השקעות העתק שלו בארגוני טרור קרסו. לאן הולכים מכאן?

המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי השקיע, בעידוד מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה קאסם סולימאני, יותר מ־30 מיליארד דולר במשטר אסד. לחיזבאללה העבירה המדינה כ־20 מיליארד דולר, וכ־150 מיליון דולר ניתנו מדי שנה לחמאס ולג'יהאד האסלאמי. אלא שמרבית חלקי הסהר השיעי קרסו בתוך שנה ושלושה חודשים – והיום משטר האייתוללות חלש מאי פעם.

● טובי המוחות הכלכליים: כך תיראה הכלכלה הגלובלית בשנה הקרובה 

המצב של אזרחיו חמור, אבל חמינאי (85) ממשיך להתעקש על קו דתי קיצוני על חשבונם. הוא מגדיל את תקציב הביטחון, מאיץ את תוכנית הגרעין, ומכין את הקרקע לקראת יורשו, שעשוי להיות בנו מוג'תבא. מנגד, ניכר כי באיראן חוששים מזעם אזרחי שעשוי להתפרץ, ועל כן השהה חמינאי את אכיפת חוק החיג'אב.

תקציב הביטחון ישולש

החשש מפני איום חיצוני ופנימי הביא לשתי פעולות מרכזיות: הגדלה דרסטית של תקציב הביטחון וקידום תוכנית הגרעין. דוברת הממשלה האיראנית פטימה מוהאג'רני הודיעה לפני כחודשיים שתקציב הביטחון בשנה הפרסית הבאה (שתחל ב־20 במרץ) ישולש: מ־10.3 מיליארד דולר ל־30.9 מיליארד דולר.

בד בבד, לפי דוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), שנחשף בסוכנות הידיעות AFP, איראן החזיקה נכון ל־26 באוקטובר 182.3 ק"ג אורניום מועשר ל־60%, עלייה של 17.6 ק"ג ביחס לדוח מאוגוסט.

 יו"ר סבא"א רפאל גרוסי (משמאל) וסגן יו"ר סוכנות הגרעין האיראנית בהרוז קמלוונדי. זינוק באורניום המועשר / צילום: ap

אל"מ (במיל') ד"ר אוֹרי נסים לוי, יו"ר הפורום הגרעיני ומרצה באפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, מסביר כי 60% הוא הרף המשמעותי. "הפקת חשמל מתבצעת לרוב עם אורניום מועשר לכ־5%, וכורים ברמה הטכנולוגית הגבוהה ביותר, שאין לאיראן, צורכים אורניום מועשר ל־20%. מעבר משיעור של 40% ל־60% הוא קשה, אבל עלייה ל-90% כבר לא קשה. אין עילה להעשרה לרמות כאלה לצרכים אזרחיים". בנוגע לכמות ד"ר לוי מציין שלפצצת אורניום דרושים כ־53 ק"ג מועשר ל־90%. "פצצת אורניום, באופן יחסי, היא פצצת אטום חלשה יותר מפצצות פלוטוניום ומימן, שאין לאיראן את היכולות עבורן".

יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס, צופה כי ב־2025 תגיע ההכרעה לגבי תוכנית הגרעין האיראנית: הסכם או מימוש פתרון צבאי. "ראשית, האיראנים צריכים לקבל החלטה פנימית אם הם עושים האצה לעבר הנשק הגרעיני או הולכים למו"מ עם טראמפ. מיד לאחר בחירתו הם הלכו למדינות E3 (צרפת, גרמניה ובריטניה) לקיום מו"מ ראשוני".

סך הכול סבא"א מעריכה כי איראן מחזיקה כ־6,604 ק"ג אורניום מועשר, עלייה של 852.6 ק"ג בתוך חודשיים. להשוואה, טרם החתימה על הסכם הגרעין ב־2015 איראן החזיקה בכ־8,710 ק"ג אורניום מועשר בשיעור נמוך (3.67%), ובכ־195 ק"ג מועשר בשיעור בינוני (20%). ההסכם שממנו נסוג הנשיא הנבחר דונלד טראמפ בכהונתו הקודמת התיר לאיראן להחזיק במשך עשור, לכל היותר, כ־300 ק"ג אורניום מועשר לשיעור נמוך. הפתרונות היחידים הסבירים שנותרו למניעת נשק גרעיני מאיראן הם הסכם חדש או האופציה הצבאית.

דיין מפנה זרקור למי שטראמפ בחר בו כשליחו לנושא האיראני: ריק גרנל, שידוע בגישתו הלוחמנית כלפי טהרן וניהל את שיחות השלום שהביאו להסכם סרביה־קוסובו. "טראמפ מעוניין מאוד להביא להסכם בין ישראל לבין סעודיה, כי הוא מבין שזה שווה פרס נובל. אולם הסעודים לא ילכו להסכם לא רק בגלל סוגיית שתי מדינות לשני עמים, הם גם ידרשו לפתור את הבעיה האיראנית. טראמפ מתמודד עם שתי גזרות, כשישראל רוצה לתקוף, אבל אין לה את היכולות. האם הוא יצטרף ליכולות – זו נקודה משמעותית. ראש הממשלה בנימין נתניהו נדרש להבהיר לוושינגטון כי הבעיה האיראנית תידרש לפתרון עוד בטרם ההסכם עם סעודיה".

מי יהיה היורש?

בשנה החולפת עסקו רבות במצבו הבריאותי של חמינאי – המנהיג העליון זה כ־35 שנה. רק בחודש שעבר הרשתות החברתיות געשו בטענות על שנפל לתרדמת. היקפן גרם ללשכתו למהר ולפרסם תמונות חדשות שלו – כדי להפריך את השמועות.

מי שסומן מיד כיורש הפוטנציאלי הוא בנו מוג'תבא (55). הוא היה בן 10 כשהתרחשה המהפכה, והצמיחה ברפובליקה האסלאמית הפכה אותו לאדם קיצוני במיוחד. הקרבה לאביו גם הפכה אותו לבעל עוצמה מגיל צעיר. בבחירות 2009 הוא תמך בנשיא המכהן דאז מחמוד אחמדינג'אד, תמיכה שנחשבת למה שהביא לזכייתו בקדנציה נוספת. הבחירות ההן התגלגלו לגל מחאה, שמוג'תבא היה גורם משמעותי בדיכויו – צעד שהוא עשוי לנקוט גם בעתיד.

ב־15 השנים האחרונות עוסק מוג'תבא בהוראה אסלאמית. לפני שנתיים הוא הועלה לדרגת אייתוללה, הדרושה לתפקיד המנהיג העליון. ב־22 בספטמבר פרסם, באופן חריג, סרטון ברשתות החברתיות, והסביר כי הוא מפסיק את השיעורים הווירטואליים לתלמידים מחוץ למדינה. במכון המחקר האמריקאי "המועצה האטלנטית" כתבו כי צעד שכזה מלמד ברמה ההיסטורית על מצב בריאותי לא טוב, או על הכנה לקבלת אחריות משמעותית יותר.

 דיוקנאות בכירי הסהר השיעי שחוסלו, באוניברסיטת טהרן. "המשטר לא נכשל רק בבית" / צילום: ap, Vahid Salemi

עוד שני יורשים אפשריים, אותם סימנו בערוץ איראן אינטרנשיונל האופוזיציוני, הם עלירזא עראפי והאשם חוסייני בושהרי. עראפי הוא הסגן השני של יו"ר מועצת המומחים, הגוף שמפקח על המנהיג העליון ומיועד לבחור את יורשו. הוא גם חבר במועצת שומרי החוקה, ומכהן כמוביל תפילות השישי בעיר הקדושה קום. בושהרי הוא הסגן הראשון של מועצת המומחים, ראש סמינר משמעותי בקום, ובעל קשרים קרובים לחמינאי.

ד"ר מאיר ג'בדנפר מבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן מסביר שעדיין קשה לדעת מי יהיה היורש. "עלו טענות באיראן בנוגע למות הנשיא ראיסי, שהתרחש לאחר שהתנגד למעבר תפקיד המנהיג העליון בירושה למוג'תבא – ונהרג בתאונה מסתורית. עבור רוב העם האיראני הבעיה אינה מי יהיה יורש, אלא מדיניות המשטר. יש בעיות קשות שהאזרח נדרש להתמודד מולן, כמו אינפלציה ומחסור באנרגיה".

קריסה כלכלית טוטאלית

עלי חמינאי, מוג'תבא או אולי בכלל מנהיג עליון אחר יידרשו למצוא פתרונות למצב הכלכלי החמור במיוחד של איראן. לפי מרכז המחקר של המג'לס, הפרלמנט האיראני, שיעור העוני במדינה עמד ב־2023 על 30.1%, כלומר יותר מ־26 מיליון איראנים שחיים מתחת לקו העוני. לצד זאת, הריאל האיראני ממשיך להישחק, והמטבע חצה לאחרונה את רף 750 אלף הריאל לדולר, לעומת 505 אלף לפני שנה.

באיראן אינטרנשיונל דווח כי שחיקת המטבע גרמה לשכר העובדים הממוצע באיראן, שנשק בתחילת השנה ל־200 דולר בחודש, לרדת לפחות מ־150 דולר. הנתונים הרשמיים מעידים כי עבור תנאי חיים מינימליים נדרשים 500 דולר בחודש. כשלכך מתווסף קצב אינפלציה שנתי של 31%-38.5% לאורך 2024, מבינים כי באיראן אין ציפיות גדולות מ־2025.

כלל האזרחים מתמודדים עם השלכות ניהול המדינה הכושל. אחד הביטויים המובהקים הוא תחום האנרגיה: עוד לפני הגעת החורף הקר המדינה התקשתה לספק חשמל רציף. לאחרונה אוניברסיטאות, בתי ספר, מוסדות ממשל ובנקים הושבתו – מטהרן ועד מחוז מערב אזרבייג'ן – בשל מחסור בחשמל. מהדי ערב סאדכ, אנליסט אנרגיה איראני, הזהיר כי זו שאלה של זמן עד שכ־40% מאיראן תחיה בעלטה.

"המצב הכלכלי משפיע על התדמית של חמינאי, כי בעת שהוא מתעסק עם האובססיה לנושאים כמו ישראל – יש בעיות כמו מחסור בגז על אף המשאבים הקיימים של איראן", מדגיש ד"ר ג'בדנפר. "נפילת משטר אסד הביאה ללעג למשטר, בגלל שלא רק שנכשל בבית, בכלכלה, כעת יש לו כישלון מוחשי בסוריה".

כדי להתגבר על הפסקות חשמל יומיומית של שעתיים־שלוש המשטר נדרש לפתור מחסור יומי ב־300 מיליון מטר מעוקב גז וב־20 אלף מגה־ואט חשמל. לפי הערכות, איראן נדרשת להשקעה של 250 מיליארד דולר במערכות הנפט והגז ו־19 מיליארד דולר בתשתיות החשמל.

ממשלת הנשיא הרפורמיסט מסעוד פזשכיאן מחפשת תשובות מחוץ למדינה. בספטמבר הוא אמר כי יש צורך בהשקעות זרות של 100 מיליארד דולר כדי להשיג את יעד הצמיחה השנתי (8%), שלשם עמידה בו דרושים 250 מיליארד דולר.

הממשלה הנוכחית מתמודדת עם ההשלכות של סובסידיות מופלגות שהעניק המשטר לאזרחים בניסיון למנוע מחאות. פזשכיאן הסביר כי עלות הפקת ליטר בנזין עומדת על כ־80 אלף ריאל (כ־13 סנט אמריקאי), ואילו יבוא ליטר בנזין עולה 400-300 אלף ריאל. אך הסובסידיות מאפשרות לאזרחים לרכוש בנזין בסכום השווה לשני סנטים בלבד לליטר – מהזולים בעולם.

הנשיא הזהיר כי אם לא יבוצעו הרפורמות הנדרשות בענף האנרגיה ושיעור הצריכה הנוכחי יימשך, איראן תידרש להוציא יותר מ־2 מיליארד דולר על יבוא בנזין. בתקציב השנה הבאה, בטהרן מקווים להגיע להכנסות ממסים של 17 אלף טריליון ריאל (יותר מ־28 מיליארד דולר), עלייה של 39% מהשנה שעברה. תקווה שאם תתממש, תבוא כמובן על חשבון האזרחים.

השהיית חוק החיג'אב

אירוע חריג מאוד שהתרחש לאחרונה, כנראה בשל חשש ממחאות, היה ההחלטה להשהות את חוק החיג'אב החדש, שעורר זעם ציבורי ובינלאומי. החוק "לשמירה על המשפחה דרך קידום תרבות של צניעות וחיג'אב" כולל 74 סעיפים, ובהם עונשים חמורים לנשים, מהלקאה, דרך מאסר ועד מוות. בחוק המושהה יש סעיפים קיצוניים אפילו במושגי איראן, ובארגון אמנסטי מזהירים כי רעיונות כמו "עירום" לא מוגדרים בו, מה שעלול לאפשר אכיפה בררנית ופרשנויות מופלגות.

החוק מושהה, אך עשוי לשוב. בשבע השנים האחרונות ניכר כי החיג'אב הפך לסמל לדיכוי של משטר האייתוללות. רציחתה של מהסה אמיני ב־2022, שנעצרה בשל תקנות החיג'אב ועונתה למוות, הביאה להתפרצות גל מחאה משמעותי. אך לא רק סוגיית החיג'אב גורמת לתסיסה, אלא גם המצב הכלכלי והבחירה של הרפובליקה האסלאמית לתעדף את ארגוני הטרור בסהר השיעי על פני אזרחיה. כל אלה עשויים בשנה הקרובה להביא לגל מחאה שיעמיד את משטר האייתוללות במבחן.