השיחות הסודיות בין ישראל וירדן, ומה ניתן לעשות עם הגרעין האיראני

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● ביידן או נתניהו: מי באמת אחראי להפלת משטר אסד

1מתחת לרדאר: ישראל וירדן ניהלו שיחות על המצב בסוריה

"ישראל וירדן ניהלו שיחות סודיות ביום שישי כדי לתאם את המצב בסוריה", כך דווח באקסיוס. "נפילת משטר אסד הותירה מדינה שברירית, מאגרי נשק כימי וקבוצות מורדים חמושות רבות, חלקן ארגונים אסלאמיסטיים שהיו קשורים פעם לאל-קאעידה. ישראל וירדן, שתיהן שכנות של סוריה, אומרות כי הן רוצות לשתף פעולה בנוגע לדאגות הביטחוניות המשותפות שלהן בנוגע למצב במדינה".

"ירדן היא גם מתווכת מרכזית בין ישראל לקבוצות המורדים הסוריות, כולל קבוצת האופוזיציה הסונית האסלאמיסטית 'היאת תחריר א-שאם' (HTS), שהובילה את המהפכה שהפילה את משטר אסד".

"מאחורי הקלעים נפגשו בשישי האחרון, ראש השב"כ ופקידים בכירים בצה"ל עם מנהל שירות המודיעין הכללי הירדני, אחמד חוסני, ומפקדים צבאיים בכירים ירדניים. שני בכירים ישראלים אמרו לאקסיוס כי בשיחה הם דנו במצב בסוריה ומעורבותה של ישראל וירדן עם קבוצות המורדים – שמקימות כיום ממשלה זמנית. הם אמרו כי הם גם דנו באיום הגובר של הברחת נשק מאיראן דרך ירדן לקבוצות חמושות ביהודה ושומרון, אשר עשוית להחריף את האלימות בשטח הפלסטיני", נכתב.

צה"ל, שב"כ ושגרירות ירדן בוושינגטון סירבו להגיב לכתבה.

מתוך האקסיוס מאת ברק רביד. לקריאת הכתבה המלאה.

2הסכם או הסלמה: ארה"ב וישראל יצטרכו להחליט מה לעשות עם איראן

"השעון מתקתק, וההחלטות הנוגעות למתיחות הגרעינית עם איראן ידרשו מישראל וארה"ב להחליט עד כמה הן מוכנות להפעיל לחץ נוסף על הרפובליקה האסלאמית, וכיצד יגיבו אם המדיניות הדיפלומטית לא תצליח. השאלה המרכזית היא אם יש עדיין דרך למנוע מאיראן להשיג את יכולת הגרעין שהיא שואפת אליה מבלי להיגרר להסלמה צבאית נרחבת", נכתב בוושינגטון פוסט בטור דעה של העיתונאי דיוויד איגנטיוס, שכותרתו "הפגיעות של איראן, מחייבת את ארה"ב וישראל לעמוד בפני בחירה דחופה".

"פגיעותה של איראן עשויה להוביל אותה להשיג ארסנל גרעיני במאמץ להרתיע אויבים – אשר אחרת לא ניתן יהיה לעצור אותם. לאיראן יש דלק לפצצה, אך אנליסטים אמריקאיים סבורים שהיא עדיין רחוקה חודשים רבים מלבנות ראש נפץ שיכול להיות מועמס על טיל בליסטי לטווח ארוך", נכתב.

"איך להפסיק את התקדמות הגרעינית של איראן? לפני מלחמת ישראל-חמאס ביידן קיווה להגיע להסכם גרעיני חדש עם איראן שיחליף את תכנית הפעולה הכוללת משנת 2015. גם טראמפ, אף שפרש מהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית ב-2018, שוחח עם נשיא צרפת עמנואל מקרון ואחרים על האפשרות לנהל משא ומתן על הסכם גדול וחמור יותר. אם הדיפלומטיה הכפויה לא תצליח לחסום את יכולת הגרעין של איראן, ייתכן שישראל וארצות הברית יחשבו לפעול צבאית".

"רבים מהמתקנים הגרעיניים האיראניים טמונים עמוק באדמה, ומומחים טוענים כי רק לארה"ב יש נשק חזק מספיק כדי לפרוץ את הבונקרים האלה. שר הביטחון לשעבר גלנט מקווה שארה"ב וישראל יעבדו יחד כדי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. אך הדגיש: 'לישראל יש את האמצעים לפגוע בנכסים איראניים בצורה מדויקת, כוחנית ומתקדמת. אם יהיה צורך, לא נחשוש לפעול'".

"בזמן שהביקורת על מדיניות הממשל האמריקאי נמשכת, המתח בין ישראל לאיראן גדל. האיומים המשותפים שמביאים עמם האתגרים הגרעיניים והפוליטיים דורשים תיאום הדוק בין ירושלים לוושינגטון, וגם חשיבה מחודשת על אסטרטגיות עתידיות", נכתב. "בינתיים, מומחים מעריכים שהזמן לא עובד לטובת מי שמתנגד לאיראן, שכן כל יום שעובר מקרב אותה עוד יותר להשגת טכנולוגיה שתאפשר לה להקים מערך גרעיני שלם. בסופו של דבר, השאלה האמיתית היא אם המערכת הבינלאומית תוכל למנוע את התממשות האיום".

"ככל שהלחץ הדיפלומטי נמשך, הסנקציות הכלכליות שמטילה ארצות הברית, לצד ניסיונות להשפיע על הממשל האיראני דרך ערוצים שונים, לא תמיד מצליחות למנוע את ההתפתחות הגרעינית של המדינה. ההתנהלות הפוליטית הפנימית באיראן, שמונעת לעיתים על ידי קבוצות קיצוניות המעדיפות את חיזוק היכולות הגרעיניות על פני דיפלומטיה עם המערב, הופכת את המשא ומתן להרבה יותר מורכב", נכתב.

לסוגיית ההרתעה הגרעינית יש השלכות לא רק על מדיניותה של איראן, אלא גם על האזור כולו. "מדינות במזרח התיכון עשויות להמשיך ולהימנע מלהיכנס למרוץ הגרעיני, אך יש מי שמעריכים כי אם איראן אכן תצליח להשיג נשק גרעיני, מדינות נוספות ירגישו לחץ לפתח אמצעים דומים".

"הזמן שעובר מחייב את המנהיגים לנקוט צעדים מדודים וקשוחים, וההשלכות של כל צעד, אפילו אם יוביל לפעולה צבאית, יהיו הרות גורל לא רק עבור ישראל וארצות הברית, אלא גם עבור יציבות המזרח התיכון והסדר העולמי כולו", נכתב.

מתוך הוושינגטון פוסט מאת דיוויד איגנטיוס. לקריאת הכתבה המלאה. 

3מטוס החמקן הישראלי F-35 מוכיח את עצמו

"ניצחונם האחרון של מטוסי הקרב החמקנים של חיל האוויר הישראלי מדגם F-35 נגד מערכות ההגנה האווירית של איראן, מדגיש את יכולתם להתמודד מול איומים ברמה גבוהה יותר", נכתב בביזנס אינסיידר.

"הרמטכ"ל הבריטי חשף בשבוע שעבר שישראל השמידה כמעט את כל מערכות ההגנה האווירית של טהרן ופגעה באתרים לייצור טילים, באמצעות מטוסי F -35", נכתב. "זו בדיוק המשימה שאליה תוכנן המטוס".

"בעבר ה-F-35 התמודד עם מטרות חלשות יותר בעלות הגנה אווירית מוגבלת, או ללא הגנה כלל. מטוסי F-35 לרוב תקפו גורמים לא-מדינתיים כמו דאעש, הטאליבן והחות'ים", נכתב. אולם כעת, "חל שינוי והמטוס החמקן המתקדם בעולם הוכיח עצמו במבצע האחרון של ישראל נגד איראן ש"מדגיש את יכולתו של המטוס להתמודד עם לחימה ברמה גבוהה".

"מטוס F-35 לייטנינג II, הוא מטוס חמקני רב-משימתי, חד-מנועי, מתקדם, שפותח על ידי חברת הביטחון האמריקאית, לוקהיד מרטין. קיימות מספר גרסאות של המטוס שנמצאות בשימוש במספר מדינות, כולל ישראל", נכתב. "ישראל, שמפעילה גרסה ייחודית של דגם ה-F-35A המיועד לפעילות חיל האוויר, הייתה הראשונה שהשתמשה במטוס הקרב בלחימה בשנת 2018. הצבא האמריקאי השתמש בו מאז במשימות ברחבי המזרח התיכון. המבצע הנועז ביותר של ה-F-35, התרחש כאמור בסוף אוקטובר, כאשר ישראל תקפה את איראן בתגובה למתקפת הטילים הגדולה של טהרן".

"ישראל השתמשה ביותר מ-100 מטוסים, שנשאו פחות מ-100 חימושים, ולא התקרבו למרחק של פחות מ-161 ק"מ מהמטרה בגל התקיפה הראשון, מה שהפיל כמעט את כל מערכות ההגנה האווירית של איראן," אמר לביזנס אינסיידר אדמירל טוני רדקין, ראש מטה ההגנה הבריטי. רדקין, דיבר בתחילת החודש בכנס במכון המלכותי לשירותים מאוחדים (RUSI), ואמר "ישראל הדגימה את עוצמתו של המטוס ואת היתרון הבלתי פרופורציונלי של שיטות לחימה מודרניות בתקיפותיה נגד איראן".

מתוך הביזנס אינסיידר מאת ג'ייק אפשטיין. לקריאת הכתבה המלאה.

4למה אירלנד שתקה ב-7 באוק', אבל מיהרה להביע סולידריות עם הפלסטינים

"אירלנד היא אחת המדינות האנטי-ישראליות ביותר באירופה. אין ספק שרוב גדול מהציבור נוטה לצד הפלסטינים ולא לצד הישראלים, אך עד כמה התחושות הללו באמת מושרשות עמוק?", נכתב על ידי העיתונאי דיוויד קווין במאמר דעה ב-Irish Independent.

"אין ספק שתחושות אנטי-ישראליות רווחות בחלקים גדולים מהממסד הפוליטי שלנו, ולא רק במפלגות השמאל. יש לזכור שלאחר הזוועות שביצע חמאס ב-7 באוקטובר, לא הונף אף דגל ישראלי כאות סולידריות מעל מבנים ציבוריים, בעוד שבמדינות אירופאיות אחרות הדבר היה נפוץ. במקום זאת, פוליטיקאים באירלנד הביעו סולידריות מיידית עם הפלסטינים ופרסמו את דגל פלסטין ברשתות החברתיות שלהם".

למשל, חברת מועצת העיר קימג'-רת'מיינס, פונם רנה, טענה בדיון לבחירת חברי מועצה כי אף אחד לא נוקט עמדה לגבי הסכסוך. "מה שהוא כמובן רחוק מהאמת. היא תקפה את ארה"ב על כך שהיא אינה מרסנת את ישראל והסבירה ש'הכלכלה האמריקאית כולה נשלטת על ידי היהודים'", נכתב. "האמירה שיהודים שולטים בכלכלה העולמית היא סטריאוטיפ אנטישמי עתיק. רנה חזרה בה מאוחר יותר והתנצלה". רנה נדרשה להליך משמעתי. "ומה קרה מאז? ובכן, בעצם כלום. מדוע ההליך לוקח זמן רב? היא אמרה את הדברים לפני יותר מחודשיים. בבריטניה, הערה דומה הייתה מובילה להשעיית פוליטיקאי הן ממפלגת הלייבור והן ממפלגת השמרנים".

"באופן כללי, אין אותה רמת גינוי כלפי חמאס ואיראן, כפי שיש נגד ישראל. וזכרו, זה היה המצב מאז ה-7 באוקטובר בשנה שעברה. זו הסיבה לכך שיהודים באירלנד מרגישים כל כך מבודדים. הרב הראשי, יוני ווידר, ציין את תחושת הבידוד שהם חווים. כך גם מוריס כהן, יו"ר המועצה היהודית האירית. תחושת הבידוד הזו רק הולכת וגדלה כשהם רואים את חוסר הפעולה בעקבות דבריה המזעזעים של רנה, או את השתיקה עקב תקיפת צעיר יהודי אמריקאי במועדון לילה בדבלין בחודש שעבר, אחרי ששלושה גברים, לפי עדותו, הבחינו בו עונד מגן דוד, שאלו אם הוא יהודי – והכו אותו. באירלנד הייתה הרבה יותר דאגה כאשר תייר אמריקאי הוכה בקיץ האחרון".

"זה דבר אחד שהמערכת הפוליטית שלנו נוטה לכיוון הפלסטינים, אך החוסר המוחלט בסולידריות כלפי הקהילה היהודית באירלנד, החל מכישלונה של הממשלה להניח דגלי ישראל אפילו ביום של הרצח הכי גדול של היהודים מאז מלחמת העולם השנייה. עלינו להיות זהירים בהאשמות אנטישמיות, אף שהאנטישמיות אכן קיימת בכמה מקרים. אך אולי על הפוליטיקאים שלנו לעשות יותר כדי להקל את תחושת הבידוד של הקהילה היהודית הקטנה שלנו".

מתוך ה-Irish Independent מאת דיוויד קווין. לקריאת הכתבה המלאה.