בצל התקיפות האינטנסיביות בלבנון מחד, והירי הנרחב של חיזבאללה לעבר ישראל מנגד, חלה התקדמות במגעים להסכם. "נראה כי קווי המתאר של הסכם הפסקת אש פוטנציאלי מתגבשים" כך מסרו מספר גורמים אזוריים ואמריקאים בכירים לעיתון "הניו יורק טיימס".
הבכירים הזהירו כי יש צורך לגבש פרטים קריטיים על יישום ואכיפה וכי "חילוקי דעות עדיין עלולים לבטל כל עסקה", עם זאת חלקם ציינו סיבות לאופטימיות זהירה.
ההסכם המוצע קורא להפוגה של 60 יום, שבמהלכן צה"ל ייסוג מלבנון ומחבלי חיזבאללה ייסוגו מצפון נהר הליטני, מסרו הגורמים. במשך הזמן הזה, צבא לבנון והאו"ם יגבירו את פריסתם באזור הגבול, "ומנגנון אכיפה חדש בראשות ארה"ב יבטיח שחיזבאללה וישראל יישארו מחוץ לאזור".
לפי הגורמים, התקיפות האוויריות של ישראל במהלך החודשיים האחרונים, דרדרו קשות את יכולותיו הצבאיות של חיזבאללה ועקרו מאות אלפי מתומכיו המוסלמים השיעים ממקומם. "זה דחף את מנהיגי ארגון הטרור הנותרים, ואת התומכים שלהם באיראן, לקראת עניין בהסכם שעשוי לעצור נזק נוסף".
בנאום וידאו ביום רביעי, מזכ"ל חיזבאללה הדש, נעים קאסם, אמר שהועברו כמה הערות על ההסכם, וכי "הסכמנו לנתיב זה של משא ומתן עקיף". שני התנאים של חיזבאללה, לדבריו, הם שהסכם יעצור את כל ההתקפות הישראליות על לבנון וישמור על ריבונות לבנון. "נראה מה תהיה התוצאה", אמר.
הפתרון המוצע, אמרו הגורמים, הוא ועדת פיקוח חדשה בראשות ארצות הברית למעקב אחר הפרות שביתת הנשק. עדיין לא ברור אילו מדינות אחרות עשויות להשתתף במנגנון זה וכיצד הוא יתפקד, אם כי נראה שלא היה דיון על תפקיד צבאי אמריקאי ישיר. ישראל ביקשה חופש להתערב נגד כל פעילות של חיזבאללה שהיא עשויה לזהות בדרום לבנון, "דרישה שהצד הלבנוני כנראה יתנגד לה".
