חימושים בשווי מיליארד ד': המתנה של טראמפ בדרך לפגישה עם נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו הופך בימים אלה למנהיג הזר הראשון שנפגש עם הנשיא החדש־ישן דונלד טראמפ. הביקור צפוי לעסוק בסוגיות רבות וגורליות, כשהבולטות שבהן המשך הסכם הפסקת האש בעזה ואספקת חימושים לישראל, מגעי הנורמליזציה עם ערב הסעודית ומגבלות יצוא השבבים המתקדמים שהטיל הנשיא הקודם ג'ו ביידן.

● לא נשארת חייבת: סין תטיל מכסים בגובה של עד 15% על סחורות מארה"ב 
● טראמפ וטרודו הגיעו להסכם: המכסים על קנדה יידחו בחודש 
● הסיבה שבגללה חמאס משנה בתדירות את מיקום שחרור החטופים 

כבר עם כניסתו של טראמפ לבית הלבן הוא שחרר את המגבלות של ביידן על אספקת חימושים כבדים לישראל. מנגד, מאחורי סל המהלכים המדיניים שלו עומדת לפי ההערכות שאיפתו לזכות בפרס נובל לשלום, כשהדרך הכמעט מובטחת לשם עשויה להגיע מנורמליזציה בין ישראל לבין מנהיגת העולם הסוני, ערב הסעודית. ובתחום הטכנולוגיה, נשאלת השאלה האם יבוא לקראת ישראל וישפר את מעמדה בסחר השבבים.

מחוות להמשך ההסכם

כניסתו של טראמפ לחדר הסגלגל נתנה את אותותיה על מלחמת חרבות ברזל, לפי שעה, בהתקדמות השלב הראשון בהסכם הפסקת האש של ישראל עם חמאס. במסגרת אותו הסכם, המעבר לשלב השני ושחרור כלל החטופים דורש מנתניהו צעדים לא פשוטים ברמה הפוליטית, כמו נסיגה מציר פילדלפי ועזיבה סופית של ציר נצרים. ההשלכות של הצעדים הנדרשים על יציבות הממשלה, או לחילופין של יציבות הממשלה על ההתקדמות, טרם ברורים. בממשל האמריקאי מצידם שואפים לשמר את הפסקת האש, אך מבינים שהמצב שברירי. בתמורה להתקדמות במגעים, הממשל עשוי אף להציע מחוות בדמות אספקות חימושים ומהלכים מדיניים שתומכים באינטרסים הישראליים.

על אף כל זאת, כבר עם חזרתו לבית הלבן, טראמפ החליט לשחרר לישראל 1,800 פצצות MK-84 שמשקלן כ־900 ק"ג. הנשיא הקודם השהה את אספקתן, בין השאר, בשל החשש מאופן השימוש בהן – והרצון להתקדם להפסקת אש שלא הצליח להגשים. MK-84 הן פצצות כבדות, שמשקלן משפיע על יכולת החדירה שלהן לעומק. מחיר יחידה מוערך בכ־25־10 אלף דולר, והוא נגזר ממשתנים כמו מספר היחידות. מעבר לכך, על אותן הפצצות ניתן להתקין ערכת GPS שהופכת אותן למונחות, וכן ניתן להתאים את המרעום שלהן להשהיה – כדי שיחדרו עמוק יותר ורק אז יתפוצצו.

במקביל לביקורו של נתניהו בוושינגטון, ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח כי ממשל טראמפ פנה למנהיגי הקונגרס, כדי לאשר העברה של פצצות וציוד צבאי נוסף לישראל, בסך כמיליארד דולר. החבילה כוללת אספקה של כ־4,700 פצצות MK-84 בשווי כ־700 מיליון דולר, ויתר ה־300 מיליון דולר יושקעו באספקות D-9 שבהם צה"ל השתמש באופן נרחב במהלך המלחמה.

המשלוח המסתמן ממחיש כי על אף הזרמות המזומנים הנרחבות של משרד הביטחון לתעשיות הביטחוניות לטובת שיקום והרחבת תשתיות הייצור, התהליך ייקח זמן. על כן, במצב של כישלון במו"מ על השלב השני בהפסקת האש וחידוש הלחימה מול חמאס, אזי ישראל תידרש לזמינות חימושים שעבורה היא עדיין תלויה במידה רבה בארה"ב.

משוכות גבוהות מדי?

סוגיה נוספת שהמשוכה הגבוהה בפניה עלולה להיות ממשלת נתניהו, היא הנורמליזציה עם ערב הסעודית. כמנהיגת העולם הסוני ושומרת המקומות הקדושים לאסלאם, בריאד מתקשים להסכים לנרמול היחסים עם ישראל ללא הצגת הישג מדיני מהותי בכל הנוגע לזכות הפלסטינים להגדרה עצמית ולפיתוח מדינה. מנגד, טראמפ עשוי להפעיל לחץ על הסעודים, אבל בניגוד לשחקניות אחרות בעולם – לריאד יש את היכולת להכאיב לארה"ב בתחום האנרגיה.

ערב הסעודית היא המדינה השנייה בעולם בעתודות נפט, החמישית בעתודות הגז, והתמ"ג שלה לפי הבנק העולמי הוא 1.07 טריליון דולר, יותר מכפול מישראל. בצל כל זאת, אם ערב הסעודית תחליט להוריד את קצב הפקת הנפט הנמוך למדי שלה במילא במושגים מקומיים (כ־8.9 מיליון חביות ביום, לעומת כ־12 מיליון ב־2020), היא עלולה להביא לעליית מחירים עולמית, שלא תועיל לאינטרסים של טראמפ.

על כן, הגישה של נשיא ארה"ב החדש־ישן עם נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן צפויה להיות עדינה יותר ממדיניות המכסים האגרסיבית שבה נקט מול סין, קנדה ומקסיקו. היתרון במקרה הסעודי הוא שלוושינגטון יש כלים חיוביים לעידוד הנורמליזציה. מוחמד בן סלמאן שואף לגיוון ענפי הכלכלה, בגלל שחברת הנפט הלאומית עראמקו מניבה כ־40% מהתמ"ג, והוא מודע היטב כי ישראל, שהתמ"ג לנפש שלה גבוה בכ־64% מזה הסעודי, עשויה להועיל.

אמצעי שטראמפ עשוי לפתח הוא תוכנית המסדרון היבשתי IMEC שהציע קודמו ביידן, מיוון דרך ישראל, ירדן, ערב הסעודית, איחוד האמירויות ועד להודו. התוכנית הזו מעניינת את ירושלים ואת ריאד כאחד: בישראל מביטים על קישוריות אזורית שתחזק את מעמדה הגיאו־פוליטי, ובערב הסעודית מעוניינים כאמור בגיוון הכלכלה.

לנסיך הכתר יש תוכניות ענק בדרך לשם, במסגרת "חזון 2030". אחת הבולטות היא עיר העתיד ניאום, שתקציבה צפוי לעמוד על כ־1.5 טריליון דולר. מיזם הדגל של מוחמד בן סלמאן שמתפרס על פני 26.5 קמ"ר נושק למיצרי טיראן, הכניסה לים סוף, ועל כן – בתרחיש של נורמליזציה – עשוי להיקשר לאילת. על אחת כמה וכמה שעיקר הביקורת על הקמת רכבת בתוך ישראל לאילת מצביעה על חוסר כדאיות כלכלית.

הנושא הכלכלי הבוער

נושא כלכלי משמעותי נוסף שניצב בלב הביקור של נתניהו בוושינגטון הוא מגבלות יצוא השבבים שיזם הממשל הקודם בשלהי כהונתו. ישראל נמנית בין 170 מדינות שיוגבלו במכסת המעבדים הגרפיים שהן יכולות לקנות מחברות אמריקאיות, כמו אנבידיה ו־AMD. חרף העובדה שבדרגים המקצועיים מתלבטים עד כמה המגבלות באמת משמעותיות, נערכה עבודת מטה על ידי רשות החדשנות והכלכלן הראשי באוצר וגובשה עמדה ישראלית ברורה – הועברה דרישה למל"ל ולמשרד החוץ, במטרה להעלות את הנושא על סדר היום. גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' היה בעובי הקורה ושוחח על הנושא עם ראש הממשלה נתניהו כדי שיעלה אותו בשיחתו עם הנשיא האמריקאי.

מה כוללות המגבלות ולמה הן מדאיגות? ישראל ממוקמת בקטגוריית הביניים – לצד מדינות כמו איחוד האמירויות, סעודיה וסינגפור – וחלה עליה מכסת יבוא של 50 אלף מעבדים גרפיים עד שנת 2027. נכון להיום, בישראל ישנם רק אלפים בודדים, אך סיבה מרכזית לדאגה היא עצם ההגדרה של ישראל במעגל השני, שסובל מיחס מחמיר יחסית. בנוסף, גם במערכת הביטחון הביעו חששות לאחרונה והחליטו להאיץ את הרכש טרם כניסת המגבלות לתוקף בחודש מאי הקרוב.

ישראל כאמור נמצאת במעגל השני, והציפייה היא לא להחרגה גורפת אלא רק להעברתה לרשימת המדינות במעגל הראשון. בקטגוריה זו נמצאות כיום מדינות כמו בריטניה, צרפת, ספרד, בלגיה, גרמניה, אוסטרליה, יפן ודרום קוריאה. ישראל ממוקמת בקטגוריה המפוקפקת, לפי ההערכה, בשל אי העברה של תקנות למניעת זליגת טכנולוגיה לסין, בהסכם הדדי בינה לבין ארה"ב (Trusted Technology), כפי שהתבקשה מאז שנת 2021.