נווה אברהם, מהנדס תוכנה בחברת Semperis ובוגר אוניברסיטת בן-גוריון, עם ניסיון מבית תוכנה, לא ציפה שהכניסה לשוק העבודה במקצוע שלו תהיה כל כך קשה. "שלחתי עשרות רבות של קורות חיים, אבל כל משרה התבררה כמרוץ נגד אלף מועמדים אחרים", הוא מספר. "היום רוב המשרות נסגרות דרך חבר-מביא-חבר כך שכאשר משרה מגיעה לליקנדאין תוך שעה מגישים אליה מעל לאלף קורות חיים. לתחושתי, חברות גם משנות את הדרישות לתפקידי ג'וניור ובוחנות אחיהם מועמדים עם שלוש שנות ניסיון."
במשך שמונה חודשים חיפש אברהם עבודה תוך כדי שהוא עובד בבית תוכנה בדרום. "בתור בוגר עם ממוצע גבוה וניסיון בבית תוכנה, חשבתי שיהיה לי יתרון, אבל הבנתי שזה לא המצב. קיבלתי אינספור מיילים גנריים שהמשיכו עם מועמדים אחרים", הוא אומר. בסופו של דבר, הוא התקבל לתוכנית Place-IL, המיועדת לפתיחת דלתות לבוגרים מהפריפריה, ומשם הגיע לעבוד ב-Semperis כמהנדס תוכנה מתחיל.
אברהם הוא במקור מניר עוז וחשוב לציין שעדיין יש שני חטופים מהקיבוץ שנמצאים בשבי חמאס, עמרי מירן וצחי עידן. לאחר הפינוי החליט עם ארוסתו שלא להקים את ביתם בעוטף ולכן חיפש עבודה באיזור המרכז. בעוד שדלת הכניסה עבורו הייתה התוכנית ב-Place-IL, בוגרי אוניברסיטאות היום נתקלים בשוק קשוח מתמיד. אם פעם תואר במדעי המחשב או הנדסת תוכנה, בעיקר עם ציונים גבוהים, הבטיח השתלבות בתעשיית ההייטק, היום המסלול כבר אינו מובטח. "אני רואה בשוק המון חברים שלמדו איתי מדעי המחשב וסיימו הנדסת תוכנה, הם מנסים בכל הכח למצוא עבודה ואין להם אפילו קצה חוט. התסכול גדול, מה שמוביל אותם לקבל החלטות לא נכונות. נניח מי שלמד פיתוח עושה בדיקת תוכנה ידנית רק כדי להיכנס להייטק, אחרים ממשיכים ללימודי תואר שני כי לא מצאו עבודה וחושבים שזה הפתרון. חלקם אפילו מתפרנסים ממלצרות או עבודות אבטחה כי צריך להכניס כסף", הוא מספר.
גם ניצן קורן, בוגרת מתמטיקה ומדעי המחשב מאוניברסיטת בן גוריון חיפשה עבודה במשך כמעט שנה. "אין הרבה משרות סטודנט בשוק, ויש המון סטודנטים למדעי המחשב שמחפשים עבודה. מה שיצר תחרות גבוהה על כל משרה. זה היה מאתגר במיוחד עבורי משום שלא היה לי ניסיון קודם בתחום, בניגוד לסטודנטים אחרים שאולי היה להם ניסיון מהשירות הצבאי לדוגמא", היא אומרת.
על מנת להתבלט בשוק רווי, בשנה השנייה לתואר השתתפה קורן בתחרות מטעם האוניברסיטה בשיתוף עם גוגל במסגרתה יצרה יחד עם סטודנט נוסף אפליקציה לתמיכה נפשית ויצירת קשרים בין אנשים שעברו קשיים דומים. "הרגשתי שהפרוייקט עזר לי להפוך את קורות החיים שלי לבולטים יותר, בעיקר לאור העובדה שלא היה לי ניסיון תעסוקתי בתחום". למרות זאת, את הכניסה שלה לשוק העבודה היא עשתה דרך תוכנית ייעודית של מרכז החדשנות J.P. Morgan עבור סטודנטים בשנה אחרונה במסגרתה לומדים כישורים וידע בתחום פיתוח תוכנה שמאפשרים להם לפתח קריירה בתחום. נכון להיום יש 27 עובדים בחברה שהתחילו בתוכנית הזו. הם התקדמו והמשיכו לעבוד בחברה. "התוכנית מאפשרת לסטודנטים צעירים להיכנס לחברה מבוססת ויציבה ולבנות לעצמם קריירה ארוכת טווח", אומר ירון עוז, GM מרכז החדשנות של J.P. Morgan.
בישראל, המצב של בוגרי האוניברסיטאות קשה אף יותר. אנחנו נמצאים במלחמה הארוכה בתולדות המדינה כאשר שוק ההייטק חווה פגיעה קשה. על מנת להתמודד עם אתגרי התקופה 47% מהחברות בישראל נוקטות בתהליכי התייעלות וצמצום עלויות ו-35% עורכות התאמות בכוח האדם וניהול עובדים, כך לפי סקר מצב חברות ההייטק של רשות החדשנות מחודש נובמבר. משך הזמן לאיוש משרות בהייטק, בין אם טכנולוגיות או לא טכנולוגית עלה בנובמבר 2024 לעומת אפריל באותה השנה, כך לפי אותו סקר.
"אם פעם בעיקר בוגרי מכללות פחות נחשבות סבלו מקשיים להיכנס לתעשיית ההייטק, היום גם מי שסיימו בהצטיינות תואר במכללות המובילות ואפילו באוניברסיטאות הגדולים סובלים מהמצב. אני זוכר שבשנים קודמות תהליך חיפוש ומציאת עבודה נמשך חודש עד שלושה חודשים. אלא שלצערי הרב היום יש לא מעט מקרים של בוגרים שהשלימו את חובותיהם האקדמיות מזמן, נתקעים בבית חצי שנה ויותר ונאלצים להתפשר על משרות לא רלוונטיות להשכלתם כאילוץ ופתרון ביניים", אומר יואב מלמד, מומחה לגיוס עובדים במגוון תחומים ומייסד המיזם החברתי משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון.
לדבריו, חיפוש משרה ראשונה בתחום הלימודים לאחר סיום תואר אקדמי תמיד הייתה מאתגר, אבל עמדו לזכות הג'וניורים יתרונות כמו ציפיות שכר נמוכות יותר ומוטיבציה מקצועית גבוהה יותר. כל זה השתנה בעקבות המלחמה שגרמה לצמצום בגיוסי העובדים וצמצום חשיפה לישראל מצד תאגידים בינלאומיים.
בנוסף, המשק חווה גם גלי פיטורים רבים וגדולים בחברות מקומיות גדולות ומבוססות, וכתוצאה נקלעו אלפי עובדים מנוסים בתעשיית ההייטק לאבטלה ארוכת טווח. "ככל שהזמן עובר והם צריכים לממן משכנתא שכר דירה ואולי גם הוצאות גידול ילדים, הרעב שלהם לעבוד גדל והשחיקה נעלמת. הם גם מוכנים לחזור בשביל הרבה פחות כסף ממה שהורגלו לקבל", הוא אומר.
את המצוקה של בוגרי האוניברסיטאות במציאת עבודה זיהו גם באוניברסיטאות וביתר שאת מאז השבעה באוקטובר. ד"ר קרן גולדפרב, ראשת מרכז גשר אקדמיה-תעסוקה באוניברסיטת בר אילן אומרת שהמוסדות האקדמיים מתחילים להבין שעליהם לספק לבוגרים מיומנויות פרקטיות יותר על מנת שיוכלו להשתלב בתעשייה. "אנחנו רואים חוסר התאמה בין ההכשרה האקדמית לצורכי השוק, ולכן אנו מפתחים תוכניות חדשות שמבוססות על צרכים אמיתיים מהתעשייה. למשל, פתחנו מסלול משולב ללימודי ניהול מוצר וטכנולוגיה, שבו הבוגרים לא רק לומדים תיאוריה, אלא גם מבצעים פרויקטים מעשיים בשיתוף פעולה עם חברות הייטק מובילות. בנוסף, אנחנו משקיעים בהכשרות בתחומים כמו דאטה ואנליטיקה, כדי לספק לבוגרים יתרון תחרותי בשוק העבודה".
בבר אילן, בדומה לאוניברסיטאות אחרות, עורכים סיורים בתעשייה כדי לפגוש בוגרים ובוגרות שמועסקים בחברות מובילות, מספקים הדרכות וסיוע בכתיבת קורות חיים ועריכת פרופיל לינקדאין וגם מסייעים בכישורים פרקטיים הדרושים על מנת להשתלב בהייטק, כמו למשל סימולציה באמצעות משקפי מציאות מדומה על מנת ללמוד איך לעבור ראיון עבודה באנגלית.
אמנם יש פחות הזדמנויות עבור בוגרי אוניברסיטאות, אבל עדיין ישנן מספר חברות שמגייסות בוגרי אוניברסיטאות וכן תוכניות ייעודיות לכך.
כך למשל, חברת ה-AI הישראלית איגוואזיו (Iguazio), שנרכשה על ידי מקינזי העולמית, מגייסת למגוון משרות טכנולוגיות – כולל משרות לג'וניורים בתחומי ה-QA ומפתחי בק-אנד.
סטארט-אפ הפינטק פאנאקס (Panax), שמפתח פלטפורמת AI לצוותי הפיננסיים והגזברות בחברות גדולות ובינוניות, מגייס לשורותיו עובדים ועובדות למשרות ג'וניורים, במיקוד על תפקידי פיתוח. לחברה משרדים בתל אביב ובניו-יורק.
במאנדיי מגייסים בוגרי אוניברסיטאות למשרות Senior Software Engineer, Engineering Tech Lead ו- Data Scientis
באפלייד מטיריאלס מגייסים כ-20 ג'וניורים בעולמות האפליקציה וה-GPS.
ובחברת BigID מגייסים בימים אלו למשרות סטודנט בתחום פיתוח תוכנה. מדובר במשרה חלקית עם התחשבות בתקופת המבחנים ואפשרויות קידום.
