"אני מתנגד נחרצות לשיטה ולתפיסה של הביטוח הלאומי כמשהו שצריך להטיל עליו מסים. בעבר הביטוח הלאומי היה הקופה של העובדים והמעסיקים, הממשלה הייתה מכניסה כסף ועל ידי זה עשו הרבה דברים טובים", אמר אתמול (ראשון) יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) בפתח הדיון בהעלאת דמי הביטוח הלאומי בחוק ההסדרים כחלק מהשגת יעדי התקציב ל-2025 שהציבה הממשלה. "עכשיו משום מה מנסים להפוך את הביטוח הלאומי למס הכנסה וזו לא הפעם הראשונה. מדובר באחד הגופים הסוציאליים החשובים ביותר במדינה".
הצעת החוק מבקשת להעלות את דמי הביטוח הלאומי באופן הבא: לשכירים ולעצמאים – העלאה של דמי הביטוח במדרגת השכר או ההכנסה התחתונה (בחלק ההכנסה שעד 7,522 ש"ח) ב-1.6%, שיתחלקו באופן שווה בין העובד למעסיק. ליתר המבוטחים – העלאה של דמי הביטוח ב-50% ביחס לדמי הביטוח שהם משלמים כיום.
על פי דו"ח שהגיש מרכז המחקר והמידע של הכנסת לוועדה, אדם שלא עובד ומשלם את דמי הביטוח המינימליים ישלם לאחר התיקון 130 שקלים בחודש במקום 87 שקלים עד כה, וסטודנט או אברך ישלמו 43 שקלים במקום 29 שקלים. עובד שמרוויח שכר מינימום ומשלם כיום 23.5 שקלים בחודש דמי ביטוח לאומי, ישלם לאחר התיקון 70.6 שקלים, ומעסיקו ישלם עבורו 255.8 שקלים נוספים, במקום 208.7 שקלים עד כה. העלייה המרבית עבור עובד שמרוויח שכר של 7,522 שקלים ומעלה תעמוד על כ-120 שקלים בחודש, שיחולקו גם הם בין העובד למעסיק. למשל, עובד שמרוויח שכר השווה לשכר הממוצע במשק, 12,536 שקלים, ומשלם כיום 381.1 שקלים בחודש, ישלם לאחר התיקון 441.2 שקלים. מעסיקו ישלם עבורו 708.3 שקלים במקום, 648.1 שקלים כיום.
"האוצר לוטש את עיניו בכספי הביטוח הלאומי", אמר ח"כ מאיר כהן (יש עתיד). "יש כל כך הרבה מקומות שמהם ניתן היה לקחת את הכסף הזה בלי לפגוע באנשים החלשים. כספים קואליציוניים, משרדים מיותרים. מאות שקלים בשנה לאדם שמרוויח שכר מינימום זה משמעותי מאוד, זה יכול להיות השיקול אם לקנות אוכל או תרופה, אם להדליק חימום בחורף. לכו תחפשו מקורות אחרים, אסור ליפול על האנשים האלה".
ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו): "מעבר להיבט הטכני של ההצעה, צריך להסתכל גם על המהות. המדינה לוקחת את הציבור שמצליח להחזיק את הראש מעל המים, העצמאי שמחזיק עסק או השכיר עם המשכורת הממוצעת, ומטילה עליו את הנטל הכלכלי. זה יביא להחמרה של המצב ולא יהיו למדינה יותר מסים מזה. כשראש הממשלה היה שר האוצר ב-2003 הוא דווקא הוריד את המסים כדי לחזק את הכלכלה".
ח"כ נעמה לזימי (העבודה): "יש פה צבר שמייצר נטל לא סביר על האדם העובד, בעיקר במעמד הנמוך והבינוני. ההצעה הזאת מצטרפת להעלאת הארנונה, המים, החשמל, המע"מ, התחבורה ציבורית ועוד. זו קריאת תיגר על האדם העובד בישראל שלא נראתה כדוגמתה. לאן נגיע? אדם בשכר ממוצע לא מסיים כבר היום את החודש. יש צעדים אחרים שאפשר לעשות, ואם כבר מעלים את דמי הביטוח הלאומי, אז רק לשכר הממוצע ומעלה".
יעל לינדנברג מאגף התקציבים במשרד האוצר: "מדובר בצעד שמכניס לקופת המדינה 5 מיליארד שקלים באמצעות גבייה מהאוכלוסייה העובדת בצורה רוחבית ובמקביל הפחתה אקוויוולנטית של השתתפות המדינה בהוצאות הביטוח הלאומי, שעד היום עמדה על כ-70 מיליארד שקלים, מתוך כ-170 מיליארד שקלים בשנה". לדבריה, ההצעה הראשונה של האוצר הייתה הקפאת הקצבאות של זכאי הקצבאות מהביטוח הלאומי, אולם הצעה זו נפלה.
"ההצעה הנוכחית מגיעה כחלף באותו היקף תקציבי בדיוק. מקבלי הקצבאות לא נפגעים, למעט הקפאה של קצבאות הילדים ל-2025, וגם לא תקציב הביטוח הלאומי, שכן הגבייה הנוספת תשלים בדיוק את הפחתת ההשתתפות של המדינה בהוצאות". על הטלת תוספת הגבייה דווקא על מדרגות השכר הנמוכות אמרה: "אנחנו מסתכלים על ההצעה הזאת כחלק ממכלול ההצעות של חוק ההסדרים הנוכחי. במקביל, מקודמים צעדים נוספים שמטילים את רוב הנטל על האוכלוסייה שמרוויחה מעל השכר הממוצע, וחלקם מגיעים כבר למס של יותר מ-50%. ההצעה הזאת נועדה לייצר משהו יותר רוחבי לכלל האוכלוסייה, בדגש על האוכלוסייה העובדת".
בדיון הוצע להוסיף מדרגות נוספות לגבייה, כדי שתהיה הדרגתית יותר ותתחשב ברמות השכר השונות של העובדים. נציגת משרד האוצר אמרה כי יש צורך לבצע בחינה של ההצעה ומשמעויותיה. עו"ד יוסף פולסקי מהביטוח הלאומי: "ככל שרוצים לחלק את תוספת הגבייה באופן פרוגרסיבי יותר צריך לשקול את זה, אבל לייצר מדרגת ביטוח לאומי חדשה שלא הייתה קיימת עד כה זה לא משהו שניתן לשקול אותו לעניות דעתי בחוק הזה, זה שינוי מערכתי משמעותי שידרוש היערכות".
אדם בלומנברג, סמנכ"ל אסטרטגיה ומדיניות בהסתדרות: "הגבייה הנוספת מהתיקון המוצע לא תלך לקופת הביטוח הלאומי אלא לאוצר המדינה, כחלק ממכלול הצעדים ל-2025 שנידונים במקביל בוועדות השונות. ההסתדרות פעלה באופן רוחבי מול הממשלה בהתייחס לכלל הצעדים האלה במטרה לייצר איזון בין הצרכים והנטל הנוסף, שמתחלק בין הקבוצות השונות".
נציגי המגזר העסקי שהגיעו לדיון הביעו התנגדות לתיקון המוצע. הגר יהב, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי: "אנחנו מבינים שיש בעיה בתקציב ונושאים את האלונקה בהרבה צעדים שנעשים כיום בהשתתפות המעסיקים, אבל למה צריך לקבוע את זה מעתה ועד עולם ולא לקבוע הוראת שעה זמנית? כך אפשר להגיע מעת לעת ולבחון אם יש צורך להאריך את זה".
רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים: "אנחנו בשנה קשה לעסקים, במיוחד באזורי העימות, וקשה מאוד להשתקם כששמים לך עוד אבן ועוד אחת. מדובר במס נוסף על פעילות העסקים, וגם אם יוחלט שהדבר הזה מחויב בשנה הזאת, הוא חייב להיעשות בהוראת שעה. בשנה הבאה אני מקווה שלא נהיה באותן הוצאות ובאותם צרכים".
על טענה זו אמרה נציגת משרד האוצר כי גם אם המלחמה תסתיים מחר בבוקר, קיימות הוצאות שנוספו עקב המלחמה וילוו את המדינה שנים רבות קדימה, בהן תשלומים וקצבאות לנפגעי פעולות איבה, גיוס מילואים ועוד.
