כאשר העלות מתגלגלת לרוב לצרכן. כך, מחירי מוצרים מיובאים עולים, בעוד מוצרים מתוצרת מקומית נותרים ללא המס הנוסף, מה שהופך אותם לתחרותיים יותר.
מדוע הנשיא טראמפ פתח במלחמת סחר?
לטענת טראמפ, ישנם שני מניעים מרכזיים להחלטתו. הראשון, כאמור, הוא הדרישה מהשכנות קנדה ומקסיקו להגביר את האכיפה במאבק נגד הגירה בלתי חוקית והברחת סמים לתוך ארצות הברית. השני הוא הרצון לעודד חברות זרות ואמריקאיות להגדיל את הייצור המקומי. טראמפ מאמין כי הטלת המכסים תגרום לחברות לבחור בארצות הברית כבסיס הייצור ובכך לחזק את הכלכלה המקומית. כפי שהצהיר שלשום: "אז הם ישלמו מכס, או שהם יכולים פשוט לבנות את המפעלים שלהם בארצות הברית, ואז לא יהיה צורך במכסים".
מה צפוי לקרות עכשיו לאחר הכרזת המלחמה?
נשיאת מקסיקו קלאודיה שיינבאום הודיעה כי מדינתה תכריז על צעדי תגובה ביום ראשון, אך קודם לכן ציינה כי היא מוכנה להתמודד עם מהלכי טראמפ ב"קור רוח, שלווה וסבלנות". בעבר, מקסיקו השיתה מכסי תגובה, בעיקר בתקופת כהונתו הראשונה. לאורך השנים הפכה השכנה מדרום למרכז ייצור משמעותי לתעשיית הרכב, בין היתר בשל עלויות העבודה הנמוכות, ובהמשך גם למוקד ייצור עולמי בתחום האלקטרוניקה.
סין מצדה, הסירה את הכפפות והכריזה על מכסים של 15% שיושתו על עוף, חיטה, תירס וכותנה מארצות הברית, וכן על מס נוסף של 10% שיושת על דורה, פולי סויה, בשר חזיר ובקר, פירות ים, פירות וירקות ומוצרי חלב. במקביל, משרד המסחר הסיני הוסיף 15 חברות אמריקאיות לרשימת בקרת הייצוא, והכניס עשר נוספות לרשימת ישויות לא אמינות, מה שמונע מחברות סיניות לספק להן רכיבים. משמעות הדבר, שחברות טכנולוגיה כמו Skydio, המייצרת רחפנים, ו־Shield AI, המתמחה בבינה מלאכותית, לא יוכלו לרכוש מסין רכיבים חיוניים כמו סוללות ליתיום. סין גם הגישה תביעה רשמית נגד ארצות הברית בארגון הסחר העולמי.
מהן ההשלכות עבור הזירה הבינלאומית?
טראמפ כבר הצית מתיחות משמעותית מול בעלות בריתה של ארצות הברית, וכעת הקרע צפוי להעמיק. הטלת מכסים באופן חד־צדדי על שותפות הסחר הוותיקות קנדה ומקסיקו מנחיתה מכה קשה על שיתוף הפעולה הכלכלי. גם סין, שממילא נמצאת בעימות מתמשך עם ארצות הברית, מחריפה, כאמור, את תגובתה. בטווח הארוך, הגישה הפרוטקציוניסטית של טראמפ עלולה לדחוף מדינות נוספות לחפש שותפויות חלופיות לארצות הברית. זאת ועוד, גם אם המאבק מתרכז בארצות הברית, קנדה, מקסיקו וסין, ההשפעה תורגש ברחבי העולם.
מדינות שתלויות בשרשראות אספקה גלובליות עלולות להיחשף לשיבושים, מה שיוביל לעליות מחירים גם בשווקים אחרים. חברות אירופיות ויפניות שפועלות בצפון אמריקה עלולות להיפגע מהתנודות בהיקפי המסחר, ומדינות מתפתחות שתלויות ביצוא לארצות הברית עלולות להיקלע לקשיים.
אנדרו ווילסון, סגן מזכ"ל לשכת הסחר הבינלאומית (ICC), הזהיר היום, כי אם טראמפ לא יסיג את המכסים, הכלכלה העולמית עלולה לעמוד בפני קריסה דומה לזו של השפל הגדול. "הדאגה הגדולה שלנו היא שזו עלולה להיות תחילתה של ספירלה כלפי מטה", ציין.
האם יש מנצחים במלחמות סחר?
אם המכסים על קנדה ומקסיקו יישארו בתוקף ללא פתרון מוסכם, הם עלולים לערער את אחד ממודלי האינטגרציה הכלכלית החזקים בעולם. תעשיות שלמות בארצות הברית, ובראשן תעשיית הרכב, תלויות לחלוטין בשרשרת אספקה חוצת גבולות. כפי שהסביר יצרן רכב אחד, חלקי רכב מסוימים חוצים את הגבול בין ארצות הברית לקנדה או מקסיקו עד שבע פעמים לפני שלב ההרכבה הסופית. כעת, כל חציית גבול תהיה כרוכה במכס נוסף, מה שעלול להקפיץ עלויות ייצור, להביא לשיבושים באספקה ואולי אף לעצירה של קווי ייצור. אנליסטים מעריכים כי המחיר הממוצע של רכב חדש בארצות הברית יטפס בכ־2,500 דולר.
כיצד משפיע טראמפ על וול סטריט?
אם מלחמת הסחר תחריף, הסיכון לשוקי המניות יגדל, שכן התייקרות היבוא, האטה בצמיחה והחרפת התגובות מצד מדינות אחרות, עלולות לפגוע ברווחי החברות ולגרור עוד גלים של שחיקות ערך.
