הקשר בין מנור סולומון לפריצה של לאמין ימאל

עד 2022 ה"טרופאו ז`ואן גאמפר" התקיים בקאמפ נואו, ולמעט בשנת הקורונה, האצטדיון היה תמיד כמעט מלא.

אבל בקיץ 2023 ה"גאמפר" לא יכול היה להתקיים בקאמפ נואו, שנכנס לתקופת שיפוצים. וכך המשחק מול טוטנהאם האנגלית, בשמונה באוגוסט, היה בעצם הראשון של בארסה בביתה החדש והזמני, אצטדיון לואיס קומפאניס בשמו הרשמי, שנמצא במרומי "הר היהודים", הלוא הוא המונז`ואיק. בכלל, זה היה משחק הכדורגל הראשון שהתקיים באצטדיון זה 14 שנה.

על אף שכאן ערך ליאו מסי את הופעת הבכורה הרשמית שלו במדי ברצלונה, אוהדי בארסה לא אוהבים את האצטדיון האולימפי המיושן, שהיה בעבר הבית של היריבה העירונית אספניול (בין 1997 ל-2009), ושהגישה אליו מסורבלת וקשה. זו הסיבה שרבים מהאוהדים החליטו להישאר בבית.

רק 35 אלף איש הטריחו את עצמם להגיע למשחק, שאמור היה להיות חגיגי, ורובם היו תיירים ולא אוהדים של בארסה. אף על פי שהקבוצה הייתה אלופת ספרד והתקוות היו לעונה מוצלחת נוספת, גם בליגה וגם בליגת האלופות, כמחצית ממושבי האצטדיון נותרו ריקים.

ההרכב של ברצלונה: טר שטגן; אראחו, קונדה, אריק גרסיה, באלדה; אוריול רומאו, גאבי, דה יונג, פדרי; ראפיניה, לבנדובסקי.

בארסה פתחה את המשחק בסערה וכבר אחרי שלוש דקות רוברט לבנדובסקי הבקיע. אבל ההגנה של צ`אבי לא נראתה מספיק מתואמת ואוליבר סקיפ כבש פעמיים לספרס, שהגיעה ללא הארי קיין שהיה בדרכו לבאיירן מינכן, אבל עם שחקן הרכש הטרי, הישראלי מנור סולומון, שפתח בהרכב.

צ`אבי לא רצה להפסיד במשחק שבוע לפני פתיחת הליגה, וביצע בדקה ה-61 שישה חילופים. הוא שלח למגרש בין היתר את קשר הרכש הגרמני אילקאי גונדואן, שזכה עם מנצ`סטר סיטי בליגת האלופות כחודשיים לפני כן, ואת החלוצים פראן טורס, עבדה אלזלזולי ואנסו פאטי. אבל התוצאה נותרה בעינה, 1:2 לטוטנהאם.

בדקה ה-80 שלח המאמן למגרש שני שחקנים צעירים ודי אלמונים עבור חובבי הכדורגל האנגלים, פרמין לופס בן ה-20 וימאל בן ה-16. רבע שעה לאחר מכן כבר לא היה אחד שלא ידע מי זה לאמין ימאל.

מהרגע שלאמין עלה על כר הדשא הוא פשוט שרף את האגף הימני. כעבור פחות משתי דקות הוא בישל לפראן טורס את שער השוויון – הבישול הראשון שלו כשחקן ברצלונה.

וזה לא היה סתם בישול. לאמין משך את הכדור עם רגל שמאל ואז שלח את המסירה המדויקת לרחבה עם החלק החיצוני של הרגל.

זו לא הייתה הפעם הראשונה ולא האחרונה שלאמין השתמש בטכניקה הזו, המכונה בספרד "טריוולה", שאותה הוא שכלל כילד ברחובות רוקאפונדה. אבל מרבית אוהדי ברצלונה ראו אותו עושה זאת בפעם הראשונה.

ריקרדו קוורסמה, כוכב העבר הפורטוגלי, נחשב לשחקן שהשתמש יותר מכל אחד אחר בטריוולה, לעיתים גם ללא צורך. לאמין עושה זאת לא מעט, אבל הכול בהתאם לסיטואציה. בשנים הבאות הטריוולה, אותה מסירה שבישראל נקראת "פאלש", הפכה לאחד הסמלים המסחריים של לאמין.

אחרי שלאמין בישל לראפיניה בטריוולה במשחק מול מאיורקה, שאלו אותו העיתונאים איך הוא עושה את זה: "אני חושב שבמשחק פיפ"א בפלייסטיישן זה כשלוחצים 2L".

הטריוולה מול מאיורקה הייתה רק אחת מני רבות מאז החל לשחק בבוגרים של ברצלונה ובנבחרת ספרד. אחת המפורסמות ביותר הייתה זו ששלח מ-40 מטר לראפיניה, שכבש מול ויאריאל. עוד אחת מרהיבה הייתה לדני אולמו, שהבקיע מול אספניול.

ואם לא החמצות הענק של רוברט לבנדובסקי וראפיניה, ייתכן שכבר כעת היו לו יותר בישולי טריוולה מאשר למרבית הכדורגלנים בעולם בכל הקריירה.

אחד המאפיינים של לאמין ככדורגלן זה שהוא בלתי צפוי. שחקן ההגנה שמולו לעולם לא יֵדע אם הוא ינסה לעקוף אותו מימין או משמאל. ושחקני הגנה שנמצאים ברחבה לעולם לא ידעו אם המסירה מהאגף תגיע חתוכה מבפנים החוצה או לכיוון הנגדי. וכשאתה כל כך מיומן ומדויק בכל הפעולות שלך, גם הפשוטות וגם אלו שנחשבות למסובכות יותר, יהיה לך תמיד יתרון על פני מי שניצב מולך.

מהרגע הזה כמעט כל הכדורים הלכו לאגף ימין. שחקני טוטנהאם פשוט לא הצליחו להתמודד מול הילד קל הרגליים, עם שינויי הכיוון המפתיעים, וכל נגיעה שלו בכדור סחטה קריאות עונג מהיציעים.

עוד מבצע כזה שלו בדקה ה-90, שהותיר את המגן הספרדי סרחיו רגילון חסר אונים, שחרר את בארסה להתקפה, שבסיומה כבש אנסו פאטי וקבע 2:3. 

בתוספת הזמן הבקיע גם עבדה אלזלזולי, שוב אחרי התקפה שהתחילה ברגליים של ימאל מימין. ברצלונה ניצחה 2:4. ושוב, כמו במשחק הבכורה בליגה מול בטיס, גם הפעם כולם דיברו בסיום רק על שחקן אחד: לאמין ימאל.

הוא היה על כר הדשא 15 דקות בלבד, אבל הותיר רושם אדיר על כל מי שהיה באותו ערב במונז`ואיק. אחד מהם היה מנור סולומון, הישראלי של טוטנהאם, ששיחק 90 דקות באותו ערב, ונזכר: "התחלתי את המשחק בכנף ימין ולקראת הסוף עברתי לכנף שמאל. ואז לאמין ימאל נכנס. שמעתי את השם לפני כן, אבל לא באמת הכרתי אותו. מהרגע שהוא נכנס הוא עשה לנו סחרחורת. את רגילון הוא עבר פעמיים או שלוש ואני אומר לעצמי, מה זה הדבר הזה שנכנס. כי ידעתי שהוא בן 16".

"גם אותי הוא עבר פעם אחת, אז עשיתי עליו פאול. הוא באמת עשה לנו קרקס ובעשר דקות ניצח לברצלונה את המשחק. היה ברור לכל השחקנים של טוטנהאם שמדובר בכישרון ענק. אחרי המשחק לא הפסקנו לדבר עליו ועל מה שהוא עשה לרגילון".

גם הפעם ההשוואות לליאו מסי לא איחרו לבוא. ובמיוחד ההשוואה למשחק אחד, 18 שנים קודם לכן: גביע גאמפר 2005, ברצלונה מול יובנטוס.

פאביו קאפלו היה אז מאמנה של יובנטוס, והוא לא ידע מי זה מסי. גם פטריק ויירה, הקשר הצרפתי הוותיק, שלא הצליח להתמודד עם "הפרעוש", סיפר ששאל את חבריו לקבוצה: "הילד הזה, מי זה?".

קאפלו אמר במסיבת העיתונאים אחרי המשחק: "מעולם לא ראיתי שחקן כל כך איכותי בגיל הזה, ועם אישיות כזו, לובש חולצה כל כך חשובה. מסי הוא אלוף גדול והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה עם הכדור".

עכשיו תחליפו את השם "מסי" בשם "ימאל", וזה פחות או יותר מה שאמרו אנשי טוטנהאם באוגוסט 2023. צ`אבי אמר אחרי המשחק: "ימאל הוא מסוג השחקנים שעושים את ההבדל. ומה שהכי מרשים אצלו זו היכולת לקבל את ההחלטות הנכונות באופן קבוע, למרות שהוא רק בן 16. ומדובר בדבר הקשה ביותר בכדורגל".

אנג` פוסטקוגלו, המאמן האוסטרלי של טוטנהאם, אמר: "אני פשוט אוהב את זה שבברצלונה לא מפחדים לזרוק למים שחקנים צעירים שמשפיעים מייד. אני חושב שזה כל כך מרגש. גם לנו יש שחקנים צעירים, כמו מייקי מור, אבל בגיל 16? זה נדיר מאוד, ומצריך בגרות פיזית ורגשית".

התקשורת הספרדית והבינלאומית קשרה כתרים לילד הפלא. טום סנדרסון כתב ב"פורבס": "זו הייתה ההופעה הטובה ביותר של שחקן כלשהו בגביע גאמפר מאז ליונל מסי ב-2005", והוסיף: "בתוך עשר דקות בלבד ימאל גרם לאוהדי בארסה לשכוח את אוסמן דמבלה".

זהו פרק מתוך ספרו החדש של נדב יעקבי, "השמיים הם הגבול", הביוגרפיה של לאמין ימאל. הספר הכולל כ-260 עמודים, חושף את סיפורו המלא של הנער שגדל בשכונת מצוקה בקטאלוניה, להורים שהיגרו מאפריקה, וכולל סיפורים רבים שלא פורסמו עד היום.

הספר מגולל את סיפור חייו האישי המרתק של ימאל, הדרך אותה עבר מהרחובות העלובים של רוקאפונדה ועד שקיבל את החולצה מספר 10 של ברצלונה, אבל לא רק. זהו גם הסיפור של בני המהגרים בספרד והקושי שלהם להיטמע בחברה ולקבל לגיטימציה. אלו גם ההשוואות הבלתי פוסקות בין לאמין לליאו מסי, שהחלו כבר כשהיה בן 12. הספר חושף גם את המעטפת העסקית שמנהלת את הקריירה של ימאל, נחשפים הסכומים אותם הוא מרוויח וגם הקשר העמוק שלו לעולם המוזיקה.

את הספר החדש ניתן להזמין במכירה מוקדמת באתר סטימצקי. לגולשי האתר ניתנת הנחה באמצעות הכנסת קוד קופון – yamal10