רשות החשמל התייחסה השבוע לתגובות לשימוע שפרסמה, והחליטה למתן את עליית המחיר לכ-3.5% אחוז, במקום עלייה של 3.8% כפי שהופיע בשימוע המקורי, כך לפי הודעת רשות החשמל ברביעי. המשמעות אינה רק התייקרות של חשבון החשמל החודשי של האזרח הממוצע, אלא גם התייקרות של חלק גדול מהמוצרים שהוא רוכש, בשל התייקרות מחירי הייצור, אחסון והקמעונאות.
כך לדוגמא, עלייה במחירי החשמל עלולה לפגוע בתקציבי העיריות, שצורכות כמויות גדולות של חשמל בכדי להאיר את הרחובות וכן להעלות עוד יותר את מחירי המים, משום שמרבית המים בישראל מותפלים, תהליך הדורש חשמל רב.
מחיר החשמל נקבע בשילוב מאוד מורכב של גורמים, שאם נעשה להם רדוקציה, מתכנסים בסוף לעלות הייצור של החשמל (כמה עולה למנהל הרשת החשמל לייצר את החשמל) ועלויות ההון של החשמל (כמה עולה להשקיע בו ולתחזק אותו).
שני מחירים אלו מושפעים מגורמים רבים, כגון מחירי תשתיות, מחירי דלקים, מחירי החשמל ברכישה מספקים שאינם חברת החשמל, הדרישה לחשמל והעיתויים שלה (משום שייצור חשמל רב בבת אחת עולה לרשת החשמל יותר, היות שהוא דורש ממנה להפעיל יחידות פחות חסכוניות שלה) ועוד. עם זאת, מתוך מאות הגורמים השונים, ניתן למפות כמה מרכזיים במיוחד, שהשפיעו הכי הרבה השנה על ייקור או הוזלת התעריף.
ההתייקרות המרכזית דווקא ממקום מפתיע
אחד הגורמים המרכזיים בייקור מחיר החשמל הוא עלות הדלקים. רכיב זה התייקר השנה בין היתר בשל עלייה כללית במחירי הדלקים בעולם. עם זאת, בשל עתודות הגז המחצבים שלה, ישראל פגיעה מעט פחות לשינויים במחירי הגז העולמיים, לפחות עד שהמאגרים יחלו להתרוקן ויווצר דואופול.
מחיר הפחם לעומת זאת נותר תנודתי. על אף שפחם משמש לייצור רק כ-17% ממשק החשמל כיום, וגז מחצבים מהווה כ-70%, הפחם הוא ככלל יקר יותר ביחס מחיר-ייצור חשמל, כך שלמחירו עדיין משקל גבוהה בתעריף הסופי.
כמו כן, העיכובים בהקמת יחידות ייצור חשמל גז חדשות באורות רבין, גרמו להמשך שריפת הפחם מעבר למתוכנן, מה שגרר ייקור לא מתוכנן ב-2024, שיתגלגל לתעריף 2025. גם העיכוב בהקמת תחנות כוח חדשות, שמקרב את המשק לגבולות היכולת שלו לעמוד בשיאי הביקוש ללא התחנות היקרות והמזהמות יותר, גרם לצפי התייקרות דומה.
רכיב נוסף בתוך עלויות הדלקים, מוכר פחות, אך התייקר השנה משמעותית, הוא עלויות דלקים להכנות של חברת החשמל עצמה. בכדי להשמיש יחידות ישנות, שמשתמשים בהם מעט או לא משתמשים בהם כלל אך רוצים לשמר לשעת חירום, יש להפעיל אותן ולבדוק אותן לפרק זמן קצר, הפעלה נקודתית זו יכולה להיות יקרה בשל חוסר היעילות שלה. בשל המלחמה, השמישה ובדקה רשות החשמל יחידות רבות בכדי להיות מוכנה לתסריט חירום, חלקן אפילו משתמשות במזוט, תזקיק נפט שאינו משמש עוד באף יחידה סדירה, והשימוש בו יקר ומזהם בהרבה אפילו מפחם. בתקווה, העלייה ברכיב זו היא זמנית- ותרד אם וכאשר האיום יפחת.
מלבד עולם הדלקים, ישנו עולם רכיב ההון. הכסף הרב שמשקיעה רשות החשמל בפיתוח הרשת, באחזקתה, בתשלום בטחונות ופיצויים ליצרנים הפרטניים וכו'. רכיב זה גדל באופן תמידי, במקביל לעליית ייצור החשמל, אולם השנה התייקר משמעותית, לדברי מומחים מהרשות. לטענתם ההתייקרות נובעת בין היתר ירידת דירוג האשראי ועליית הריביות, שגרמה לכך שחלק גדול מהעסקאות, בעיקר אלו מהן שצמודות מדד, נעשו יקרות יותר גם הן. למעט הריבית, העלייה ברכיב ההון נראית רגילה בסה"כ- כלומר, לא הייתה גדילה יוצאת דופן במשקל ההון שמושקע ברשת השנה.
הסיבה לכך שמשקל ההשקעה בתשתיות במחיר החשמל לא עלתה נעוצה, על פי השימוע של רשות החשמל, בכך שעל אף שהמתקנים נעשו יקרים יותר בשנה האחרונה, גם אורך חייהם עלה מ-30 ל-45 שנים בממוצע בשנים האחרונות, ולכן ההחזר נפרס על זמן רב בהרבה.
ההתייקרות אולי המשמעותית ביותר מגיעה ממקור מפתיע: העלייה בכמות האנרגיה הסולארית. בניגוד לאינטואיציה, העובדה שכמות האנרגיה הסולארית צומחת, דווקא מייקרת את התעריף ולא מוזילה אותו, זאת, משום שרשות החשמל מתעדפת ומסבסדת קנייה מיצרני האנרגיה הסולארית, כחלק ממדיניות הממשלה להגדיל את חלקם בעוגת הייצור. למרבה הצער, בשל סיבות שונות, היצרנים הגדולים והיעילים יותר, שהאנרגיה שלהם יכולה באמת להתחרות עם חברת החשמל במחיר, הם רק חלק קטן מהצמיחה הזו. לעומת זאת, המוני היצרנים הזעירים, שמהווים את רובה, הם מאוד בלתי יעילים.
בעוד שקוט"ש של חשמל בייצור קונבנציונאלי עולה בממוצע כ-20 אגורות, קוט"ש אנרגיה סולארית עולה, עבור רוב מכריע של ספקים, בין 2 שקלים לשקל ועשרים, כלומר בין פי 10 ל-11. בין הדוח של 2024 לדוח של עלה ייצור חשמל סולארי במתח נמוך מ-8,264 גיגה ואט בשעה ל-8,895 גיגה ואט בשעה, כלומר גידול של מעט יותר מ-600 גיגה וואט לשעה, או 600 מיליון קוט"ש. אם נכפיל את הפער בין המחיר של קוט"ש קונבציונאלי לזה של קוט"ש סולארי ממוצע, כלומר הפרש של בערך 2 שקלים, נקבל בחישוב פשטני מאוד התייקרות של כ-1.2 מיליארד שקלים במחיר החשמל בשל הגדלת השימוש בחשמל הסולארי.
בהינתן שסך כל התעריף עומד על סביבות ה-30 מיליארד שקלים ב-2025, מדובר על השפעה משמעותית מאוד, בשל מגזר שמהווה חלק קטן עדיין מסך משק החשמל, שמונה כ-80 מיליארד גיגה ואט. כך יוצא שעל אף צמיחה מבורכת באנרגיה הסולארית, העלייה הזו לא תביא לירידה במחירים בעתיד הקרוב, אלא להיפך, עד שהרשות החשמל תמצא דרך להמיר אותה לאפיקים יעילים יותר, או תפסיק לסבסד אותה.
התייקרות חד פעמית עזרה להוריד את התעריף
בעוד שרוב גורמי ייצור החשמל התייקרו, שתי הוזלות משמעותיות הגנו על צרכני החשמל מהתייקרות משמעותית יותר. האחת הינה חד פעמית, והשנייה קבועה יותר.
ההוזלה החד פעמית, שככל הנראה מנעה עלייה חדה בהרבה, היא החלטת רשות החשמל להחזיר את התקבולים ממכירת תחנת הכוח באשכול בחזרה לצרכן. על אף שההפרטה נתקלה במגוון בעיות, ושנויה במחלוקת ככלל, בסיכומו של דבר היא הכניסה לרשות החשמל כמויות גבוהות של כסף. גם לאחר הפיצויים לחברת החשמל, נותר בידי רשות החשמל סכום גדול של כמה מאות מיליוני שקלים.
פה עמדה מול הרשות דילמה. היות שמשק החשמל, בדומה למשק המים, עובד כמעין מערכת סגורה ללא מעורבות הממשלה, הרשות הייתה יכולה להשקיע את הכסף באחד הפרויקטים שלה, ובכך לייצר בעתיד הוזלה לאזרחים, או להשתמש בו השנה בכדי לרכוש חשמל, ולהוריד את תעריף החשמל לאזרח. על פי הרשות, הפרויקט שנשקל היה זירוז תשלום ההחזרים לעובדי חברת החשמל שפוטרו במסגרת הרפורמה במשק החשמל, מה שהיה מאפשר לסיים את ההחזרים ב-2026 במקום ב-2028, ובכך להוזיל את החשמל של 2027 במעט. ניתן לתהות מדוע דווקא זה הפרויקט שנשקל, אולם בכל מקרה, ברשות החליטו שמוטב להחזיר את הכסף לאזרחים בהווה. זאת, שוב, בדומה למה שנעשה ברשות המים השנה ובשנה שעברה, עם התקבולים שהתקבלו ממכירת תחנת ההתפלה באשדוד.
לעומת ההוזלה הזמנית, אולי הבשורה הגדולה ביותר בשימוע היא הגדלת נפח הייצור של חברת החשמל. ב-2025 צפויות להיכנס לפעולה מספר יחידות ייצור בגז, שעומדות להפוך לראשונה את המגמה שבה חברת החשמל מקטינה את אחוז החשמל שהיא מייצרת בעצמה. לאחר כניסת היחידות החדשות יעלה חלקה של חברת החשמל בייצור החשמל מ-41% ב-2024 ל-43% ב-2025. עלייה זו משמעותית מאוד, משום שחשמל שחברת החשמל "רוכשת מעצמה" הינו לרוב זול משמעותית, לפחות כיום, מהחשמל שמייצרים יצרני החשמל הפרטיים (יחפ"ים).
המשמעותית מיחידות אלו היא יחידה החדשה, מחז"ם 70, שצפויה להיכנס להפעלה בתחנת אורות רבין, ולהיות הראשונה בארץ מדגם H החדיש. היחידה שנמצאת כיום בהפעלת ניסיון בעיכוב מסוים, צפויה להיכנס לפעולה ממש בתחילת 2025, צפויה לייצר 644 AC אנרגיה, יותר מכל יחידה אחרת בארץ, ובמיוחד ביחס ליחידת הפחם שהיא מחליפה. על פי ההערכות, יחידה זו בלבד צפויה להגדיל את ייצור החשמל של חברת החשמל משמעותית, ברגע שתיכנס לפעולה.
מיד אחריה, צפויה להיכנס לפעולה יחידה נוספת מדגם H באורות רבין, אך זו צפויה להשפיע פחות על הייצור השנה, אולם תשפיע מאוד על זה של 2026. ב-2026 גם מתוכננת להסתיים הסבתן של שתי היחידות האחרונות באורות רבין מפחם לגז, מה שיוביל ככל הנראה להוזלה נוספת- אלא שבמשרד האוצר הביעו סקפטיות שההסבה תסתיים לפני 2028.
הגדלת נפח הייצור, תיאורטית, גם יכולה להוזיל עלויות שוליות נוספות, ככל שהיא תצליח למנוע פערים בין יכולת הייצור והצריכה, ובכך לחסוך שימוש ביחידות פחמיות, שמכונות "פיקריות". ה"פיקריות"(מלשון "פיק", כלומר פסגת הצריכה) הינן מזהמות מאוד, בלתי יעילות, ועצם הכנתן לשימוש מצריך הפעלה זמנית מזהמת ויקרה.
ומה המגמה לעתיד?
כשהמחיר יתעדכן בפעם הבאה, לקראת 2026, התקבולים על אשכול לא יוכלו יותר לרכך את העלויות. אמנם הבשורה הטובה היא שגם עלויות המלחמה החריגות צפויות בתקווה לעבור, אולם אלו לא מכסות את אותו סכום.
בסופו של דבר, מחיר החשמל יוכרע במרוץ בין ייצור יעיל יותר, כגון עוד יחידות יצור חדשות, במיוחד בחברת החשמל, לבין המשך ההסתמכות על דלקים יקרים שפגיעים למחירי השוק. העיכוב של המדינה בבניית תחנות כוח חדשות והסבת יחידות ליחידות יעילות יותר מדאיג, ובסיכוי גבוהה יגרום להתייקרויות נוספות אם לא ייפתר. גם המדיניות כלפי יצרני האנרגיה הסולארית, אם לא תשתנה לכזו שמקדמת דגמים גדולים ויעילים יותר, תביא להתייקרות נוספת, על אף שזו לפחות תגיע כשבצידה תרומה סביבתית.
