הנושא המרכזי שנידון בשבוע הראשון של ועידת האקלים של האו"ם היה כסף – הכסף שמדינות עשירות צריכות לשלם למדינות מתפתחות כדי לפצות אותן על המעבר מדלקים מזהמים. הדיונים עסקו גם בשאלה איך להתמודד עם עליית פני הים והטמפרטורות, וגם כאן עולה השאלה הכספית – איך לממן את הנזק שמזג אוויר קיצוני, הקשור לשינויי האקלים, כבר גרם.
ועידת האקלים השנתית של האו"ם (Cop29), שנערכת בבאקו בירת אזרבייג'ן, נפתחה ביום שני שעבר, והיא תסתיים בשישי הקרוב. לא נרשמה הרבה התקדמות קונקרטית בשבוע הראשון של הוועידה, אך אולי זה ישתנה השבוע, עם הצטרפות שרים מממשלות ברחבי העולם, שינסו לקדם את המשא ומתן הפוליטי.
הכניסה לוועדת האקלים בבאקו (צילום: AP Photo/Rafiq Maqbool)
הפערים במשא ומתן עומדים על יותר מ-1,000 מיליארד דולר. "כל המדינות המתפתחות מאוחדות בדרישה ל-1,300 מיליארד דולר. זה מה שהן חושבות שהן צריכות", אמרה דבי הילר, מובילת מדיניות בארגון ההומניטרי 'Mercy Corps'. "ארצות הברית וקנדה מדברות שוב ושוב על תקרה של 100 מיליארד דולר". לדבריה, המספר שהמדינות העניות הציגו מבטא חבילה סופית שתענה על צרכיהן, אך המדינות העשירות נמנעות בעיקשות מהצגת הצעה סופית, מעדיפות להציג מספרים רק בשלב מאוחר של תהליך המיקוח.
"1,000 מיליארד דולר הולכים להיראות כמו מציאה חמש או עשר שנים מהיום", אמרה רחל קליטוס מ'איגוד המדענים המודאגים', וציטטה מספר אירועי מזג אוויר קיצוני שהביאו לעלויות גבוהות, מההצפות בספרד עד ההוריקנים הלן ומילטון בארצות הברית. "אנחנו נתהה איך לא לקחנו את ההצעה הזו ועבדנו איתה".
"למדינות המפותחות אין כוונה אמיתית להראות מחויבות", אמר הרג'יט סינג מ'היוזמה למניעת הפצת דלקי מאובנים'. "הן לא אמרו מילה אחת לגבי מה המספר הסופי יהיה, וזה מטריד". זהו חלק מההקשר לאמירתו של שר האקלים של האו"ם, סיימון סטיל ממדינת האי גרנדה, שלפיה "המשא ומתן בנושאי ליבה צריך להתקדם הרבה יותר מהר". לדברי סטיל, "מה שעומד על הפרק בבאקו הוא היכולת להפחית את הפליטות בחצי בעשור הנוכחי, להגן על חיים ופרנסה של אנשים".
הפערים הגדולים הם אופייניים לשלב הזה של הוועידה. נשיא 'ארגון המשאבים העולמי', אנני דאסגופטה, אמר כי הפרטים הטכניים שדנו בהם בשבוע האחרון יצטרכו לפנות את מקומם להחלטות הקשות יותר לגבי סכומי כסף גדולים, החלטות פוליטיות שיקבלו שרי כלכלה ואקלים. חלק מהשרים יתייעצו גם עם ראשי המדינות שלהם, במרחק חצי עולם. פסגת G20, שבה נפגשות 19 מהכלכלות הגדולות בעולם וכן האיחוד האירופי, נפתחת היום (שני) בברזיל; האומות שמיוצגות בפסגה הזו אחראיות, לפי דו"ח של האו"ם, ל-77% מפליטות גזי החממה בעולם ב-2023.
שלט מחאה בריו דה ז'נרו, לקראת פסגת G20 – "מנהיגי העולם, יער האמזונאס צופה בכם" (צילום: AP Photo/Bruna Prado)
חלק ניכר מהאירועים בוועידת האקלים שעוררו תשומת לב קרו מחוץ לחדרי המשא ומתן. נשיא אזרבייג'ן המארחת, אילהם אלייב, הכפיש בנאום הפתיחה שלו את המדינה השכנה ארמניה ואת התקשורת במערב, וקרא לנפט ולגז "מתנה מהאלים".
חילופי דברים מתוחים בין אלייב לבין שר הסביבה של צרפת, שנגעו להיסטוריה הקולוניאלית הצרפתית, גרמו לשר הצרפתי ללכת מהפסגה ביום רביעי. גם המשלחת של ארגנטינה יצאה מהוועידה, בהוראת המדינה, מה שעשוי להיות קדימון לכך שהממשלה הימנית בראשות חאבייר מיליי תצא מהסכם פריז.
פעילי אקלים טענו שהשיחות יותר מדי סלחניות כלפי דלקי מאובנים. הם ציטטו את הערתו של אלייב, את העובדה שאזרבייג'ן היא יצרנית נפט גדולה, ואמרו שיותר מ-1,700 אנשים שקשורים לתעשיית דלקי המאובנים לקחו חלק במשא ומתן.
"אנחנו צריכים לשמור על היעד של 1.5 מעלות בחיים" אמר יו"ר 'הברית של מדינות האיים הקטנים' סדריק שוסטר. הוא התייחס ליעד האקלים שנקבע לפני תשע שנים בשיחות האקלים בפריז – עצירת ההתחממות הגלובלית בעלייה של 1.5 מעלות צלזיוס לעומת תקופות קדם תעשייתיות. שוסטר, שהוא גם שר הסביבה של סמואה, מדינת אי באוקיינוס השקט המושפעת מהים העולה, הוסיף כי "הדיונים מתקדמים, ואנחנו מקווים להגיע למטרה הזו".
סדריק שוסטר בוועידת האקלים (צילום: AP Photo/Rafiq Maqbool)
מנכ"ל הארגון 'Climate Analytics', ביל הייר, קרא לשינוי האווירה בשיחות. "למרות האסונות האחרונים בעולם, והעלייה המטאורית בטמפרטורות, עדיין לא מורגשת כאן בבאקו אווירה של דחיפות".
בשיחות האקלים של האו"ם משתתפים גם צעירים, והם מרגישים דחיפות. חלקם איבדו את חודשים של לימודים, חלקם איבדו בתים וחוות משפחתיות, וחלקם – את יקיריהם. אבל הם לא איבדו תקווה.
"זה הפך להיות כל כך מעייף בשבילי להיות רק כרזה," אמרה מרינל אובלדו, שעד גיל 16 ראתה שתי סופות טייפון הורסות קהילות שלמות במולדתה, הפיליפינים. היא החמיצה חלק מהתיכון לאחר מכן, כי לא היה לה בית ספר לחזור אליו, וזה היה עבורה קריאת השכמה. כעת היא בת 27. COP29 היא הפסגה השישית שאליה היא מגיעה כדי לראות מנהיגים מנהלים משא ומתן על העתיד שהיא והדור שלה ירשו.
"אני מניחה שאני מאוד פסימית", היא אמרה. "אבל אני עומדת להיות חיובית, ולומר שהוועידה הזו יכולה להביא בהירות לגבי המצב".
