התורם שמשפיע על טראמפ ועשוי למנוע את סגירת טיקטוק בארה"ב

היחסים בין ארה"ב לסין שוב מגיעים לרתיחה, ושוב סביב הרשת החברתית טיקטוק. לאחר שבארה"ב אסרו את הפעילות של חברת וואווי, כעת מתקרב תאריך היעד שבו טיקטוק תהיה חייבת להימכר לחברה אמריקאית אם תרצה להמשיך לפעול בארה"ב.

● השנה שריתקה את הישראלים למסך הטלוויזיה: כמעט 11 שעות צפייה ביום
● פריטים ייחודים באלפי שקלים: התעשייה שפורחת בישראל מתחת לרדאר

בתחילת החודש, בית המשפט הפדרלי דחה את עתירת טיקטוק נגד חוק שמתגלגל בממשלים האחרונים של דונלד טראמפ וג'ו ביידן, שאוסר על הפצה, מכירה, עדכון ותמיכה ביישומים שבשליטת מדינות עוינות. החוק קובע כי טיקטוק והחברה האם שלה, ByteDance, נשלטות על ידי סין, והיא מדינה עוינת. הרשתות החברתיות אוספות מידע רב על המשתמשים, וזו יכולה להיות בעיה רצינית. לכן, קבע בית המשפט בארה"ב כי על הפלטפורמה הסינית להימכר בתוך 40 יום, או שתיאסר לשימוש במדינה.

מבחינת ארה"ב הסיבה ברורה: חשש לפגיעה בביטחון הלאומי. בשל הרגולציה הסינית, לממשל בבייג'ין יש גישה למאגרים של חברות, גם פרטיות. המשמעות היא שסין יכולה לרגל אחר מידע המשתמשים האמריקאי, אבל יותר מזה, יכולה לקיים קמפיינים של השפעה בעזרת הפלטפורמה. מנגד, טיקטוק טוענת לפגיעה בחופש הביטוי, ולפגיעה חמורה בזכויות החברה. החברה למעשה יכולה לערער לבית המשפט העליון, אבל גם זה יכניס את הפעילות שלה בארה"ב לסחרור.

 המיליארדר האמריקאי־יהודי ג'פרי יאס / צילום: מתוך יוטיוב

זו לא הפעם הראשונה שסוגיה זו מייצרת כותרות. בסוף 2022, בסנאט האמריקאי, עבר חוק שאוסר את השימוש בטיקטוק עבור כל מכשיר ממשלתי. הרעיון שעומד מאחורי זה הוא לשמור על המידע של הסוכנויות הפדרליות. לאורך כל השנים האלו דווח על מסמכים של ה‏־FBI שמתריעים מהשימוש באפליקציה, ומהאפשרות שהמידע על המשתמשים האמריקאיים יגיע לממשל הסיני. בחודשים שלאחר מכן, במדינות שונות כמו מונטנה, קראו לאסור באופן מוחלט את טיקטוק.

צעירים נגד ארה"ב

המנכ"ל של טיקטוק, שו זי צ'ו, הגיע להעיד מול הקונגרס ב־2023, ולא הצליח להפיג את החששות האמריקאיים כלפי הפלטפורמה. כשנשאל האם לסין יש גישה למידע של האמריקאים, הוא ענה שלאחר פרויקט טקסס – שנועד לגרום לכך שחברת אורקל תהיה זו שתנהל את הפעילות האמריקאית של טיקטוק – לא תהיה לסין גישה כזו. המשמעות היא שלסין, בהווה, יש גישה למידע.

ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסבירה כי יש פה שני עניינים בוערים: "הראשון, טיקטוק כפלטפורמה, או כחברה, שמצליחה לשטוף את המוחות של משתמשי ארה"ב. לא רק טיקטוק, אלא גם השימוש של רוסיה, איראן ועוד ברשת, כדי לקדם מטרות פוליטיות או פליליות. לממשל קשה להתמודד עם הטענות, כדי לא לפגוע בחופש הביטוי. השני – פגיעה בביטחון הלאומי, ובעיית מעבר המידע לסין". לדבריה, "אם באמת היה לאמריקאים אכפת, הם היו מחוקקים חוק פרטיות פדרלי. טיקטוק יצרה קמפיין השפעה על הגולשים כדי שימחו על סגירת הרשת. זה ממשיך ללמד את ה־FBI כמה טיקטוק חזקה".

ד"ר צחי חייט מבית הספר עופר לתקשורת באונ' רייכמן, אומר כי "כמעט לא רואים נושא שגם הימין וגם השמאל מסכימים עליו. פה בישראל קשה למצוא תמיכה משני הצדדים הפוליטיים, אפילו תאונות דרכים הפך לשמאל ולימין. אז בארה"ב הנזק היה מוחשי, ולא רק בעיות דימוי גוף או קיטוב חברתי. אנחנו נהיה נאיביים אם ניתן למעצמה כוח כזה ברור ולכן זה הבשיל ככה. פתאום יש ילדים בני 12 שיוצאים נגד החקיקה, זה עוד אישוש של נגיעה למעצמה זרה שלנו כאמריקאים".

ממשל טראמפ היה זה שהניע את המהלך נגד טיקטוק במקור, והנשיא הנבחר גם הציע לשמש כמתווך בעסקת מכירה של טיקטוק לוולמארט. פרויקט טקסס בזמנו נועד למכור את הפעילות האמריקאית של החברה לאורקל, כדי לענות על החשש לפגיעה בביטחון הלאומי של סין. ממשל ביידן ניסה להמשיך לקדם את זה, אבל אז נדחה בשל ערעורים שונים. אבל כעת הנשיא המיועד טראמפ שינה את הגישה שלו כלפי הרשת החברתית – ובין היתר פתח חשבון טיקטוק עם 14.7 מיליוני עוקבים.

מה חולל את השינוי? כבר דווח על הקשר של המיליארדר האמריקאי־יהודי ג'פרי יאס לאפליקציית טיקטוק. לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, חברת ההשקעות של יאס מושקעת בטיקטוק כבר שנים. בחודשים האחרונים אף דווח כי הוא אחד המשקיעים הגדולים ב־Truth של טראמפ, וגם השקיע בקמפיין של טראמפ בבחירות האחרונות. צריך לומר שאחרי שהחוק עבר בסנאט ונחתם, מורכב במיוחד לבטל אותו.

המהלך הזה יכול להוביל לשתי בעיות: ראשית, שינוי בשוק ואולי פגיעה בתחרות. שנית, נוצר פיצול באינטרנט. "למעשה, מהלך כזה יוביל לטיקטוק ארה"ב וטיקטוק עולם. תוכן לא יעבור בין הצדדים", אומרת ד"ר שוורץ־אלטשולר.

השלכה נוספת שיכולה להיות מהמהלך הזה לדברי ד"ר חייט קשורה לאלגוריתם. "האלגוריתם חזק וזה משהו שקשה לאתגר אותו. השאלה שנצטרך לשאול היא האם זה באמת יישמר. הרי סין הכניסה אג'נדה לתוך האלגוריתם לטענת האמריקאים, מה שגורם להם לחסום אותה. האם זה ישתנה? אני רואה בזה צעד משמעותי, כי בארה"ב לוקחים אחריות חקיקתית כדי להתמודד עם זה. זה מהלך שמזהה ומסתכל על הפוטנציאל לנזק האפשרי".

הרווח של הענקיות

יש מומחים שטוענים כי הסיבה שהמהלך קורה ביתר שאת כיום זה בגלל שלראשונה, מטא וגוגל מאוימות, שכן טיקטוק נוגסת נתחים בשוק האמריקאי. לכן, ברמה המיידית, המרוויחות הברורות הן גוגל ומטא – שכן להן יש מתחרות ישירות. לפי הדיווחים, לטיקטוק יש 170 מיליון משתמשים בארה"ב, וזה אומר שהיא שווה הרבה מאוד כסף. אם ענקית טכנולוגיה כמו מיקרוסופט תהיה זו שתקנה את טיקטוק, זה יכול להשפיע על כל מה שקורה בשוק.

לפי ד"ר שוורץ־אלטשולר, "השאלה שצריך לשאול היא האם באמת אפשר להשתמש בטיעון הסיני והדאטה, האם זה מספיק משכנע כדי לעשות את הדיפרנציאציה בין השחקניות. צריכה להיות אסדרה רוחבית של הרשתות החברתיות, ולא לאסדר את טיקטוק רק בגלל שהיא סינית. הנזק של הרשתות האחרות לא פחות חמור. צריך להעביר חוק פרטיות פדרלי".

ד"ר חייט: "יש בעיות בכל הרשתות, אבל לפחות מטא וגוגל פועלות מתוך אינטרסים עסקיים, והמטרה היא רווח כספי. מאוד מאתגר שמי שמנהל את זה היא מעצמה או כוח זר שרוצה לפגוע בך באופן משמעותי. זה כמעט כמו אם אני אהיה מוכן שתאגיד השידור הציבורי יהיה בבעלות איראנית".

ומה לגבי ישראל?

ומה באשר לישראל? ד"ר שוורץ־אלטשולר אומרת כי היא כועסת שהדיון אפילו לא מתנהל בארץ: "על רשתות חברתיות בכלל, וגם לא לגבי טיקטוק. בארה"ב כבר אומרים שזה סיפור של ביטחון לאומי. אנחנו בישראל ראינו מתחילת המלחמה מול ארגון הטרור חמאס כי זו החזית התשיעית. הרוסים, הסינים והאיראנים כולם השתמשו בטיקטוק כדי לעשות קמפיינים נגד מדינת ישראל, מה שסיכן את ביטחוננו מתחילת המלחמה. זה מה שקורה כשהממשלה מתעסקת בתקשורת הממוסדת כמו התאגיד וגלי צה"ל, ומפספסים את הפלטפורמה שגורמת נזק בינלאומי עצום, ואינה מקיימת על כך דיונים רלוונטיים".