אמנם לא מדובר בבחירות הארציות, אבל קשה להמעיט ממשמעות ההצבעה שתיערך מחר בשתיים מהמדינות הפדרליות בגרמניה, תורינגיה וסקסוניה: לראשונה מאז מלחמה העולם השנייה, מפלגת ימין פופוליסטי צפויה לזכות ברוב קולות במדינה פדרלית, ויתרה מכך – גם בצד השמאלי של המפה צפויה התחזקות של כוח פופוליסטי, שאף רחוק מלהיות פרו־ישראלי.
בתורינגיה שבמזרח המדינה, מוביל את "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) איש הימין הקיצוני ביורן הקה, שלא בחל להשתמש בסיסמאות נאציות, התחכם ביחס לאחריות של גרמניה לשואה ונודע בראיית "הצדדים החיוביים" של אדולף היטלר.
גם בסקסוניה, שבה מתקיימות היום הבחירות – ובברנדנבורג, שבה יתקיימו בחירות בהמשך החודש – צפויה ה"אלטרנטיבה" להיות אחת משתי המפלגות המובילות. נכון שמדובר במדינות שבהן מתגוררים כ־20% מתושבי גרמניה וששלושתן נמצאות במזרח, שבו המצביעים נוטים למפלגות קיצוניות יותר בגלל סיבות היסטוריות, אולם זו נורה אדומה לפוליטיקה הגרמנית כולה – והיא אינה היחידה: גם בצד השמאלי של המתרס הפוליטי יש כוח פופוליסטי עולה, שעומד למבחן ראשון: מפלגת BSW בראשות זארה וגנקנכט. המפלגה זוכה לתמיכה של 19%-13% במדינות שבהן יתקיימו בחירות החודש, וקיימת סבירות שהיא תיכנס לקואליציות מקומיות בעקבות הניסיון של מפלגות המיינסטרים להימנע משותפות עם "אלטרנטיבה לגרמניה".
"וגנקנכט מגיעה ממחוזות שתמכו בקומוניזם ובסטליניזם, ובעברה היתה במפלגת 'די לינקה' ('השמאל'), שיש בה גם בעלי עמדות רדיקליות", אומר ל"ישראל היום" הסופר והפובליציסט אלן פוסנר. "העיסוק של 'די לינקה' באיכות הסביבה, בזכויות הקהילה הגאה ובעזרה למהגרים הרחיק את וגנקנכט מהמפלגה, מכיוון שהיא מחוברת יותר לסוציאליזם הישן והלאומני שמתנגד לנאט"ו ולמערב".
לדברי פוסנר, בתפיסת עולמה יש היבטים שמקרבים אותה דווקא לרדיקליזם ימני. "היא מעוניינת להפחית את ההגירה לגרמניה, להפסיק לתמוך פיננסית וצבאית באוקראינה, להוציא פחות כסף על נשק ולהשאיר יותר זכויות וכסף לגרמנים. מה שהיא עושה זה להחיות את הסוציאליזם הלאומי ואת הגזענות שהיו חלק מהתרבות במזרח גרמניה, ובאופן טבעי יש די אנשים במזרח גרמניה שיש להם נוסטלגיה לאידיאולוגיה הלא מוצלחת הזו".
"זו הפעם הראשונה מאז סוף מלחמת העולם השנייה שמפלגה פשיסטית עומדת להיבחר במדינה בגרמניה. כל המפלגות והגופים המרכזיים רואים את המסוכנות של ביורן הקה, המועמד של AfD בתורינגיה, והשאלה היא אם כל המפלגות יתאחדו כדי למנוע מ־AfD להקים קואליציה בראשותם, למרות המחלוקות האידיאולוגיות הרבות", אומר כריסטוף שולט, עיתונאי במחלקה הפרלמנטרית של "דר שפיגל", "במצב שכזה, יכולה להתקיים קואליציה עם נציגים מהמפלגה של זארה וגנקנכט".
לעומת שיעורי תמיכה דו־ספרתיים אך נמוכים במזרח, בסקרים הארציים וגנקנכט זוכה לכ־8%. "קשה להגיד כיצד הצלחה של זארה וגנקנכט במזרח גרמניה תסייע לה בבחירות לבונדסטג בעוד כשנה, אולם אין ספק שיש כאן מגמה בעייתית", אומר כריסטוף שולט.
חלק מהבעייתיות של וגנקנכט נובעת גם מגישתה לישראל. "יש אנשי שמאל שתומכים בישראל, אבל היא לא שם", אומר שולט. "לאנשים מהשמאל הפוליטי בגרמניה שמתנגדים לישראל יש דעה מאוד מוצקה על הסכסוך הישראלי־פלשתיני, אבל הם לא בהכרח באמת מכירים את פרטי הסכסוך או את המציאות כפי שהיא במזרח התיכון. יש בקרבם נטייה אובססיבית לפעמים לבקר את ישראל ולציין את הדברים הנוראיים שהיא עושה – מבלי להסתכל על הדברים הנוראיים שהפלשתינים עושים. נראה שזארה וגנקנכט קרובה יותר לתפיסת העולם הזאת, אף שהיא לא מרבה לדבר על ישראל".
פוסנר נחרץ יותר לגביה. "זארה וגנקנכט מסוכנת לישראל", הוא אומר. "יש לישראל חברים בשמאל הפוליטי בגרמניה, אבל אנשים שהצטרפו למפלגה של וגנקנכט נמנים עם אלה שמבקרים את המדיניות של ישראל. זו תפיסה ישנה שהיתה במזרח גרמניה, שגרסה שישראל עושה מה שהאימפריה האמריקנית מכתיבה לה, שאם לא היתה ציונות – היה שלום, ושישראל מדכאת את הפלשתינים והיא הצד האשם בקונפליקט. אף שגם AfD קראה להפסקת אש, וגנקנכט יותר גרועה לישראל מהימין הקיצוני הפשיסטי. אין לה סימפטיה לישראל ובוודאות יש לה סימפטיה לפלשתינים. ברור שהיא לא תגיד שהיא תומכת בחמאס, אבל היא תגיד שצריך לעשות הסכם שלום, כלומר לא לנצח את חמאס, מה שבבירור יחזק אותו. זה כמו עם רוסיה: אם תעשה שלום עם פוטין, הוא יתחזק ויתקוף שוב בהמשך".
פוסנר מציין שהפיגוע שביצע מבקש מקלט סורי בפסטיבל המוזיקה בזולינגן, כשבוע לפני הבחירות, בהחלט צפוי להשפיע על בוחרים המתנגדים להגירה גם ברמה המקומית וגם ברמה הארצית – ולטובת שתי המפלגות הפופוליסטיות. "הבחירות בשנה הבאה יהיו סיפור אחר לגמרי", אומר פוסנר. "אם שתי המפלגות הקיצוניות יזכו לתוצאות טובות כמו שרובנו חוששים שיקרה, הדבר ייצור דינמיקה מסוימת לבחירות הכלליות, וזו בתורה עלולה להשפיע על מפלגות אחרות במרכז, שיבקשו להקשיח עוד יותר את מדיניות ההגירה ולערער על תמיכת גרמניה באוקראינה – זאת כדי לפנות למצביעים שאוחזים בעמדות דומות".
גם שולט מודאג מהמצב הנוכחי, אך מסייג: "יש עוד הרבה זמן עד הבחירות הכלליות ודברים משתנים מחודש לחודש, כך שהרבה עוד יכול להשתנות עד סוף השנה הבאה. מה שכן אפשר להגיד הוא שאני מבין, לצערי הרב, את החשש ואת הדאגה של יהודי המדינה. יש תמיד 20% שנוטים לצד הימני הקיצוני, ועכשיו AfD, שהם פשיסטים וחצי־אנטישמים, מקבלים תמיכה רחבה מהם. גם בשמאל אנחנו רואים אנטישמיות, וגם שם אנחנו רואים עלייה בפופולריות. זה אמנם פחות בולט בשמאל, אבל גם שם זה קיים והדבר בהחלט מדאיג".
