נמשכים הדיונים ב'תיק וולט': בית הדין הארצי לעבודה בירושלים דן היום (שלישי) בערעורה של ענקית המשלוחים בתביעה הייצוגית נגדה, להכרה ביחסי עובד מעביד מול שליחיה.
הדיון היום התמקד בשאלת הייצוגיות. זאת לאור עמדת המדינה, הממליצה לבטל את ההכרה בייצוגיות התביעה ומעדיפה התייחסות "כל מקרה לגופו", והעמדה המנוגדת שהגיש ארגון 'קו לעובד'. בוולט טענו שחוסר ה"הומוגניות" בין השליחים מונע מהתביעה לדבר בשם כולם, ואילו בתביעה הדגישו שגם וולט טוענת טענה גורפת, לפיה כל השליחים אינם עובדיה, ומעניקה להם כיום את אותם התנאים.
בתום כארבע שעות דיון, שנערך בהרכב הנשיאה וירט לבנה, השופטים סיגל דוידוב מוטולה ורועי פוליאק ונציגי הציבור בל יוסף ושרגא וייצמן, הנשיאה הציעה לצדדים ללכת לגישור. בתביעה הסכימו לגישור. וולט השיבה שתחזיר תשובה תוך 30 יום – אף שנציגותיה אמרו שלדעתן לא מדובר בתיק שמתאים לגישור.
במקביל, הנשיאה נתנה לוועדה הבין משרדית לעניין כלכלת הפלטפורמה בהובלת משרד העבודה שלושה חודשים לתת את דעתה. ועדה זו הוקמה לפני יותר מ-3 שנים, בזמן ממשלת בנט-לפיד, ולא הניבה עד כה אף תוצר או מסקנה.
התביעה, שהגיש שליח לשעבר בחברה בשם גולן חזנוביץ' לבית הדין בעבודה בתל אביב, מתנהלת מאז אוגוסט 2020. בתביעה דורש חזנוביץ' שהחברה תכיר בשליחיה כעובדים המועסקים בה, ולכן כזכאים לשכר מינימום ולזכויות סוציאליות. בתביעה נטען שוולט מסווגת את שליחיה כ"עצמאים" באופן פיקטיבי, במטרה לעקוף את חוקי המגן ולהימנע מתשלום הזכויות הסוציאליות שמגיעות להם. התובע דורש גם להכיר בתביעה כייצוגית ורלוונטית לכל שליחי החברה, מה שהפך אותה לתיק דגל שעשוי לקבוע את עתיד יחסי העבודה בישראל.
שנתיים מהגשת התביעה, באוגוסט 2022, לאחר דיונים רבים והשמעת הטענות, כולל טענותיהם של ארבעה שליחים שמתנגדים לתביעה ומיוצגים על ידי פורום קהלת, בית הדין האזורי קיבל את הבקשה לניהול תביעה ייצוגית. וולט ערערה לבית הדין הארצי על ייצוגיות התביעה.
שאלת הייצוגיות: "אם כולם לא עובדים, למה השונות רלוונטית?"
במהלך הדיון היום טענו בוולט שהעובדים שונים מדי זה מזה, ולכן לא נכון לדון ביחסים איתם במסגרת תביעה ייצוגית. "הקבוצה הייצוגית אינה הומוגנית", אמרה נציגת וולט עו"ד מוריה תם-הרשושנים. "גם היועמ"שית רואה שיש בעייתיות בהכרה בתובע כייצוגי, וכקובע על כל הקבוצה. מהות הפלטפורמה, שמעניקה אוטונומיה וחופש מוחלט, גורמת לשונות, ולא ניתן לבחון את שאלת היחסים במסגרת תובענה ייצוגית אלא בתביעות פרט".
לצד זאת, טענה עו"ד תם-הרשושנים שכל השליחים אינם עובדי וולט. לדבריה, "בית הדין האזורי התייחס לתופעה באופן פשטני, ושגה. הוא לא התחשב במודל כלכלת הפלטפורמה, ולא התאים את המבחנים לעידן החדש. יש פה מודל השתכרות נוסף, שמאפשר גם לשליחים גם לבעלי העסקים צינור חמצן. כשנותנים את המשקל הנכון לגמישות ולחופש, ברור שאין כאן יחסי עובד ומעסיק".
על טענות אלו הגיבה השופטת דוידוב מוטולה: "אבל פה השונות היא לא רלוונטית לדעתכם. כולם לא עובדים. למה היא רלוונטית לעניין ההכרה בייצוגית? אם גבירתי אומרת כולם לא, והם אומרים כולם כן – מה הבעיה עם תביעה ייצוגית?"
גם עו"ד יעקב שפיגלמן, מטעמו של התובע חזנוביץ', הדגיש את הסתירה בין טענת וולט לשונות לבין קביעתה שהיא לא מעסיקה איש מהם. "מצד אחד אף אחד מאלפי השליחים אינו עובד, ומצד שני, יש שונות גבוהה מכדי לדון בהליך כתובענה ייצוגית? זה לא מסתדר", טען עו"ד שפיגלמן, והפנה את תשומת לב בית הדין לכך שוולט ביקשה לדחות תביעות פרטניות של שליחים עד להכרעה בתביעה הייצוגית. "כל 10,000 השליחים של וולט, 'שונים' ככל שיהיו, פועלים איתה תחת אותו חוזה בדיוק. קשה לי לקבל את הטענה שמדובר בשונות שאי אפשר לדון בה".
ערעורה של וולט על ייצוגיות התביעה הוגש לאחר שהחברה סירבה לקבל פשרה שהציע בית הדין האזורי, לפיה תוצע לשליחים בחירה בין מסלול העסקה למסלול עבודה כפרילנסרים.
הוועדה הבין משרדית: נציגת משרד העבודה "לא מתחייבת על זמן"
לקראת ההחלטה, שאלה הנשיאה וירט לבנה את נציגת משרד העבודה נטע ברנר אור מה מצב הפעילות של הוועדה הבין משרדית, שנועדה לגבש את עמדת המדינה לגבי כלכלת הפלטפורמה ולא הגישה מסקנות בשלוש שנות קיומה. ברנר אור: "הוועדה לקראת התכנסות. יש הרבה אילוצים שמעכבים. אני לא יכולה להתחייב על זמן". השופט וירט לבנה: "אנחנו רוצים לתת הזדמנות לצוות הבין משרדי לפעול, ולנסות לגבש את המדיניות".
"אני לא יודע אם ומתי יהיו ההמלצות, אבל הצוות הבין משרדי חודש ועובד", טען עו"ד מור שלמה מכטה, מטעם היועמ"שית. לדברי שלמה מכטה, "קביעת סטטוס יחסי עובד ומעסיק בתיק הזה זה לא התפקיד של תובענות ייצוגיות, התבחינים הקיימים כיום לתביעת יחסי עבודה דורשים תביעה פרטנית".
הנשיאה לבנה: "אנחנו מדברים על זכויות קוגנטיות (שלא ניתן לוותר עליהן, ה.י.ט.). אין לשליחים דרך אחרת לקבוע זכויות קוגנטיות חוץ מתובענה ייצוגית. בשביל זה הדרך הזו הוקמה".
המדינה הגישה דרך היועמ"שית את עמדתה, התומכת בביטול ייצוגיות התביעה, באפריל האחרון. העמדה הוגשה כמעט שנה לאחר שבית הדין שתוגש.
ההשלכות: "באחריות בית הדין שלא יהיה שוק עבודה ללא זכויות"
עקב ההשפעות הרחבות שצפויות להיות להליך על עתיד עולם העבודה בישראל, ארגונים רבים מתעניינים בו, משני הצדדים. בדיון היום נכחו נציגים מההסתדרות, מפורום קהלת, מארגון 'קו לעובד' ומארגוני המעסיקים- כל אלה גם הגישו בשלב כזה או אחר עמדות בתיק, בניסיון להשפיע על כיוון ההחלטה.
"כלכלת הפלטפורמה מתפשטת, ואנחנו יכולים למצוא את עצמינו בעוד כמה שנים עם פגיעה משמעותית ביחסי העבודה בכל מקום", טענה עו"ד חנה שניצר מההסתדרות. "כמו במצבים של העסקה משולשת והעסקה באמצעות קבלנים, בכוחו ובאחריותו של בית הדין לדאוג להסדיר גם את המודל הזה. אחרת עוד 10-20 שנה נגלה שוק עבודה של עובדים ללא זכויות".
עו"ד סיגל פעיל, מטעם התאחדות התעשיינים, הביעה חשש מיצירת תקדים לתביעות ייצוגיות בעניין הכרה ביחסי עבודה, תקדים שיקשה על מעסיקים בעתיד. "הכלי של תובענות ייצוגיות לא מתאים להסדרה, כשמדובר בכלכלת הפלטפורמה. יש חשש אמיתי מצד מעסיקים. אני מפחדת, למשל, שאמנים בישראל ימצאו את עצמם מתמודדים עם תביעות ייצוגיות של נגנים".
עו"ד מיכל תג'ר, מטעם 'קו לעובד', טענה שאם המקרה הזה לא מתאים לדיון בתובענה ייצוגית – עוד לא נולד המקרה המתאים. "גם וולט מודה שיש פה מדיניות רוחבית של החברה. והרבה משליחי וולט הם אנשים מוחלשים, שאם יידרשו לתביעה פרטית הם יאלצו להתמודד לבד מול חברה גדולה וסוללת עורכי הדין שלה. העובדה שהעובדים שמתקשרים איתם באמצעות כלכלת הפלטפורמה הם אלו שעובדים ב'עבודות שחורות' מחזקת את הטענה, שהדרך ההוגנת היחידה לברר את העניין היא בתביעה ייצוגית".
