לכולם ברור שזו הולכת להיות שנה של קיצוץ תקציבי, גם בחינוך. הגירעון ככל הנראה ישפיע גם על הסכם השכר עם המורים בתיכונים, שלא מתקדם וכרגע מביא למצב של שביתה בתיכונים ב־1 בספטמבר.
הצהרת שר החינוך יואב קיש, מצב הלמידה בצל המלחמה (ארכיון – 15.10.23) // משרד החינוך
בסוף השבוע שוב כשלו השיחות. רן ארז, יו"ר ארגון המורים, טען (כפי שטען בוועידת החינוך של "ישראל היום") כי "שר החינוך והממונה על השכר הודו שאין מקור תקציבי למו"מ ולהסכם הקיבוצי עבור שכר מורי החינוך העל־יסודי" והוסיף "סגן הממונה על השכר הודיע ששר האוצר חוזר בו מההתחייבות לשלם תוספות שכר רטרואקטיבית מספטמבר 23' כפי שסוכם, בטענה שאין לממשלה כסף עבור תלמידי ומורי החינוך העל־יסודי".
גם שר החינוך יואב קיש התייחס בוועידת החינוך לקיצוצים בתקציב החינוך ואמר: "נכנסנו ב־2024 לתקציב מאוד מוטה ביטחון, אני לא יודע איך תיראה שנת 2025. אנחנו מנסים לשמור במינימום את הפגיעה התקציבית במשרד החינוך ואני נלחם על זה. יהיו אתגרים כלכליים ונצטרך להקפיד שהחינוך לא ייפגע". כבר שנים מבטיחים במשרד החינוך לבטל את תשלומי ההורים שמהווים עול בייחוד על משפחות מרקע סוציו־אקונומי נמוך. השנה, בשל הקיצוץ התקציבי והגזירות הכלכליות, ההורים צריכים להתכונן לשלם יותר.
ויכוח נוסף מתקיים בימים אלה בין משרד החינוך למשרד האוצר, הסיבה: האוצר החליט לקצץ סכום של כ־250 מיליון שקלים בבסיס התקציב של הצהרונים. מי ישלם את הכסף? ההורים שיפסידו סבסוד של כ־100 שקלים שהגיע עד כה מהמדינה. שר החינוך יואב קיש ויו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס אמנם כתבו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', אך גם אם יימצא פתרון לכולם ברור שהוצאות החינוך במשקי הבית יגדלו השנה.
בשנת הלימודים הקרובה צפוי לעלות גם הסכום של ביטוח תאונות אישיות בארבעה שקלים לתלמיד, ואילו שאר תשלומי ההורים יישארו כשהיו. אך מה כן השתנה? בעקבות המלחמה המצב הכלכלי אצל חלק מהמשפחות הורע, ובחלקן חוו ההורים ירידה בהכנסות או פיטורים. חלק נאלצות להסתגל למצב שבו אחד מבני הבית סוחב פציעה או טראומה שדורשת טיפול שמשפיע על ההכנסות.
יש לשים לב כי משרד החינוך מחייב את בתי הספר להחזיר להורים כספים שלא נוצלו בשנת הלימודים הקודמת. שר החינוך יואב קיש כבר הצהיר בעבר כי תקציב משרד החינוך הנאמד במיליארדים הוא הגבוה ביותר עד כה – אז למה הנטל על ההורים ממשיך להיות כל כך גדול?
בקרב ההורים יש מי שמשלמים ישר את תשלומי ההורים, ויש מי שיוצאים נגדם ומסרבים לשלם בכל תוקף. נירית לייבוביץ היא אמא לשלושה ילדים, שבנה הצעיר עולה לכיתה י"ב. בשנים האחרונות היא נמנעת מלשלם תשלומי הורים ומצהירה שאינה מתכוונת לשלם גם השנה. את החלטתה היא מסבירה: "הכל התחיל כשהילד שלי, שלומד בחינוך הדתי, עלה לכיתה ד'. ההפרדה המגדרית יצרה כיתה של 38 בנים, ולמרות שכיתות גדולות מקבלות עוד שעות לימוד, השעות לא ניתנו לבנים, בידיעה ובתמיכה של משרד החינוך".
"כעסתי, אבל מה יכולתי לעשות? אמרתי למנהלת שכל עוד הילדים לא מקבלים את השעות, שהמיסים שלי מממנים, אני לא משלמת שקל. גם כשהגענו לעל־יסודי, ישיבת בני עקיבא בעיר, ראיתי אי־סדרים כספיים וביקשתי שיתקנו. אין שקיפות, לא נותנים דוחות כספיים שחייבים לתת, וההורים לא יודעים לאן הולך הכסף. גילינו שהרבה מאוד מהכסף בכלל לא מגיע לילדים. לקח שנתיים עד שהגענו למצב שיש דוחות והתשלומים ירדו לחצי".
מיליארדים מכיס ההורים
"עדיין ועד ההורים לא נבחר כדין ויש ספרי לימוד שהוחרגו מההשאלה". היא טוענת שהורים שמשלמים לא מבינים על מה הם משלמים. "למשל, הטיול השנתי. משרד החינוך מצהיר שהטיול השנתי הוא חלק מתוכנית הלימודים, המשרד מצהיר שהוא מממן את כל תוכנית הלימודים, אז איך דורשים שנשלם בעבור הטיול? לפי החוק הורה חייב לשלוח את הילד לבית הספר.
נניח שהורה לא שילם עבור הטיול, אותו הורה שילם מיסים בעבור יום לימודים. איך ביום הטיול שולחים את הילד שלו הביתה בניגוד לחוק, במקום לתת לילד יום לימודים? משרד החינוך לא רוצה לפתור את הבעיה הזאת. המשרד מעדיף שמנהלים והורים יריבו על כסף. סוג של הפרד ומשול". נירית ממליצה להורים שרוצים להבין יותר לפנות ל"תשלומים – לשקיפות בתשלומי ההורים" – התארגנות של הורים שמסייעת להבין ולהפחית את תשלומי ההורים".
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) עמד היקף תשלומי ההורים על כמעט 5 מיליארד שקלים. דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם בעבר הראה כ־78% מבתי הספר קיבלו אישור לגבות תשלומי הורים בסכום מקסימלי של 2,000 שקלים וכ־22% מבתי הספר קיבלו אישור לגבות תשלומי הורים בסכום שעולה על 2,000 שקלים. כבר לפני שש שנים כאשר שמואל אבואב היה מנכ"ל משרד החינוך הוא הבטיח כי היקף תשלומי ההורים יירד, אלא שמאז זה לא קרה. גם שרת החינוך יפעת שאשא ביטון הצהירה כי תתחדש הפעילות של הוועדה המשרדית לבחינת מתווה התשלומים, אך שינוי לא צפוי בקרוב.
שימוש לא נאות בכספים
ויש מי שלא מתנגדים אוטומטית לכל תשלומי ההורים, אלא מבקרים ופועלים נגד גבייה מופרזת של בתי הספר. אחד כזה הוא ארז אריאב, שיש לו שני ילדים במערכת החינוך. לפני חמש שנים הוא התלונן על גבייה מופרזת של בית הספר שבו למדה בתו. חקירה של משרד החינוך העלתה כי בית הספר גבה תשלומים שלא כדין ועשה שימוש בתשלומי ההורים לתקשוב אינטרנטי בכיתות, סכומים שאמורים להגיע ממשרד החינוך. עוד הזמין בית הספר זמר אורח למורים, רכש ציוד ספורט, התקין תשתיות ואפילו רשם צ'קים לצוות בית הספר מחשבון ועד ההורים. משרד החינוך הורה לבית הספר להחזיר את הכסף לקופה.
ספגת ביקורת על ההתנהלות שלך?
"בעבר הייתי מיעוט, היו קוראים לי קמצן או 'קומץ הורים שפוגע בשם בית הספר', אבל לאחר שחשפתי את הגבייה המופרזת והלא חוקית והתלונות שלי נמצאו מוצדקות על ידי משרד החינוך בעצמו, פתאום גם ההורים האחרים לא ששים לשלם תשלומים ישר, ומשלמים רק בסעיפים שהם רוצים. הורים צריכים לפקוח עיניים, לשאול, לא לשלם כל דבר ישר. יש הורים שיש להם שלושה או ארבעה ילדים במערכת החינוך, והתשלומים יכולים להגיע ל־1,500 שקלים לכל ילד, ואפילו יותר".
"לצערי, אנו רואים ניצול ציני ופסול לשדל הורים לשלם תשלומי רשות על גב התלמידים. בלא מעט מקרים תלמידים התבשרו שהם ישתתפו במסיבת הסיום רק אם יהיה מקום כי לא שילמו את כספי הרשות, כשבמקרים מסוימים מי שמובילים את הנושא הזה הם מהנהגת ההורים הבית־ספרית".
פרופ' איריס בן דוד הדר, מומחית בתחום מדיניות המימון של חינוך בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר־אילן, מסבירה עד כמה תשלומי ההורים פוגעים במערכת החינוך ובשוויון בין התלמידים: "כשמערכת חינוך ציבורית שממומנת על ידי המדינה פותחת אפשרות לתשלומים נוספים על ידי ההורים, נכנסים אלמנטים של אי שוויון. זה קורה כי יש הורים שיש להם אפשרות לשלם וכאלה שאין להם, לא רק בתוך בית ספר אלא בין בתי ספר שונים או ערים שונות, וזה מרחיב את הפערים".
"זה בעצם חוטא למטרה שאנחנו רוצים להגיע אליה, שהיא צמצום פערים. אומנם יש טבלה של כמה כסף מותר לגבות מההורים, אבל בפועל קורים דברים אחרים. יש בתי ספר ששיעור הגבייה מההורים עומד בהם על 90% אחוזים, ויש כאלה עם 70% גבייה, וזה שוב יוצר פער. כל אלה מובילים לשסעים יותר גדולים בחברה".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "ארגון המורים המשיך בסירובו להגיע להסכמות ואף הרחיב את המחלוקות. צר לנו שארגון המורים מונע בידיו הסכם מצוין למורים ויציבות ושקט למערכת החינוך בחטיבות העליונות בתקופה מורכבת זו".
הטבלה לא משקרת
שנת הלימודים שתחל תהיה כזאת שההורים יצטרכו לשלם בה שוב אלפי שקלים בשנה. כך למשל התשלום השנתי עבור תלמיד תיכון יעמוד על יותר מ־1,300 שקלים, ועבור תלמיד חטיבת ביניים על סכום שבין 1,030 שקלים לכ־1,200 שקלים. ביסודי ההורים ישלמו רק כ־905 שקלים לילד בכיתה ו'.
דמיינו מה קורה עם משפחות שיש בהן ארבעה או אפילו חמישה ילדים במערכת החינוך, המשמעות היא בכל שנה סכום שיכול לעלות על 5,000 שקלים. מדובר באלפי שקלים בכל שנה רק לבתי הספר, תשלומים שאינם כוללים חוגים אחר הצהריים, שיעורים פרטיים, תוכניות לימוד נוספות (תל"ן) שניתנות בתוך בתי הספר, תנועות נוער ועוד.
עד כמה תשלום לא מבוטל נופל על ההורים? על פי דוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2023 המגזר הממשלתי מימן 80.5% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך (הסתכמה ב־148.9 מיליארד שקלים במחירים שוטפים שהם 8.0% מהתוצר המקומי הגולמי).
יתרת ההוצאה, 19.5%, מומנה ישירות על ידי משקי הבית, כלומר על ידי ההורים ומלכ"רים המשרתים את משקי הבית באמצעות קניית שירותי חינוך. הכספים ששולמו נועדו לתשלום שכר לימוד, קניית ספרי לימוד, קניית צורכי כתיבה וכד'. הנתונים מראים כי ההוצאה הלאומית הכללית לחינוך עלתה ב־1.3%, עם זאת, ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש ירדה ב־0.8% (במחירים קבועים).
ממשרד החינוך נמסר: "משרד החינוך הגיש לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת הצעה לתוכנית מדורגת להפחתת תשלומי הורים לאורך 4 שנים".
