ה-AI והכלכלה: פותרת את בעיית החוב אך יוצרת משבר תעסוקה

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

שני השלבים הראשונים של ה-AI, הבינה המלאכותית הג'נרטיבית והבינה המלאכותית הסוכנית, כבר נמצאות בשלבים שונים של יישום, וארגונים ופרטים כבר החלו מאמצים אותן, כפי שפרטנו במאמרים הקודמים. לפי מחקר של אוקספורד אקונומיקס, כיום כ-13% מהחברות בארה"ב משתמשות בבינה מלאכותית, ובמהלך השנים הבאות יצטרפו עוד ועוד, עד שבתוך עשור לפחות 50% מהן יעשו בה שימוש. בתוך 20 שנה לכל המאוחר יושלם המהפך, וכמעט 100% מהחברות האמריקאיות ישתמשו בבינה מלאכותית כחלק מתהליך עבודתן.

● כתבה ראשונה בסדרה | אמריקה יכולה לחלום שה-AI יציל אותה מהחובות
● כתבה שנייה בסדרה | מקבלת החלטות ועד אסטרטגיה: קפיצת המדרגה של ה-AI תטלטל כל פן בחיינו

על פי דו"ח של חברת הייעוץ מקינזי מתחילת השנה, כ-92% מהחברות בארה"ב מתכננות להשקיע בבינה מלאכותית בשלוש השנים הבאות. מגמה זו כבר תופסת תאוצה של ממש: בשנת 2022 השקיעו חברות בתחום כ-92 מיליארד דולר, ועוד כ-40 מילארד הושקעו על ידי קרנות הון סיכון. בשנת 2024 המספרים קפצו מעל 150 ו-110 מיליארד דולר בהתאמה. בשנת 2026 מוערך כי כ-900 מיליארד דולר יושקעו בתחום. על פי הביזנס אינסיידר, ענקיות הטק מייקרוסופט, אמזון, אלפבית ומטא עתידות להשקיע מעל 300 מיליארד דולר בתשתיות הקשורות לבינה מלאכותית, כמו מרכזי דאטה.

מחקר של בנק אוף אמריקה שפורסם בשנה שעברה העריך כי הבינה המלאכותית הסוכנית עשוי לשנות באופן מהותי את פריון העבודה, ושהיא "עשויה להיות הקטליזטור המרכזי למוניטיזציה של הבינה המלאכותית". לפי ראש תחום הטכנולוגיה והחדשנות המסחרית של PwC, מהתאגידים הגדולים בעולם למתן שירותים פיננסיים, "הטמעת הבינה המלאכותית מתקדמת בקצב מהיר אצל לקוחות מכל מגזרי המשק… הם ילכו ויצטברו אלה על גבי אלה וידחפו לתקופה של צמיחה אקספוננציאלית".

פתרון לבעיית החוב ייראה באופק

מה תהיה השפעת הבינה המלאכותית והשקעות ענק אלה על הכלכלה האמריקאית? לגבי המהירות ומידת ההשפעה של יישום הבינה המלאכותית וההשקעות בה על הכלכלה – הדעות חלוקות, התקשורת מלאה דיווחים דרמטיים, אך הכיוון ברור וחד משמעי.

לפי קרן המטבע הבינלאומית, בראשות קריסטלינה גאורגייבה, בינה מלאכותית תשפיע על כמעט 40% מהמשרות ברחבי העולם. במקינזי סבורים כי השימוש בבינה מלאכותית ג'נרטיבית לבדה עשוי להוסיף 2.6-4.4 טריליון דולר לשנה לתמ"ג העולמי עד 2030.

ביוני השנה פרסמה חברת הייעוץ PwC מחקר שכותרתו "ערך בתנועה" (Value in Motion), ולפיו לבינה המלאכותית פוטנציאל להגדיל את התל"ג של הכלכלה העולמית באחוז לשנה, ובמצטבר בכ-15% עד תום העשור הקרוב. אלו הם סדרי גודל של הגידול בכלכלה שנרשמה עם תחילת המהפכה התעשייתית במאה ה־19. השינוי הדרמטי הזה, על פי המחקר, כבר יצא לדרך, והלחץ על עסקים לבצע התאמות ב-17 מתוך 22 תחומי פעילות כלכליים עולמיים הוא מהגבוהים שנרשמו ב-25 השנים האחרונות.

דו"ח של חברת גולדמן זאקס משנת 2023, שהתמקד בבינה המלאכותית הג’נרטיבית בלבד, העריך כי "ככל שטכנולוגיות מתקדמות בעיבוד שפה טבעית ישתלבו בעסקים ובחברה, הן עשויות להוביל לעלייה של כ-7% בתוצר הגולמי העולמי … על אף אי-הוודאות הרבה סביב הפוטנציאל של בינה מלאכותית ג’נרטיבית, יכולתה להפיק תכנים שאינם ניתנים להבחנה מתוצרים שנוצרו בידי אדם, ולפרוץ את מחסום התקשורת בין אדם למכונה, מהווה קפיצה טכנולוגית משמעותית עם השפעות מאקרו-כלכליות אפשריות בהיקף נרחב", כתבו הכלכלנים של גולדמן זאקס.

אם הערכות הגופים הללו יתממשו, והצמיחה השנתית בארה"ב העומדת כיום באזור ה-2% תגדל לכ-5%, כפי שהיה בתחילת שנות ה-50 של המאה שעברה, יהיה זה אירוע דרמטי ופתרון לבעיית החוב ייראה באופק. גידול מהיר ובלתי צפוי שכזה בתוצר לא רק יביא להתייצבות ביחס שבין החוב הכולל לתמ"ג, אלא גם להאטה משמעותית באינפלציה. זאת הואיל וצמיחה היא דפלציונית בטבעה (היפוכה של אינפלציה, שהיא גידול יחסי בכמות הכסף – כאן יש גידול יחסי בכמות המוצרים). ומכאן גם תתקצר הדרך לירידה דרמטית ומתמשכת בריבית.

השינוי היסודי במשולש צמיחה-אינפלציה-ריבית ישנה מהיסוד את המסלול המסוכן שבו נעה כיום הכלכלה. לפי מודל המניח תוספת גידול שנתי של 1% בתל"ג במשך עשור; ירידה בריבית של כ-0.5% בשנה עד להתייצבות באזור 2%; ותוספת גידול שנתי בחובות המשק בשיעורן הנוכחי (אך בהתאמה לריבית היורדת) – בעוד כעשור הוצאות המשק האמריקאי כולו בגין החובות שלו יהיו שוות לערך לגידול השנתי בתל"ג, כלומר: החוב יהפך בר תחזוקה. אם קצב הגידול יימשך, אפילו בשיעור נמוך יותר, ילך החוב מנקודה זו ויקטן בהדרגה במונחי תל"ג. החשש האמיתי הקיים היום לקריסה מערכתית כוללת, בגין היחס של כ-3 ל-1 בין עלות הריבית על החוב, לעומת קצב הגידול של של התל"ג – מה שמחייב גידול נמשך ומעריכי בחוב – יעלם כלא היה.

תשנה מהיסוד את עולם התעסוקה של מידע וידע

במחקר שפרסם בנק אוף אמריקה בשנת 2024 חישבו האנליסטים של הבנק כי שכר כלל העובדים בתחומי השירות מבוסס הידע בארה"ב (כמו מכירות, שיווק, שירות לקוחות, כספים, משאבי אנוש, תפעול מערכות מידע וכיו"ב) מסתכם כיום בכ-18.6 טריליון דולר בשנה, וכי עד 2030 בינה מלאכותית סוכנית תוכל לבצע לפחות כ-10% מהמשימות הללו, מה שיביא להערכתם לקיצוץ שנתי של כ-1.9 טריליון דולר בהוצאות לשכר זה.

אף כי בעת עריכת המחקר רק חברות מעטות דיווחו כי הבינה המלאכותית השפיעה על רווחיהן, בבנק מאמינים כי יחול שינוי מהותי לאורך הזמן, שעה שהשימוש יעמיק וסוכני הבינה המלאכותית יוכלו ליטול על עצמם עוד ועוד משימות, ולא רק לרכז מידע באופן מתוחכם.

אנדי ג'סי, מנכ"ל אמזון, המעסיקה הפרטית השנייה בגודלה בארצות הברית, שמעסיקה כיום כ-1.5 מיליון עובדים ברחבי העולם, שיתף בסוף חודש יוני השנה, במסמך פנימי שנשלח לעובדי החברה, את חזונו בתחום. לפיו, "בשנים הבאות סוכנים מבוססי בינה מלאכותית, קרי רובוטים חכמים, יחליפו באופן מסיבי עובדים בביצוע משימות שונות".

במסמך הוא העריך כי כבר בשנים הקרובות צפויה החברה להקטין את מצבת כוח האדם במטה, בעקבות שילוב הולך וגדל של כלים מבוססי בינה מלאכותית סוכנית, וכי בהמשך, "כשניישם יותר כלים של בינה מלאכותית סוכנית אוטונומית, תשתנה לגמרי הדרך בה מבוצעת העבודה בחברה".

המעבר הזה לעבודה מבוססת בינה מלאכותית, הוא כתב, "יביא בטווח הארוך לירידה ממשית בכוח העבודה הכולל של החברה, בשל שיפור ניכר ביעילות". אמזון כבר היום "משקיעה בהיקפים נרחבים" בטכנולוגיות של בינה מלאכותית ג'נרטיבית, הוא הסביר, ו"ההתקדמות שאנחנו משיגים ברורה לעין… ואף שרבים מהסוכנים האוטונומיים עוד לא נבנו, אל תטעו הם בדרך, ובקצב מהיר".

אמזון לא לבד. בחודש שעבר הודיעה מיקרוסופט כי תפטר 9000 עובדים. מנכ"ל החברה סאטיה נאדלה גם נימק מדוע. בהופעה עם מנכ"ל מטא מרק צוקרברג בכנס ביוני השנה סיפר כי "הבינה המלאכותית אחראית כיום לכתיבת בין 20% ל-30% מהקוד הפנימי של החברה".

כשליש חושבים ש-AI יחליף אותם בעבודתם

העתיד אכן אינו נראה מזהיר לכותבי התוכנה. על פי צוות חוקרים ממעבדות אוק רידג' של משרד האנרגיה האמריקאי, "מגמות בתעשיית התכנות מצביעות על כך שהתחום צפוי לעבור שינוי מהותי. השילוב בין למידת מכונה, בינה מלאכותית, עיבוד שפה טבעית וטכנולוגיות ליצירת קוד, צפויות להשתפר לרמה כזו, שמכונות, ולא בני אדם, יכתבו עד לשנת 2040 את רוב הקוד בעצמן", כלשון הדו"ח. מפתחי תוכנה רבים מבינים את המגמה ומביעים חשש כבר היום. בסקר שערכה השנה חברת אוונט דטא קורפוריישן, כמעט 30% מהנשאלים סברו כי "העבודה שלהם תוחלף בבינה מלאכותית בעתיד הנראה לעין".

הסיכון לתעסוקתם של עשרות מיליוני עובדי צווארון לבן אינו מתרכז רק בעולם התוכנה. על פי דו"ח "מצב הבינה המלאכותית 2024" של חברת הייעוץ מקינזי, כ-25% מהמשימות המבוצעות כיום ברחבי העולם עשויות להיות ממוכנות באמצעות הטכנולוגיות הקיימות כבר כיום, והאימפקט הגדול יהיה בתפקידים הכוללים משימות מובנות וחוזרות, כמו הנהלת חשבונות ותמיכת בלקוחות. מחקר אחר שפרסם גולדמן זאקס בשנת 2023 העריך כי בינה מלאכותית ג'נרטיבית לבדה עלולה להשפיע על כ-300 מיליון משרות מלאות ברחבי העולם, כולל במקצועות עתירי מיומנות כמו משפטים, מדיה ופיננסים.

כך מהפכת הבינה המלאכותית תשנה מהיסוד קודם כל את עולם התעסוקה של המידע והידע, קרי עובדי "הצווארון הלבן" המאוכלס ברובו על ידי מעמד הביניים, עמוד השדרה של הכלכלה והחברה. מציאות שתהווה אתגר חברתי עצום. בראיון בכנס בקולורדו בחודש שעבר, מנכ"ל פורד ג'ים פארלי דיבר ישירות על הפיל שבחדר: " הבינה המלאכותית תחליף חצי מכל עובדי הצווארון הלבן… אני מאמין שלבינה מלאכותית ולטכנולוגיה החדשה תהיה השפעה א-סימטרית על הכלכלה שלנו… יהיו תחומים רבים שירוויחו מאוד, אבל תחומים רבים אחרים ייפגעו קשות…הבינה מלאכותית תשאיר הרבה עובדים במקצועות צווארון לבן מאחור. הטכנולוגיות החדשות האלה הן נהדרות וישפרו את חייהם של רבים, אבל מה נעשה כחברה עבור כל האנשים שהן ישאירו מאחור? חייבת להיות לנו תוכנית לטיפול במציאות הזו – והיום אין לנו תוכנית כזו".

הבינה המלאכותית והשיפורים העצומים בתוצר ובתפוקה עשויים להציל את שיטת הפיאט מהמפגש הוודאי הצפוי לה עם כונס הנכסים, בגין היחס בין נטל הריבית על החוב העולמי והגידול העולמי בתוצר. אך הפתרון של הבינה המלאכותית הוא בבחינת אליה וקוץ בה, וצפוי לייצר אתגרים חדשים לא פשוטים לכלכלה ולחברה.

איך תתמודד החברה עם מציאות שבה יותר ויותר תפוקה מצריכה פחות ופחות עובדים, איך יתוחזק במציאות כזו החוב הצרכני העצום, מי יהיו המדינות והסקטורים שייפגעו ראשונים ומה כל זה יעשה לכלכלה, לשוקי ההון, לפוליטיקה? על כך בכתבות הבאות בסדרה.