הקיבוצים ציינו אמש (שלישי) והיום את חג השבועות, בסימן אירועי 7 באוקטובר, השכול והמאבק להחזרת החטופים. עשרות אלפי התושבים ב-56 הקיבוצים המפונים מהצפון ומהדרום ציינו את חג השבועות מחוץ למשק, בקיבוצים מארחים או באתרים הזמניים בהם הם מתגוררים. את החגיגות בקיבוצי הצפון שלא פונו קטעו הבוקר (רביעי) אזעקות עקב מטח רקטות ששיגר חיזבאללה לגליל העליון ולאזור טבריה.
חג השבועות הוא החג המרכזי בקיבוצים בכל רחבי הארץ. תהלוכת ענפי הקיבוץ, ריקודים, שירים, טרקטורים, ערמות חציר ומניין התינוקות החדשים שנולדו בשנה החולפת, הפכו מזמן למסורת בטקסי השבועות בתנועה הקיבוצית, והם מושכים אליהם אורחים רבים.
טקס חג שבועות של קיבוץ בארי התקיים במלון דיוויד בים המלח, אליו מפונה קהילת בארי כבר יותר משמונה חודשים. הריקודים המסורתיים בטקס הקיבוצי נערכו גם השני, וריקוד הנשים בוצע עם סרטים צהובים בקריאה להחזרת החטופים.
עמית שלוי, יושב הראש הכלכלי של הקיבוץ, אמר בטקס: ״ציון החג השנה נעדר את המרכיב העיקרי שלו – אנחנו לא חוגגים על הדשא הגדול, מול הבמה עם שלל ביתנים מסביב, שוקו קר, ארטיק לימון נוזל ועשרות ילדים, הורים, סבים וסבתות, אורחים מסתובבים ביניהם. כה רבים אינם ולא יהיו עוד בין הסובבים את הביתנים בשנים שיבואו, ואף על פי כן, נקום ונציין את החג כפי שציינו וחגגנו כבכל שנה. במקום הדשא הגדול נציין את החג כאן – במקום הנמוך בעולם.״
לאחר ציון החוסן ולכידות הקיבוץ בכל ענף משק בנפרד על אנשיו ויכולותיו, הוא המשיך ואמר: ״נחגוג עם אנשי בארי אשר שרדו את האירוע הקשה, הרימו ראש ועוסקים במלאכת הבנייה והשיקום הפיזי והנפשי… בתקווה לחג הביכורים הבא בבארי הבנויה. תחי בארי.״
רותי אלגרנטי, סמנכ״לית דפוס בארי, הוסיפה ואמרה: "השנה, מתוך השבר הגדול והאובדן, החלטנו אנחנו – עובדי דפוס בארי, להוות מנוע לצמיחה ותקומה, לכל בית בארי, לעובדי הדפוס ומשפחותיהם, ולאזור כולו – ובכל יום מחדש אנחנו נוכחים לראות שהעבודה המשותפת והיצירה המתחדשת מאפשרים לנו לחזור להאמין שיש על מה להילחם, ובבוא היום גם יהיה לנו לאן לחזור."
אבידע בכר, שניהל את תחום החקלאות בבארי וחוזר בימים אלו לנהלו – לאחר שיקום שעבר אחרי איבוד רגלו בטבח 7 באוקטובר, בו איבד גם את אשתו דנה ובנו כרמל זכרונם לברכה, נשא דברים: "אחרי המכה הקשה מנשוא שחטפנו, היינו הראשונים להרים את ראשנו ולהזדקף. הראשונים לזרוע את החיטה כשמסביב השדה היה עדיין שדה קרב. הענקנו השראה לכל הקיבוצים והישובים שסביבנו ולמדינה כולה. אבל לא עשינו זאת לבדנו, לצד רוח החקלאים שלנו, נציין את רוח המתנדבים מכל קצוות הארץ, שסייעו לנו יחד עם אחינו הבדואים עובדי החקלאות, לזרוע. בשעותינו הקשות ביותר, הם התייצבו ללא כחל וסרק בשישי, שבת ובכל מועד שנדרש.
"נוקיר בגאווה את חברינו שקמו מהאבל והכאב הפרטי שלהם וקטפו את הפירות במטעים ובפרדסים. חברים שקמו לזרוע חיטה ותפוחי אדמה, לקצור ולאסוף יבולים בקושי רב ועם עוצמה אדירה.
"בשעות הקשות ביותר, התכנסנו בבית החולים עם פצועינו לקבל החלטות שממשיכים לזרוע. גם העובדים הזרים עמדו איתנו ולצידנו כשהחליטו לשוב למרות המלחמה ולעבוד איתנו. ואחרונים חשובים ביותר הלב הפועם של הפלחה עובדי החקלאות היקרים שלנו שלא נחים לרגע ופועלים ללא לאות לקידום החקלאות בבארי. תודה רבה לכם".
קיבוץ כיסופים ציין את החג בקיבוץ אלמוג שבצפון ים המלח. חברי כפר עזה קיימו טקס משותף עם קיבוץ שפיים שם הם מתארחים מאז 7 באוקטובר, ובימים אלה נבנית שם שכונת דיור זמני עבורם. קיבוץ ארז התארח בקיבוץ אור הנר השכן, וקיבוץ נירים שמפונה למגורים זמניים בבאר שבע קיים טקס משותף עם קיבוץ שובל.
טקס שבועות משותף לקהילות כפר עזה ושפיים בקיבוץ שפיים (צילום: דוברות התנועה הקיבוצית)
גם קיבוצי הצפון המפונים ציינו את החג בקיבוצים מארחים: קיבוץ מנרה שספג הרס רב כתוצאה מהפצצות חיזבאללה, ציין את החג בקיבוץ גדות שבעמק החולה, לשם התפנו רבים מחבריו. קיבוץ כפר גלעדי שמפונה מהגליל העליון התארח בשער הגולן, ואיילון שבגליל המערבי התארח בטקס שבועות בבית אלפא.
בכל הקיבוצים התקיימו מייצגים הקוראים להחזרת החטופים. לתפאורה הקבועה המלווה את הטקס בקיבוץ, שכוללת טרקטורים וערמות חציר, אלומות שיבולים, סלסילות פרי וירק, ורקדנים בלבוש לבן חגיגי, נוסף השנה הצבע הצהוב, צבעו של מטה המשפחות לשחרור החטופים. בקיבוצים רבים יכלול הטקס קריאה לממשלה לאשר את מתווה העסקה שהציג נשיא ארה"ב ג'ו ביידן להחזרת החטופים הביתה.
סמל המאבק לשחרור החטופים מחבילות חציר בקיבוץ כפר מסריק בגליל המערבי (צילום: עודד רוזנקיאר)
המילה 'עכשיו' מחביות חציר בטקס שבועות קיבוצי, בקריאה להחזרת החטופים (צילום: דוברות התנועה הקיבוצית)
