הנשיא החדש גנרל ג'וזף עון אומר בשיחות סגורות, שבשום פנים אין בדעתו לשלוח את צבאו להתנגשות עם חיזבאללה. הוא אומנם הורה לקצינים שהיו תחת פיקודו עד לפני חודשים אחדים להציג לו עד 2 בספטמבר תוכנית לאיסוף הנשק של הארגון, אבל הוא יודע יפה שהרמטכ"ל שהחליף אותו, גנרל רודולף הייכל, זכה במינוי משום שהיה המועמד המועדף של חיזבאללה. הייכל שירת שנים בדרום לבנון וטווה מערכת קשרים קרובה עם כוחות הארגון שהיו פרוסים בגזרתו. לפני כשבוע אותת חיזבאללה על מוכנותו לממש את איומיו להתנגד בכוח להחרמת הארסנל שלו כאשר גרם למותם של 6 חיילים לבנוניים, שאומנו על ידי האמריקנים, ממטען שהופעל מרחוק כשהגיעו לבונקר חימוש של חיזבאללה. אפילו בהודעות הרשמיות שם נמנעים מלספר, שהייתה זו "תאונה".
נזכיר: הכביכול-מנהיג החדש שירש את נסראללה, שייח' נעים קאסם, איים שאנשיו יילחמו כמו בקרב כרבלא במאה השביעית, שבו נהרג האימאם השלישי של השיעה, חוסיין, בידי הסונים. הוא אולי שכח, שבתום הקרב ההיסטורי הזה חוסיין בעצם בחר להתאבד בלחימה חסרת סיכוי. ראש ממשלת לבנון נוואף סלאם, שלפני שנותיו כשופט בהאג היה פעיל מאוד למען אש"ף, משמיע הכרזות תקיפות ש"נשק יהיה רק בחזקת המדינה". עם זאת, לא נראה שבחיזבאללה לוקחים אותו ברצינות, שהרי כבר סחטו ממנו מינויים של תומכיהם לשורה של תפקידי מפתח ביטחוניים.
מה ממשלת לבנון מספקת בפירוק הנשק מעבר להצהרות? (השליח ברק בפגישה עם נשיא לבנון)
קשוחה יותר – ויהודיה שאינה מתנצלת (הנשיא עון עם שליחת טראמפ אורטגוס) | צילום:
רויטרס
השליח האמריקני תום ברק (השגריר בטורקיה) כבר דרש מישראל תמורה: נסיגה מחמשת התילים שבהם יושב צה"ל מעבר לגבול הצפוני. חלילה לנו! מטולה – רק כ-40% מהתושבים חזרו – תתקשה להשתקם בלי חיילים שלנו על רכס חמאמיס, וכך בנקודות האחרות. רק כשיתממש פירוק חיזבאללה מנשקו ניתן יהיה להסתפק בזה שיחידת עילית של צבא לבנון תקבל לידיה את המוצב הקריטי הזה. לא לפני!
סגניתו של ברק, מורגן אורטגוס, יותר קשוחה מול השלטונות בביירות בעניין הזה. היא דמות יוצאת דופן: מגישת טלוויזיה יפהפיה, שהתגיירה כשנישאה לג'ונתן ויינברגר ועונדת גם בבואה ללבנון תליון או טבעת עם מגן דוד. היא מפעילה לחץ כבד שלא תיתן הסרת עיצומים מלבנון והזרמת סיוע מבלי שהדברים יתחילו לזוז. הלבנונים עדיין תוהים – למי משני השליחים של טראמפ כדאי להקשיב?
בידי ישראל לסייע לדחוף את חיזבאללה למסקנה שמוטב לוותר על הנשק. בראש וראשונה, להרחיב את מעגל הסיכולים לדמויות שנשארו לנהל את הארגון, כמו ופיק ספא, אבו עלי חידר, היית'ם טבטבאי, טלאל חאמיה ועוד. כולם ארכי-טרוריסטים מפורסמים, שעד כה סבורים שהיד לא תגיע אליהם בביירות.
יישובי הגבול יתקשו להשתקם ללא פירוק אמיתי של חיזבאללה – או צה"ל ברכסים השולטים (ארכיון) | צילום:
AP
בידי ישראל להוכיח ללבנון: אין ברירה אלא לפרק את חיזבאללה (מרחב הגבול, ארכיון) | צילום:
יונתן זינדל, פלאש 90
אבל מעבר לזה: על ישראל להתעקש על צעדים מקדימים לשינוי המסלול עוד בטרם יושלם סימון הגבול וידובר בהסכם ביטחוני כולל. למשל: הקמת ועדה לתיאום ניהול משטר הזרימה בחצבני ובנחל עיון, התרת תנועת תיירים במעבר ראש הנקרה או פתיחת המרחב האווירי, שתשרת בעיקר את הטיסות מלבנון לסעודיה.
בינתיים,התמונה אינה מעודדת. אומנם ביום חמישי האחרון ערכו הצגה מגוחכת של פינוי משאית נשק ממחנה הפליטים הפלסטינים בורג' אל-בראג'נה בביירות. היתה זו מהתלה עלובה! אפילו את ההסכם עם אבו מאזן על פירוק הנשק מ-12 מחנות הפליטים אין בכוונתו או בכוחו של צבא לבנון להוציא לפועל. מי שלא יודע לקחת טילי נ.ט. מחמאס בלבנון לא יוכל לקחת טילי "זלזאל" שנשארו בידי חיזבאללה בבקעת הלבנון.
שעל כן ייאמר, שחיזבאללה נחלש מאוד, איבד כמעט את כל בעלי בריתו המקומיים, אבל מתעקש לשמור על יכולת צבאית ומה שעצוב מזה: מכל ידידיי הלבנונים אני למד, שאין באמת סיכוי, שהפרלמנט שייבחר בחודש מאי – אם לא תהיה דחיה – ישקף יציב רוב נגד חיזבאללה. ההישגים של הארגון בבחירות המוניציפליות האחרונות מראים שעדיין מכונת הכספים שלו פועלת היטב, לרבות בקניית השפעה ברוב רשתות הטלוויזיה המקומיות. וזו הסיבה שהנשיא עון ירכין ראש בפני אורטגוס, ומיד יעביר מסר אחר לחיזבאללה.
