מחלקת המדינה בארה"ב קיבלה קרוב ל-500 תלונות על שימוש מופרז בתחמושת וכלי נשק שסופקו לישראל על ידי ארה"ב וגרמו לפגיעה והרג של חפים מפשע ברצועת עזה. לפי שעה לא התקיימו חקירות בעניין טענות אלו, כך דווח היום (רביעי) בעיתון האמריקאי "הוושינגטון פוסט" על פי גורמים המעורים בפרטים. בהמשך הדיווח נכתב כי לפחות חלק מהמקרים שהוצגו בפני מחלקת המדינה במהלך השנה האחרונה מהווים הפרה אפשרית של החוק האמריקני והחוק הבינלאומי, הוסיפו הגורמים המיודעים.
תלונות על הפרות אפשריות מתקבלות מכל קצוות הממשל האמריקאי, ארגונים הומניטריים בינלאומיים, ארגונים ללא מטרות רווח, דיווחים בכלי תקשורת ועדי ראייה. עשרות מהתלונות כוללות תמונות המתעדות חלקי אמצעי לחימה אמריקאיים באתרים בהם נהרגו עשרות ילדים, כך לפי פעילי זכויות אדם המעורבים בתהליך.
חרף ההנחיות המקובלות לחקירת אירועי פגיעה באזרחים של מחלקת המדינה, המורות לבעלי התפקידים לפתוח ולהשלים חקירה בנדון ולבסוף להעביר חוות דעת תוך חודשיים מפתיחת החקירה, אף תלונה לא הגיעה לשלב זה. כך מסרו גורמים רשמיים בהווה ובעבר ל"וושינגטון פוסט". למעלה משני שלישים מהמקרים נותרו ללא פתרון, כאשר רבים ממתינים לתגובה רשמית מירושלים, עמה הממשל האמריקאי מתייעץ כדי לאמת את פרטיו של כל מקרה.
שנה של מלחמה גבתה מחיר כבד משני הצדדים. אמש נודע כי מת מפצעיו רס"ר במיל' ידידיה בלוך, שנפצע בקרב בדרום לבנון בשבוע שעבר. מה-7 באוקטובר נהרגו 777 חיילים. אחרי 390 ימים, עדיין נותרים 101 חטופות וחטופים בשבי ברצועת עזה. מהעבר השני, משרד הבריאות ברצועה הודיע כי עד כה נהרגו 43,000 קורבנות, ביניהם נשים וילדים.
מבקרי ממשל ביידן טוענים כי התמהמהות הפקידים בביצוע החקירות מהווה המחשה נוספת לחוסר הנכונות של הממשל להטיל על ישראל, בעלת בריתה הקרובה ביותר, אחריות על מעשיה הצבאיים.
"הם מתעלמים מראיות לפגיעה נרחבת באזרחים ומהזוועות כדי לשמר מדיניות של העברות נשק כמעט בלתי מותנות לממשלת נתניהו", אמר ג'ון רמינג צ'אפל, יועץ משפטי ומדיניות המתמקד בסיוע ביטחוני ומכירות נשק אמריקאיות במרכז לאזרחים בסכסוך, ל"וושינגטון פוסט".
גורם אמריקאי רשמי ששוחח עם "הוושינגטון פוסט" אמר כי הממשל עוקב מקרוב אחר האירועים שהופנו למחלקת המדינה ומתשאל את ישראל אודותם. "גם כאשר אירועים אלו מגיעים לפתרון, החקירות מסייעות בעיצוב המדיניות האמריקאית", אמר הגורם.
ביום שלישי, תקיפה ישראלית על בניין מגורים ברצועת עזה גרמה למותם של יותר מ-90 בני אדם, בהם 25 ילדים, כך לפי גורמי הבריאות בעזה. דובר מחלקת המדינה מת'יו מילר אמר כי "ארצות הברית מודאגת עמוקות מאובדן חיי האזרחים" וכי וושינגטון "דורשת הסבר מלא". דובר צה"ל אמר כי הוא "מודע לדיווחים על הפגיעה באזרחים" וכי צה"ל עושה "מאמצים משמעותיים" להימנע מפגיעה באזרחים, אך פעילי ארגון הטרור חמאס מתמקמים בתוך האוכלוסייה האזרחית, בבתי הספר, בתי החולים, מסגדים ומחנות פליטים.
בתחילת החודש הנוכחי, מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן ומזכיר ההגנה לויד אוסטין שלחו מכתב למקביליהם הישראלים בו הציבו אולטימטום ודרשו כניסת סיוע מיידי גבוה יותר לעזה. האזהרה התפרשה באופן נרחב כמשמעותה שוושינגטון עשויה לשקול עיכוב העברות נשק אלא אם המצב ההומניטרי ישתפר משמעותית.
בלינקן ואוסטין הכירו גם בכישלון המאמצים האמריקאיים למתן את הפגיעה באוכלוסייה האזרחית בעזה: "חשוב מאוד שממשלותינו יקימו ערוץ חדש שדרכו נוכל להעלות ולדון באירועי פגיעה באזרחים. המעורבות שלנו עד כה לא הניבה את התוצאות הנדרשות", כתבו. הם העניקו לישראל 30 יום להציג תוצאות, מה שידחה כל פעולה עד לאחר הבחירות לנשיאות ארה"ב שיתקיימו בשבוע הבא.
הנחיות מחלקת המדינה בכל הנוגע לפגיעה באוכלוסייה אזרחית, שנחשפו על ידי ממשל ביידן באוגוסט 2023 כתגובה לשאלות שהועלו בקונגרס האמריקאי בכל הנוגע להפצצות ערב הסעודית ואיחוד האמירויות בתימן, מנחות את פקידי המחלקה להעריך האם צבא זר הפר חוקים אמריקאיים ולהגיש המלצות ברורות לפעולה.
גורמים רשמיים אמריקאיים בהווה ובעבר תיארו תהליך שלמרות היותו מפורט ושקול על הנייר, הפך לחסר רלוונטיות מעשית כאשר בכירים במחלקת המדינה מבטלים באופן גורף מקורות לא-ישראליים ואינם מוכנים לאשר תוכניות פעולה. חלק מהגורמים האמריקאיים והדמוקרטים בקונגרס הביעו תסכול מהנטייה המסתמנת של מחלקת המדינה להסתמך על ישראל כדי לאמת את ההאשמות נגדה.
מייק קייסי, שעבד בנושאי עזה במשרד לעניינים פלסטיניים של מחלקת המדינה בירושלים, אמר ל"וושינגטון פוסט" כי בכירים נתנו לו רושם כי מטרתם בכל דיון בנוגע להפרות אפשריות מצד ישראל הייתה למצב אותה באור חיובי יותר. "הייתה תחושה של 'איך אנחנו מנרמלים את זה?'", אמר קייסי, שהתפטר ביולי. "אין 'איך אנחנו מגיעים לאמת של מה שקורה כאן?'" בכירים, כך אמר, לעתים קרובות פסלו את אמינותם של מקורות פלסטיניים, עדויות ראייה, ארגונים לא-ממשלתיים, דיווחים רשמיים מהרשות הפלסטינית, ואפילו מהאו"ם.
הגורם האמריקאי שהתייחס לשאלות לגבי הטיפול של הממשל בדיווחים אלה אמר כי מחלקת המדינה מתחשבת הן בקולות פלסטיניים והן בישראליים בהערכת טענות לפגיעה באזרחים.
גורמים המכירים את התהליך אמרו כי לפחות רבע מהמקרים נדחו בשלב הראשון מבין שלושת שלבי החקירה, אם משום שנחשבו לא אמינים או משום שלא הייתה אינדיקציה לשימוש בנשק אמריקאי. הרוב התקדמו לשלב ה"אימות", שבו "שואלים את ממשלת ישראל על המקרים: האם הזהרתם מראש? מדוע תקפתם בית ספר זה או כביש בטוח או אזור מוגן?", אמר גורם רשמי לשעבר ל"וושינגטון פוסט".
תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועת עזה (צילום :דובר צה"ל)
ישראל היא המקבלת הגדולה ביותר של מימון צבאי זר מארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה. עד כה, ממשל ביידן העביר לפחות 17.9 מיליארד דולר בשנה האחרונה בלבד, על פי מחקר שנערך לאחרונה על ידי מכון ווטסון ליחסים בינלאומיים וענייני ציבור באוניברסיטת בראון.
