״התקווה מתה אחרונה״, מופע מוזיקלי המבוסס על עדויות מ-7 באוקטובר, יעלה מחר (רביעי) במוזיאון תל אביב. ״נוצר לי הצורך לתעד את מה שקורה שם עם האנשים", אומר ל'דבר' עמית דולברג, המנהל האומנותי של האנסמבל למוזיקה קלאסית עכשווית מיתר, שעומד מאחורי היוזמה וההפקה של המופע הייחודי. "זאת אומרת, איכשהו לברוח מהמספרים הבלתי נתפסים האלה, שאיפשהו עושים לנו את זה יותר קל לחזור לשגרה, ולשים כמה סיפורים, לא הרבה, עם פנים, ופשוט לעשות את זה אישי״.
המופע מכיל הקראה של עדויות המשולבת בקטעי מוזיקה של האנסמבל, שהולחנו במיוחד לפרויקט. על המרקע לירכתי הנגנים מוצג סרטון שמראה את האנשים והמקומות שהסיפורים התרחשו בהם. זה לא הפרויקט הראשון שאנסמבל מיתר יוזם ונוגע לענייני השעה: יש לו פרויקט שעוסק במשבר האקלים ופרויקט שעוסק בפליטים, ומתחילת המלחמה חיפשו חבריו איך נכון להתייחס למצב האקטואלי בארץ.
״אנסמבל מיתר זה אנסמבל דמוקרטי, אז מחליטים ביחד", מסביר דולברג. "מכבדים את המיעוט אצלנו, אבל כאן לא היה מיעוט. כולם רצו לעשות את זה, כולם בתוך זה, כולם מאוד מאוד עוזרים ותומכים בכל התהליך. ברור שבמצב נורמלי או בריא יותר צריך לחכות, להתרחק מהאסון כדי להבין אותו אומנותית. אבל כאן זה לא הרעיון של הפרויקט. הרעיון של הפרויקט הוא להדהד אותו. להדהד אותו בחו"ל ובארץ למי שצריך, ולהראות שאומנים גם מהתחום הקלאסי לא ממשיכים כרגיל״.
להגיע לכפר עזה בנובמבר 2023
המופע ״התקווה מתה אחרונה״ נולד במקרה. האנסמבל השתתף בפרויקט גיוס כספים ליישובי העוטף והקליט שיר עם קרולינה בסטודיו בנתניה. בשיר השתתפה גם מקהלה שהורכבה מחברי קיבוץ כפר עזה שפונו לשפיים. ״ואז נוצר קשר איתם, והם ביקשו שאני אעזור להם לכתוב שיר על כפר עזה״. דולברג הזמין את אלון אולארצ׳יק ויהלי סובול, שיחד כתבו והלחינו להם שיר, ונסע לכפר עזה לצלם את הקיבוץ עבור הקליפ. ״לאט לאט נוצר חיבור מאוד חזק עם התושבים שם, וגם מאוד אינטימי, כי הייתי המון פעמים בקיבוץ, הרבה פעמים עוד לפני שחברי הקיבוץ הגיעו אליו בעצמם, ממש מסוף נובמבר 2023, כשהקיבוץ עוד… הכול היה ממש בהתחלה, וזה היה שוק רציני מאוד. מתוך זה נוצר הצורך לתעד את מה שקורה שם".
עמית דולברג. "ככל שנפגשנו בעוד מראות, טקסטים וסיפורים, זה רק חיזק אצלנו את התחושה שצריך להתמודד עם זה ולהעלות את זה על הבמה" (צילום: מיכאל פאביה)
תהליך העבודה גייס עוד אומנים ואנשי מקצוע לפרויקט – מלחינים, עורכי וידאו ומוזיקאים נוספים שהציעו את עזרתם ותמיכתם בפרויקט. ״אני חושב שיש הרבה אומנים שמאוד רוצים למצוא את הפוזיציה, ורוצים לעזור ולהיות חלק. ככל שנפגשנו בעוד מראות קשים, בעוד טקסטים קשים ובעוד סיפורים בלתי אפשריים, זה רק חיזק אצלנו את התחושה שצריך להתמודד עם זה ולהעלות את זה על הבמה, וזה מה שעשינו״.
"איפה זה המוזיאון? מאחורי כיכר החטופים?"
האנסמבל שואף להגיע גם לקהל מחוץ לישראל, כדי להעלות את המודעות לאירועים שפקדו את ישראל ב-7 באוקטובר. לפני כחודש המופע עלה בברלין בפרימיירה אירופית. רוב הקהל שהגיע לא היה ישראלי ואף לא יהודי. דולברג מספר על תגובות מדהימות. ״יש הרבה אנשים שזה לא חלק מהחיים שלהם, מה שאנחנו חווים כל הזמן. זה היה להם מאוד קשה, אבל הערב לא מצונזר. הסיפורים הם מה שהם סיפרו לנו״.
הבחירה להעלות את המופע במוזיאון תל אביב נעשתה משיקולים לוגיסטיים, מהשותפויות של האנסמבל ומהתמיכה של המוזיאון במופע. אבל למיקום נוצרה בשנה וחצי האחרונות משמעות נוספת. ״אני זוכר שדיברתי עם גיורא אלמוג. הוא היה הגנן של ילדי כפר עזה, אחד מהאנשים הכי מקסימים שיש בעולם, אז אני אומר לו ׳אתה בא לזה? זה במוזיאון תל אביב׳. אז הוא אומר ׳רגע, איפה זה המוזיאון? זה מאחורי כיכר החטופים, נכון?׳ ופתאום יורד לי האסימון. אז זה ברור שזה מחזק את זה, זה המקום הכי הגיוני מבחינתי לעשות את זה כרגע, זאת האנרגיה באזור הזה״.
למרות הקושי שיש בחשיפה לעדויות הניצולות מכפר עזה, דולברג מדגיש: ״זה גם מאוד מחזק שאנחנו עושים משהו בעל משמעות. אסור להרגיש כאילו זה נגמר, כי זה לא. יש אנשים שאין להם חיים, שאלה החיים שלהם, וזה לא רק המשפחות שלהם, זה המון אנשים מהעוטף. העניין הכי חשוב הוא שהחטופים עדיין לא כאן. אנחנו, מי שלא מהעוטף, צריכים להיות איתם. זה לא הזוי שאנחנו לא?״
המופע ״התקווה מתה אחרונה״ יתקיים מחר (רביעי) ב-20:30 במוזיאון תל אביב.
