91% מהציבור עושים שימוש בוויקיפדיה, בעוד 59% מבקרים באתר לפחות פעם בשבוע, כך עולה מסקר שערכה עמותת ויקימדיה לציון 20 שנים לוויקיפדיה העברית.
תוצאות הסקר הוצגו בכנס שערכה העמותה הערב (ראשון) בנושא 'פייק', בשיתוף עם אוניברסיטת רייכמן. הסקר מלמד כי 42% מהציבור מעידים על עצמם כי הפחיתו את השימוש בוויקיפדיה, ועושים יותר שימוש בטכנולוגיית AI לחיפוש מידע. נתון זה נמצא גבוה יותר בקרב צעירים (53%) ובקרב ערבים (58%).
הסקר בוצע באמצעות פאנל המשיבים האינטרנטי Panel4all בקרב מדגם של 500 איש מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת, 150 בני ובנות נוער ו-100 משיבים מהמגזר הערבי.
אמינות ויקיפדיה: 65% מבני הנוער מאמינים בחיפוש
בני נוער ויהודים בוגרים מייחסים למקורות רשמיים את האמינות הגבוהה ביותר (75%, 66% בהתאמה). ויקיפדיה זוכה ל-65% אמינות בקרב בני נוער ו-52% בקרב בוגרים יהודים. תוצאות החיפוש בגוגל זוכות בקרב יהודים בוגרים לאמינות דומה (50%) ובקרב בני נוער – 45%. בחברה הערבית, לעומת זאת, מייחסים את האמינות הגבוהה ביותר לתוצאות החיפוש בגוגל (50%) בעוד מקורות רשמיים זוכים לאמון של 47% ו-וויקיפדיה – 40% בלבד.
אתרי חדשות זוכים לאמינות של 39% בקרב יהודים ובני נוער, ו-28% בציבור הערבי, וכלי בינה מלאכותית זוכים לאמינות של 34% בקרב בני נוער, 26% בקרב יהודים בוגרים ו-22% בקרב הציבור הערבי.
מרבית הציבור תופס את נושא הפייק כמשמעותי לדור העתיד, ומוטרד ממנו. 57% מהיהודים ו-53% מבני הנוער חוששים שהתפתחות הבינה המלאכותית תעמיק את תופעת הפייק (27% מהציבור הערבי). 45% מהיהודים ו-38% מבני הנוער חוששים שכלי הבינה המלאכתית מסתמכים כיום על מקורות פייק (28% מהערבים).
"חשיבות עליונה בהגברת המודעות לחשיבות המאבק בפייק"
יו"ר ויקימדיה ישראל, איציק אדרי, הציג את ממצאי הסקר והסביר: "הנתונים מראים שמרבית הציבור כיום מוטרד שהתכנים שהוא קורא עלולים להיות פייק ומוטים על ידי בעלי אינטרסים, וכי לכלי ה-AI, בהם השימוש הציבורי הולך וגובר, יש תרומה משמעותית לכך".
אדרי שיקף, כי יותר ממחצית מהציבור מאמינים שהתפתחות כלי ה-AI יעמיקו את בעיית הפייק, וחוששים שהכלים האלה כבר היום מבססים את התשובות שלהם על תכני פייק ברשת. "אלה נתונים מטרידים שמעידים על האחריות והחשיבות של האקדמיה וארגונים כמו ויקימדיה ישראל, לתת כלים טכנולוגיים והכשרה לציבור כדי להיות מסוגלים לזהות פייק והטיות ולצרוך ידע מהימן".
פרופ׳ קרין נהון, ראשת מסלול דאטה, ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן, חיזקה את דבריו של אדרי ואמרה כי היא עדה בשנים האחרונות לתהליך רוחבי של היחלשות של דמוקרטיות ליברליות ברחבי העולם.
"מצד אחד, עידן המידע וה-AI הגביר לנו את ההשתתפות של האזרח בקצה, אבל במקביל הגביר את התחושה שאפשר לומר כל דבר בלי לשאת באחריות. בעידן זה, הפייק הוא אתגר קריטי לחברה, ויש לו תפקיד בהיחלשות הדמוקרטיות. המתווכים המסורתיים בין האזרח למדינה (כולל תקשורת מסורתית, השירות הציבורי) בדמוקרטיות מותקפים בצורה תדירה במידה רבה בעזרת נשק הפייק. בתכני פייק יש אלפי גוונים של אפור, מה שמקשה על הזיהוי, והטיפול בו מורכב ביותר.
"בנוסף, לזרימה של תוכן פייק ברשתות יש כמה תכונות: הראשונה, תכני חדשות כזב בהיבט חברתי-פוליטי מגיעים בדרך כלל בצמידות למסרים בוטים, קיצוניים, גזעניים, מסיתים או פופוליסטיים. התכונה השנייה היא שאמפירית חדשות כזב מתפשטות מהר יותר, רחוק יותר מבחינת הרשתות, ולקהלים מגוונים יותר. כלומר, למידע כוזב יש סיכוי להפוך לוויראלי ולהתפשט הרבה יותר מאשר מידע שאינו כוזב.
"צריך להודות בפה מלא כי התיאוריות הליברליות הקלאסיות, שהיו עוגן לחקיקה בנושא חופש ביטוי, נכשלו. מדינת ישראל היא מדינה קטנה, המבוססת על קהילות וקבוצות. יש צורך בדקות ספורות על מנת שרוב אנשיה ייחשפו לחדשות כזב. השאלה שצריכה להעסיק אותנו, היא לא רק כמה והאם יש חדשות כזב, אלא להבין את התפקיד של פלטפורמות, ככאלה שקובעות את כללי המשחק במרחב הציבורי, וההשפעה שלהן עלינו כחברה וכפרטים, ועל הדמוקרטיה שלנו".
מנכ"לית ויקימדיה ישראל, מיכל ונדר-שוורץ, התייחסה בדבריה לחשיבות שיש לעמותה התומכת בפעילות ויקיפדיה בישראל, ופועלת להגברת המודעות לחשיבות המאבק בפייק. "ויקימדיה ישראל רואה חשיבות עליונה בהגברת המודעות לחשיבות המאבק בפייק, ופועלת במערכת החינוך, באמצעות השכלה ועם הקהל הרחב להקניית כלים לצריכה מושכלת וביקורתית של מידע, וליצירת תוכן חופשי ומהימן ברשת, ובפרט בוויקיפדיה".
כל אחד יכול לערוך, בכפוף לעמידה בכללי הקהילה
האופן בו ויקיפדיה מאפשרת התמודדות עם תופעת הפייק, הינו כתיבת אנציקלופדיה פתוחה על ידי עורכים מרובים, המבצעים זה על זה ביקורת עמיתים תכופה תוך חתירה לשמר נקודת מבט נייטרלית וביסוס הנתונים עד כמה שאפשר על מקורות איכותיים תוך הפניה אליהם. בוויקיפדיה כל אחד יכול לערוך, בכפוף לעמידה בכללי הקהילה.
יצוין, כי רק כמחצית מהמשיבים מכלל המגזרים ידעו להגיד שכתיבת ערכים בוויקיפדיה פתוחה לכל מי שרוצה. לעומת זאת, 34% מהיהודים, 39% מבני הנוער ו-22% מהערבים טעו לחשוב שהעורכים נדרשים לקבל את אישור הנהלת האתר. בחברה הערבית חשבו 22% כי את ויקיפדיה כותבים רק חוקרים וחוקרות מהאקדמיה (לעומת 7% מהיהודים).
מרבית המבקרים בוויקיפדיה מכלל המגזרים ציינו כי ברוב המקרים ויקיפדיה מספקת להם את המידע שהם מחפשים – 68% מהיהודים, 78% מבני הנוער ו-57% מהערבים. רוב הקוראים ציינו כי נתקלו בעבר בוויקיפדיה במידע הדורש תיקון (52% מהיהודים והערבים, ו-60% מבני הנוער) אך מעטים בלבד דיווחו כי הצליחו לתקנו: 16% מהערבים, 13% מבני הנוער ו-7% מהיהודים הבוגרים.
