"הטקס יתחיל בהנצחה וזיכרון, ויסתיים בתקווה ובעוצמה", מדגישה שרה עובד, מנהלת בית הספר "אורט פסגות" בכרמיאל. "זה המסר שלנו", היא אומרת.
עם ציון אירועי השנה לטבח ה-7 באוקטובר ולמתקפת הפתע של חמאס על ישראל, תרכין מערכת החינוך בישראל את ראשה מחר (שני) בשורת אירועים, טקסים ופעילויות חינוכיות. לקראת היום, פרסם משרד החינוך שלל תכנים שמטרתם לסייע לגני הילדים ובתי הספר לציין באופן מותאם את התאריך בפעם הראשונה. המחשבה על אירועי יום הזיכרון ל-7 באוקטובר הביאה בחשבון את המלחמה, שעדיין נמצאת בעיצומה, ואת העובדה שמדובר בפעם הראשונה והזיכרונות עדיין טריים וכואבים.
מעגלי הפגיעה של ה-7 באוקטובר והמלחמה רחבים ביותר, ואת כולם ניתן למצוא במערכת החינוך. תלמידים מהדרום, מפונים מהצפון, משפחות שכולות, תלמידים ממשפחות החטופים ותלמידים שהוריהם במילואים. גם הצוות החינוכי עשוי להיכלל בקטגוריות אלו. במשרד החינוך פרסמו חוזר מנכ"ל שכולל הנחיות והמלצות לציון היום בשכבות גיל שונות. פרט לכך, הוציא השירות הפסיכולוגי הנחיות לצוות החינוכי לשיחות סביב אירועי הזיכרון.
ילדי בית הספר לאומנויות שקמים-מעוז בשדרות, באות הזדהות עם 101 הישראלים החטופים ברצועת עזה (צילום: בית הספר שקמים-מעוז)
עניין נוסף הוא ציון היום עצמו. התאריך העברי בו חל ה-7 באוקטובר של השנה בעברה, "נופל" השנה על ה-27 באוקטובר. מערכת החינוך בישראל, שמציינת את מועדי ישראל לפי הלוח העברי, הייתה אמורה לציין לפיכך את אירועי הזיכרון באופן רשמי בעוד כשלושה שבועות. למרות זאת, התיר משרד החינוך לקיים אירועי זיכרון גם ב-7 באוקטובר.
"פתאום יש רצון לשתף"
במוקד האירועים השנה צפויים לעמוד מעשי הגבורה של השבת השחורה ההיא, של שמחת תורה, בדגש על סיפורו של אלחנן קלמזון ז"ל שיחד עם אחיו מנחם ואחיינו איתיאל זהר הצילו עשרות מתושבי קיבוץ בארי. מנחם וזהר זכו להוקרה על פועלם בדמות פרס ישראל. מלבד תכני הגבורה משרד החינוך ממליץ על הכרת סיפורי הנופלים של בית הספר ועיסוק בתכנים כמו שביון פדויים והתמודדות עם משבר וצמיחה ברמה האישית והלאומית. גם מנהל חברה ונוער הפיץ חומרים לטקסים והצעות לאירועי זיכרון שונים.
לאורך השנה הפעיל משרד החינוך פרויקטים לצד גופים שונים העוסקים בזיכרון, עיבוד ושימור עדויות. כך למשל, "אח שלי בלב", פרויקט הנצחה לנופלים במלחמה שבו לוקחים חלק תלמידים ממגמות קולנוע ומדיה מבתי ספר שונים בשיתוף עם אחיהם של הנופלים. פרויקט נוסף בשיתוף הספרייה הלאומית הוא "שני רגעים" המזמין את בני הנוער להעלות תמונות וטקסטים המתעדים רגעים מהמלחמה.
"תושבי שדרות פועלים מתוך תפיסה של תקומה", מספרת אילה חדד, מנהלת בית הספר היסודי לאומנויות "שקמים-מעוז" בשדרות. "החלטנו להתמקד בסיפורי הגבורה של המלחמה, ובניית החוסן הקהילתי והלאומי". במכתב ששלחה חדד להורי בית הספר, הסבירה כי כלל הכיתות צפויות לעבור שיעורים מותאמים עם המחנכות ב-27 באוקטובר. בכיתות א' עד ג' התכנים ישלבו עיסוק באומנויות, שיעודד ביטוי אישי ביצירה ומוזיקה.
גם יועצות בית הספר הנחו את המחנכות כיצד לקיים שיח מותאם. "אחרי תקופה ארוכה בה הייתה מעיין הדחקה של היום הזה, יש פתאום רצון לשתף", אומרת חדד. "גם מצד התלמידים וגם מצד הצוות החינוכי". לדבריה, "אולי זה האמון שיש ביננו, אולי זאת המלחמה הממוקדת שמעניקה לנו תחושה של תקווה".
מנהלת בית הספר היסודי מעוז-שקמים בשדרות, איילה חדד, עם ילד ואמו ביום החזרה ללימודים לאחר שישה חודשי מלחמה (צילום: סוניה גרשפט)
מלבד השיעורים בכיתות, יתקיים גם טקס לכיתות ד'-ו'. "אנחנו חוששים שטקס יתיש את התלמידים הצעירים יותר. זו אחת הסיבות שהמורים מקריאים קטעים ולא התלמידים". שכבה ו' תשתתף בטקס העירוני. "נציגים מהשכבה יניחו זרים בשם בית הספר ותוצג תערוכה של ציורים שהם הכינו".
חדד מדגישה כי ההחלטה על אופן ציון אירועי הזיכרון התקבלה במשותף. "היו מפגשים עם צוות המורים והנהגת ההורים", היא אומרת, ומדגישה גם את התמיכה שקיבלה מהעירייה. "היה מפגש של כלל מנהלי בתי הספר עם השירות הפסיכולוגי החינוכי של העירייה לקראת התקופה הזאת בשביל להעניק לנו כלים להתמודד. אני בעיקר חושבת שזו השנה הראשונה ואנחנו לומדים תוך כדי תנועה. נסיק את המסקנות ונבין מה לעשות ומה לא לעשות בשנה הבאה".
שבעה נופלים בשנה
את בית הספר "אורט פסגות" בכרמיאל מנהלת שרה עובד כבר שבע שנים. "רק במהלך השנה הנוכחית, שבעה מבוגרינו נפלו", היא מספרת בעצב. מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, נפלו עידו יוסף אביב, סופיה מוריאל בוניגרט, עמרי יוסף דוד, איתמר כהן, שחר כהן, לירז ניסן ואייל שומינוב – כולם תלמידי בית הספר בעבר. "רק לשם השוואה, הנופל האחרון לפני מלחמת חרבות ברזל, היה אלון בקל, שנרצח בפיגוע ב-2016".
"הרבה מהפעילויות שנעשו בשנה האחרונה קשורות לכך", אומרת עובד. "אם זה טקס זיכרון למשפחות שערכנו בבית הספר או הוספת פרחים לגינת הזיכרון שלנו. בערב יום הזיכרון העברי, ב-26 באוקטובר, נקיים ערב 'שרים לזכרם'. הרבה מהרעיונות לאירועים האלו הגיע מהמחשבה על הבוגרים. בחודשים האחרונים הלכנו ללוויות וביקרנו בשבעות, המורים והתלמידים יחד", היא משתפת. "איתמר כהן היה בן 19 בנופלו ויש לו חברים בשכבת י"ב. לבוגר אחר שנפל יש אח בכיתה ח' שלומד אצלנו".
אמנם יום השנה מצוין ב-27 באוקטובר, אבל גם את ה-7 באוקטובר יציינו בבית הספר. "התלבטנו מה לעשות ב-7 באוקטובר עצמו. ידענו שאי אפשר לא להגיד כלום, ומצד שני שני ימי זיכרון זה כבד ומתיש לכולם". עובד מספרת כי בבית הספר יערכו אירועים מסוגים שונים בכל אחד מהימים. "ב-7 באוקטובר עצמו אנחנו עורכים שיעורים בכיתות עם המחנכת שבוחרת מה מתאים לכיתה שלה. מן הסתם יש הבדל בין כיתות ז' לי"ב".
"אחרי שיעורי החברה, עורכים מעמד טקסי קצר, קטע ושיר. אחר כך ימשיכו ללמוד כרגיל", מספרת עובד. "ב-27 לאוקטובר נקיים יום זיכרון לכל דבר ועניין, שיכלול קריאת יזכור, טקס רשמי וקטעים מוזיקליים. אחרי הטקס התלמידים ילכו הביתה. הטקס מתקיים ישר אחרי סוכות והגשר של יום כיפור אז אין הרבה זמן להתכונן, אבל עושים את מירב המאמצים כדי שיהיה מכבד".
