איראן חוותה את אחת המכות הכואבות ביותר שלה בתקופה האחרונה בעקבות נפילת משטרו של בשאר אל-אסד בסוריה. כעת השלטונות האיראניים מנסים להתרגל למצב החדש, ולהבין כיצד צפוי להיראות מעתה "ציר ההתנגדות" במתכונתו החדשה. המכה של נפילת אסד מגיעה מבחינתה של איראן בתזמון גרוע במיוחד – ימים לאחר שחיזבאללה ספג מכה חסרת תקדים מצה"ל.
בני סבטי, חוקר איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי INNS, מדגיש כי התגובה באיראן מתחלקת לכמה גורמים ושחקנים – וכל אחד מציג תגובה שונה. בראש ובראשונה, הוא אומר, ניכרת השתיקה של ההנהגה והגורמים הבכירים ביותר בטהראן. גם מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי, צפוי לנאום רק מחר ולהתייחס לנעשה בסוריה.
"השתיקה הזאת מאוד מוזרה ומחשידה", אומר סבטי בשיחה עם N12. "לצד ההנהגה, גם משמרות המהפכה לא הוציאו שום הודעה בעניין, למרות שכל האזור הזה הוא תחת אחריותם". היום דווח באיראן כי מפקד משמרות המהפכה חוסין סלאמי הופיע בדיון סגור ומיוחד בפרלמנט האיראני בנושא סוריה, ואמר כי היועצים הצבאיים של איראן נשארו בסוריה "עד הרגע האחרון לפני נפילת ממשלתו של אסד", אבל כעת אין כלל יועצים או כוחות צבאיים של איראן בסוריה. דוברת ממשלת איראן פאטמה מוהג'רני אמרה כי 4,000 אזרחים איראנים חזרו מסוריה בשלושת הימים האחרונים.
המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי ובשאר אל אסד | צילום:
רויטרס
"יש בקרב הציבור באיראן מחשבה כאילו איראן ידעה על הנפילה והשינוי הצפוי עוד הרבה לפני כן", מוסיף סבטי. "כבר אתמול התפרסם שאיראן יצרה קשר עם זרמים של המורדים ומנסה לקדם את האינטרסים שלה. ניכר שהמשטר מחפש כעת נתיב חדש, אולי כבר הרגישו שהמשטר של אסד חלש ורקוב מדי ואולי עדיף להם להשתפר ולהתקדם".
לצד ההנהגה הבכירה, סבטי מדגיש כי יש את החלק המחובר למשטר שמזוהה כזרם השמרני והקיצוני, שרבים מאנשיו מביעים זעם על כך שאיראן לכאורה "נתנה לאסד ליפול". "רבים כועסים ואומרים 'איך הפקרנו חבר של 45 שנה' (בהתייחסות למשטר אסד בכללותו, כולל האב חאפז – למעשה מתחילת המהפכה האיסלאמית באיראן), 'איך חיזבאללה לא הופיע' – עם המון ביקורת על מה שנתפס כחוסר עשייה. לאותם גורמים אין השפעה של ממש, הם נמצאים שם בעיקר לרעש, וייתכן שדווקא טוב למשטר שנשמעת עליו ביקורת מהכיוון הזה. אפילו לחברי ועדת החוץ והביטחון בפרלמנט באיראן אין השפעה של ממש".
מפקד משמרות המהפכה חוסין סלאמי | צילום:
מתוך הטוויטר של התקשורת האיראנית
קבוצה נוספת שמזהה סבטי היא הציבור האיראני, ושם ניכר חלק לא מבוטל שמביע כעס גם כן, במיוחד לאחר ההשקעה הכלכלית האדירה של איראן במשטר אסד. "הכעס מגיע בעקבות קריסת משטר שתמכו בו 45 שנה – בעשרות מיליארדי דולרים. המספרים הגלויים באיראן מדברים על השקעה איראנית של 50-30 מיליארד דולר במשטר אסד, ואתמול עוד נמצאו במבנה השגרירות האיראנית בדמשק מזוודות עם 43 מיליון דולר במזומן".
"הררי כסף נשפכו למקום הזה", מדגיש סבטי, "ועכשיו הכול הלך". הוא ממשיך ומדגיש גם כי ניתן לזהות חלק קטן בציבור שמעז לגלות שמחה – ולקוות כי אולי "אבני הדומינו" יגיעו גם לאיראן, ו"אם רודן אחד נפל אז גם הרודן שלנו יכול ליפול". הוא ממשיך ואומר גם כי יש שיח לא מבוטל על העובדה שייתכן שהמשטר נפל מכיוון שמדובר במשטר שהועבר מאב לבנו, ברמיזה לספקולציות באיראן על כך שמושתבא, בנו של ח'אמנאי, צפוי לרשת אותו בעתיד.
מורדים בסוריה | צילום:
AP
יחד עם זאת סבטי אומר כי מדובר בשיח קטן יחסית בציבוריות האיראנית, בעיקר ברשתות החברתיות, מכיוון שהם חוששים באופן טבעי לגורלם, "והם מבינים כי משמרות המהפכה זה דבר יותר חזק ומפחיד מהצבא הסורי המצ'וקמק".
בתקשורת האיראנית הרשמית לא מובעת ביקורת של ממש, אבל ניכר שינוי טון משמעותי ביחס למורדים בסוריה. התקשורת הרשמית באיראן נהגה תמיד לכנות את ארגוני המורדים "ארגוני טרור", אולם מיד לאחר נפילתו של משטר אסד – עברה התקשורת באיראן לכנות אותם "גורמי אופוזיציה".
