חמאס מתקשה למלא את שורותיו במחבלים חדשים, לאחר שכמחצית מאנשיו חוסלו עד כה במהלך מלחמת חרבות ברזל. בד בבד, השליטה של ארגון הטרור בשטח מתערערת, וחמולות מקומיות משתלטות על האספקה ההומניטרית.
סרטון של חמאס בו הם מדמים השתלטות על טנקים וחטיפת חייל
מספר המגויסים החדשים בחמאס מוערך על ידי גורמים בישראל במאות מחבלים חדשים, כך נודע ל"ישראל היום". למרות המאמץ להתארגן מחדש באזורים שונים ברצועת עזה, שבהם הסתיימה הפעולה העצימה של צה"ל, חמאס עדיין לא מצליח לשחזר את יכולותיו מ-7 באוקטובר.
נכון לעכשיו, בצה"ל מעריכים שיותר מ-14 אלף מחבלי חמאס נהרגו. עם זאת, סיום קבוע ומוחלט של פעילות צה"ל ברצועה יאפשר בסבירות גבוהה לארגון הטרור לקיים גיוס נרחב יותר לאורך זמן. המספר הנמוך יחסית של המגויסים עשוי להעיד על הקשיים שאיתם מתמודד הארגון, בוודאי בהתחשב בפוטנציאל הגיוס האדיר ברצועה.
מנגד, ייתכן שמדובר בקצה הקרחון. יוני בן מנחם, חוקר בכיר מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, אמר בשיחה עם "ישראל היום" כי "רוב המגויסים הם נערים בגילי 16 ומעלה, שהזרוע הצבאית של חמאס מגייסת אותם בתמורה לתשלום. בגלל שהם צעירים מתלהבים, זה נותן להם מוטיבציה. זאת תופעה שמתרחשת לכל היותר חודשיים והיא מדאיגה מאוד". הוא מוסיף כי "הצעירים האלה מכירים את השטח טוב ורצים מהר".
הכאוס ברצועה גובר
גיוס המחבלים מתבצע בשעה שנראה כי מידת השליטה של חמאס בחלוקת האספקה ההומניטרית מידרדרת. ברצועה מעידים בימים האחרונים כי כנופיות פשע של חמולות מקומיות בחאן יונס ובמחנות המרכז בוזזות את משאיות האספקה ההומניטרית. גם אם מתנהל שיתוף פעולה כלשהו עם חמאס מתחת לפני השטח, הרי שיש בכך להעיד על הכאוס ברצועה. במקביל, חמאס מנסה להטיל אימה על העזתים בהוצאות להורג ברחוב, שאחת מהן תועדה רק אתמול.
על רקע זה, בשבועות האחרונים פלשתינים תוקפים את חמאס יותר ויותר. "תושבי עזה מרגישים שלהנהגת חמאס אין חזון ברור להשגת יציבות", מסר מקור פלשתיני ל"ישראל היום", "חמאס מתמודד עם התנגדות שהולכת וגוברת. הניצחון שהנייה מדבר עליו (בנאומו האחרון) – מנותק מהמציאות. ישראל שולטת על עזה מצפון לדרום, ועד עכשיו אין אינדיקציות לכך שחמאס השיג ניצחון, להפך: חמאס מודאג מהיום שאחרי הסכסוך הזה".
התארגנויות גרילה
יש לציין כי המצב של חמאס שונה מאזור לאזור. בצפון הרצועה, למשל, אין גדודים מתפקדים, אך יש התארגנויות גרילה מקומיות. בראשן עומד בכיר הזרוע הצבאית, עז א-דין אל-חדאד, מי שפיקד על חטיבת העיר עזה שהתפרקה. בחאן יונס ובמחנות המרכז המצב מורכב יותר משלוש סיבות: הראשונה – בחסות האוכלוסייה האזרחית, שחלקה פונה מרפיח, למחבלים יש יותר חופש תנועה; שנית – בדיר אל-בלח צה"ל עדיין לא תמרן באופן קרקעי נגד גדוד חמאס בעיר; ושלישית – יש יותר מגויסים פוטנציאליים לעומת צפון הרצועה, היכן שנותרו כ-300 אלף איש בלבד.
מעבר לכך, גם מנהיגים בכירים בחמאס ברצועה עדיין לא חוסלו במהלך התמרון האחרון בחאן יונס. כך, למשל, מפקד אזור דרום הרצועה, מוחמד סינוואר מחאן יונס; ראש הזרוע הצבאית, מוחמד דף; ומח"ט חאן יונס, ראפע סלאמה. המשמעות היא שצה"ל נזקק לזמן ארוך לפשיטות ולטיהורים כדי להשלים את מיגור חמאס באופן מלא. בשלב זה חמאס נמצא עדיין ב"שלב הדמדומים" – המעבר של ארגון הטרור מגורם צבאי עם שלטון כמעט אבסולוטי לארגון גרילה עם יכולות מוגבלות.
סכנה לאזרחים
גורם בעזה המזוהה עם חמאס הביע חשש מ"תרחיש מסוכן" כלשונו, שבו ישראל תכריז חד-צדדית על סיום הפעולה ברפיח והפסקת הפעולות הצבאיות בעזה, אך בפועל תישאר במסדרון נצרים ובציר פילדלפי ותמשיך בפשיטות ובתקיפות האוויריות. גורם זה העריך כי חמאס ימשיך לנסות לבצע פיגועים נגד כוחות צה"ל בפילדלפי ובמסדרון נצרים. במקביל, מתיעודים שמפרסמים ארגוני הטרור בעזה ניתן ללמוד כי המחבלים מנסים להסתתר בין אוהלי עקורים, ושואפים לעבור לייצור עצמי של אמל"ח במחרטות מאולתרות, אחרי שהגישה למנהרות ההברחה בציר פילדלפי נחסמה.
בהקשר זה, בן מנחם מזהיר כי "יש עדיין מאות קילומטרים של מנהרות שצה"ל לא הגיע אליהן. מבחינת הכוח הלוחם של חמאס מדברים על 14 או 15 אלף הרוגים. זה עדיין מחצית מהכוח של חמאס ויש אלפים שעדיין מתפקדים".
לדבריו, "מה שחשוב הוא שראש הנחש של ההנהגה הצבאית בחמאס לא נפגע, חוץ ממרואן עיסא. יש 50 מבוקשים שבכלל לא יודעים איפה הם נמצאים. מחמוד א־זהאר, למשל, איפה הוא נעלם? או ניזאר עוודאללה, שכמעט ניצח את סינוואר בבחירות פנימיות. "זה שלא יודעים איפה הם, זה אומר שהם בתוך מנהרות. הצבא אומר שיש בערך 400 קילומטרים של מנהרות, אולם המודיעין האמריקני מעריך את אורכן ב־700-520 קילומטרים".
