במאי פולני בשם פטריק וגה יצר סרט ביוגרפי מיוחד על ולדימיר פוטין, תוך שימוש בטכנולוגיה חדשנית המשלבת משחק אנושי עם בינה מלאכותית. הבמאי הסביר: "הקהל צריך היה לראות את פוטין האמיתי על המסך". לשם כך, הבמאי גייס את השחקן הפולני סלבומיר סובלה, שהקדיש שנתיים ללימוד מעמיק של הליכתו של פוטין, שפת גופו ואופן כניסתו לחדר.
באמצעות בינה מלאכותית, הצליחו ליצור מראה משכנע של פוטין על פניו של סובלה. וגה הדגיש שזו הייתה הדרך היחידה להשיג תוצאה משכנעת, שכן היו נדרשים 20,000 צילומים של פוטין עצמו כדי להשיג את הרזולוציה הגבוהה הנדרשת. ללא מודל אנושי פיזי לצילום באולפן, הבינה המלאכותית לא הייתה יכולה להשיג את רמת הדיוק הנדרשת. הוא גם הדגיש שבינה מלאכותית לבדה עדיין אינה מסוגלת לשחזר באופן משכנע תנועות מורכבות או להעביר רגשות אנושיים.
הסרט, שכותרתו פשוט "פוטין", מציג את הנשיא הרוסי באור ביקורתי למדי. בדומה לסרטיו הקודמים של וגה כמו הסרט הגנגסטרי "פיטבול" ו"המגפות של ברסלאו" – סרט על רוצח סדרתי – שהתאפיינו באלימות גרפית וסגנון וולגרי, גם כאן הגישה אינה מעודנת.
הטריילר מציג סיפור קשוח של התפתחות: פוטין הצעיר, קורבן לבריונות, מחליט ש"עדיף למות בעמידה מאשר לחיות על הברכיים", ומתחיל להילחם בחזרה. בהמשך מוצג כמבצע זריקת ג'ודו, דורש מבוריס ילצין להעביר לו את השלטון, ומשתתף במסיבת ציד שבה ה'טרף' הן נשים בתלבושות ארנבות פלייבוי. הסרט מגיע לשיא בסצנה משפילה במיוחד שבה פוטין מוצג כחולה סופני השוכב רועד בבית חולים בחיתול מלוכלך.
הפקת הסרט משכה תשומת לב של המודיעין הרוסי, שהשיג דרך לינקדאין את מספרי הטלפון של אנשי הצוות. הם התחזו לעוזר של חבר קונגרס מדרום דקוטה והציעו 100,000 דולר תמורת הקרנת הסרט והתסריט. סוכנים רוסיים אלה אף התקשרו למספר אנשי צוות, השיחה לרוב הלכה כך: "אני עוזר של חבר קונגרס מדרום דקוטה, שמעתי שיצרתם סרט זה. הבוס שלי היה מעוניין לשלם 100,000 דולר עבור הקרנת הסרט וכן עבור התסריט", במהרה הצוות הבין במה מדובר.
סובלה עצמו קיבל הצעה של 50,000 דולר עבור התסריט אך סירב, באומרו שמטרת הסרט חשובה מדי. וגה החליט להתל בסוכנים כשהתחזה למעצב תלבושות, דרש 200,000 דולר ומקדמה של 10,000 דולר, והפנה אותם לסוכנות המודיעין הפולנית (Agencja Wywiadu). מיד לאחר מכן, ההתכתבויות הופסקו.
למרות הסיכונים הברורים בהתגרות בקרמלין, כפי שמעידים המקרים של אלכסנדר ליטויננקו, סרגיי סקריפאל ואלכסיי נבלני, וגה, שהתחיל את דרכו כיוצר סרטים דוקומנטריים צעיר יחד עם כנופיות רצח מקומיות בפולין, מצהיר שאינו חושש מתגובתו של פוטין.
כותרת הפוסטר של הסרט, "כוח מוחלט לעולם אינו מספיק", מהדהדת במכוון את אמרתו המפורסמת של ההיסטוריון לורד אקטון משנת 1887: "כוח נוטה להשחית וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט". וגה טוען כי פוטין מבין רק שפת כוח, וכי פייסנות רק מגבירה את תוקפנותו. לדבריו, טראמפ הוא הפוליטיקאי המתאים להתמודד עם פוטין בשל האגו שלו, ושפוטין מתנהג אחרת לחלוטין מול מנהיגים כמו ארדואן ונתניהו.
הסרט, שעלותו 14 מיליון דולר, כבר נמכר למעל 50 מדינות למרות חששות של מפיצים, כולל חברת יחסי ציבור אמריקאית שפחדה מפגיעת טיל רוסי בבניין שלהם. הסרט זוכה להתעניינות במדינות שונות מסיבות מגוונות: הודו וברזיל מתעניינות בגלל האפשרות ליצור אלטרנטיבה לדולר האמריקאי, דרום קוריאה מתעניינת בשל המתיחות שלה עם צפון קוריאה, אפריקה מעוניינית על רקע החששות ממשבר מזון בשל אמברגו על דגנים.
השימוש בבינה מלאכותית בסרט מעלה שאלות רחבות על עתיד תעשיית הקולנוע. שביתות השחקנים והתסריטאים ב-2023 הסתיימו רק לאחר שהאיגודים והאולפנים הסכימו על הגנות מפני השימוש בטכנולוגיה זו. דייויד סטריפיניס, ותיק תעשיית האפקטים הויזואליים, מציין שרבים משתמשים בבינה מלאכותית בחשאי, אך אינם יכולים להודות בכך בפומבי מחשש לתגובת האמנים. לדבריו, "כרגע, זו בעיה של יחסי ציבור יותר מאשר בעיה טכנולוגית".
וגה עצמו חוזה עתיד שבו רק השחקנים הראשיים ואולי שחקני המשנה יהיו בני אדם, בעוד שכל עולם הדמויות ברקע והמשניות ייווצר דיגיטלית. עם זאת, הוא מדגיש שבפרויקט הנוכחי הבינה המלאכותית הייתה רק כלי לכוח מחשוב, וכי העומק הרגשי והריאליזם של הדמות נוצרו על ידי אנשים. לדבריו, האמנות האמיתית מגיעה מניסיון אנושי, לא מבינה מלאכותית.
