"חשש מפיטורי עובדים": מה ההשלכות של הורדת הדירוג החדשה?

הורדת דירוג האשראי – בשתי דרגות – שעליה הודיעה הלילה (בין שישי לשבת) חברת מודי'ס הביאה את דירוג האשראי של ישראל לרמתו הנמוכה מעולם: Baa1, מקביל לרמה של +BBB בחברות אחרות. הנימוקים שצינה חברת הדירוג בהחלטתה שולחים נורות אזהרה חזקות לגבי הצפוי לכלכלת ישראל, וסותרות ישירות הצהרות קודמות של ראש הממשלה ושר האוצר, לפיהן שורת הורדות הדירוג נובעות מהמלחמה בלבד ולאחר שזו תסתיים המצב יחזור לקדמותו.

איך נרגיש את הורדת הדירוג בכיס?

ד"ר גלי אינגבר, ראש המחלקה למימון וכלכלה בפקולטה למנהל עסקים במכללה למנהל, מציינת כי הורדת דירוג האשראי מייקרת את הריבית שמשלמת מדינת ישראל על ההלוואות שהיא מגייסת למימון המלחמה. לדבריה "עלות המלחמה מוערכת עד היום בכ-250 מיליארד שקל. זה סכום עצום, ואת רובו ישראל מגייסת בהלוואות בשוק העולמי".

היא מוסיפה כי "כדי לממן את החוב התופח ואת הריביות העצומות, הממשלה תצטרך מצד אחד להעלות מיסים לכולנו באופן משמעותי, ומצד שני לקצץ בהוצאות ובשירותים לאזרח. זה אומר שנצטרך לחכות יותר לתורים לרופאים, מערכת החינוך תספוג קיצוצים משמעותיים, הפקקים בכבישים יתארכו, וגם ברמה הביטחונית יצטרכו לקצץ בחימושים לכיפת ברזל, בפצצות חודרות בונקרים ובמיגון לטנקים. אפקט נוסף יכול להיות עלייה בשער הדולר, מה שיגרום לגל התייקרויות מדלק ועד ירקות ופירות".

מה תעשה ההורדה לשוק העבודה?

לדברי מנכ"ל מנאפאור גרופ ישראל דרור ליטבק, הורדת הדירוג עשויה להוביל לפיטורי עובדים. לדבריו "באופן מיידי עלויות המימון לממשלה ולעסקים יעלו עקב סיכון האשראי המוגבר – מה שיוביל באופן ישיר להקטנת השקעות של המגזר הפרטי ובייחוד חברות גלובליות, שיקטינו השקעות בישראל וכתוצאה מכך עשויים להחליט על הקטנת פרויקטים בישראל. כמו כן, יעלה החשש מפני פיטורי עובדים עקב צמצום אותם פרויקטים".

בנוסף, מציין ליטבק כי השילוב בין הירידה בביטחון הכלכלי כתוצאה מהדירוג לבין המצב הביטחוני יכול להביא לכך שחברות מייצאות וחברות גלובליות יבחנו מחדש את המשך והיקף פעילותן בישראל.

היכן מדורגת כעת ישראל?

דירוג האשראי החדש שהעניקה מודי'ס לישראל, ברמה של Baa1, מציב את המדינה בדירוג זהה למדינות כמו קזחסטן, פרו, אנדורה, תאילנד ובולגריה, מציין צח קסוטו, שותף מנהל בחברת Moore Financial Consulting. לדברי קסוטו, "פעמים בודדות בהיסטוריה חוו מדינות הורדה של שתי מדרגות דירוג בבת אחת ודבר כזה קרה במקרים כמו משבר החוב במדינות כמו יוון וספרד ב-2010". הוא אף מזהיר כי "חזרה מצניחה שכזו בדירוג עשויה לקחת לא פחות מעשור".

לדברי קסוטו, "סוכנויות הדירוג, המשקפות את הסנטימנט של שוקי העולם, מבהירות לנו כי מצבנו אינו מזהיר – ומעבר לכך, שכל הורדת דירוג שאנו חווים אינה סוף דבר, כל עוד המציאות אינה משתנה לטובה. מדובר בכרטיס צהוב בוהק, ועל קברניטי הממשלה להתייחס אליו בבהילות, וברצינות שאינה פחותה מהמשבר הביטחוני, משום שהמשמעויות ברורות".

מה האזהרה המרכזית של מודי'ס?

בדוח שפרסמה מציינת מודי'ס כי "בטווח הארוך, החברה צופה שכלכלת ישראל תיחלש כתוצאה מהסכסוך הצבאי באופן מתמשך, מעבר לציפיות שהיו קודם לכן". יתרה מכך, מודי'ס מציינת כי "מתחילה להצטייר תמונה ברורה יותר של נזקים ארוכי טווח לכלכלה הישראלית כתוצאה מהקונפליקט", תוך שהחברה מתכוונת למערכה הנוכחית שהחלה ב-7 באוקטובר אשתקד.

חברת הדירוג מציינת בין שיקוליה להורדת הדירוג את אורכה הממושך של המערכה הנוכחית שהחלה ב-7 באוקטובר, "שכבר נמשך יותר מרוב הסכסוכים הקודמים, ללא מועד סיום הנראה לעין. לכן, החברה איננה מניחה עוד בתרחיש הבסיס שלה שהעימות הצבאי יסתיים בעתיד הנראה לעין וכי כלכלת ישראל תתאושש במהירות ובעוצמה כפי שקרה לאחר סכסוכים קודמים".

למה מדובר בנזקים ארוכי טווח?

חברת הדירוג מציינת מספר סיבות עיקריות לפיהן המערכה הנוכחית עשויה לייצר נזקים ארוכי טווח לכלכלת ישראל, ובראשן פגיעה מתמשכת צפויה בשוק העבודה המקומי. הגורמים שמציינת מודי'ס:

• הארכה צפויה של משך השירות הצבאי לגברים שישפיע לרעה על היצע העובדים "על יכי הסרת אחר החלקים היצרניים ביותר בחברה למשך זמן רב יותר".
• מניעת העסקת עובדים פלסטינים בישראל, שמשמעותיים במיוחד לשוק הבנייה, וחוסר ההצלחה למלא את המחסור בעובדים זרים.
• ההשקעה במשק הישראלי תישאר מוגבלת לאורך זמן רב יותר משום שפרמיית הסיכון לביצוע עסקים בישראל יוותר גבוה כל עוד המצב הביטחוני יישאר מעורער.
• נטל המס יידרש לעלות כדי לממן את הוצאות הביטחון הגבוהות יותר, ויפגע בצמיחת התוצר.

מה אומרת מודי'ס על ענף ההייטק?

חברת הדירוג מזהירה כי קיימים "סיכונים ארוכי טווח למגזר ההייטק המתאפיין במוביליות גבוהה" על רקע אי הוודאות הביטחוני ותחזיות הצמיחה לטווח ארוך. בנוסף היא מציינת כי קיימת "אי ודאות גבוהה לגבי יכולתו של מגזר ההייטק להמשיך ולצמוח בסביבה החדשה". הדברים מסמנים אזהרה חמורה לגבי עתידו של הענף בישראל בכללותו ובמיוחד לגבי הישארותם של עובדי הענף בישראל. לפי מודי'ס, הסיכונים למגזר ההייטק "רלוונטיים במיוחד בהתחשב בתפקידו החשוב כמנוע צמיחה של המשק הישראלי ותרומתו להכנסות המדינה ממיסים".

מה עושה הממשלה לפי מודי'ס?

במודי'ס תוקפים במפורש את התנהלותה של ממשלת ישראל לאורך השנה האחרונה, הן בהיבט ניהול המלחמה והן בניהול הכלכלה. "לא ניראה שיש אסטרטגיית יציאה מהסכסוך הצבאי שתחזיר את רמת הוודאות והביטחון, שעליהם מסתמכים בסופו של דבר המשק וההשקעות העסקיות", כותבת החברה. בהמשך מציינת מודי'ס בבירור כי "הממשלה לא גיבשה אסטרטגית יציאה מהעימות הצבאי שתסייע בהחזרת רמה מסוימת של ודאות וביטחון".

מודי'ס אף הורידה את ציון הממשל של ישראל מרמה של G1 לרמה של G2, וזאת "כדי לשקף את ההידרדרות בחוסנם של המוסדות ובמשילות". לפי חברת הדירוג, "בעוד שהחברה האזרחית ומערכת המשפט הוכיחו את עצמם באופן יחסי כחוזקות במבנה המוסדי של ישראל, כעת החברה סבורה שיכולתן לספק איזונים ובלמים נחלשה ביחס להערכתה עד כה".

בחברת הדירוג מצאו לנכון להתייחס גם למתחים פנימיים בישראל בין הנימוקים להורדת דירוג האשראי. לפי מודי'ס, "אינדיקציות אחרות לסיכון מקומי גבוה יותר כוללות מתחים בין הממשלה לשירותי הביטחון. כמו כן, הצעת החוק לגיוס גברים חרדים לשירות צבאי מתעכבת על ידי הממשלה, למרות שתפחית את העומס על משרתי המילואים .יתרה מכך, שר המשפטים עיכב מינויים חשובים של שופטים, לרבות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, למרות פסיקת בג"ץ מהשבועות האחרונים שמחייבת אותו לכנס את הוועדה למינוי שופטים".

מה אומרת מודי'ס על תקציב 2025?

בשבועות האחרונים הציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עקרונות לתקציב 2025 הנוקבים בגירעון של 4% מהתוצר – פחות מיעד הגירעון בגובה 6.6% שהוצב בתקציב המעודכן של 2024. במודי'ס אכן מעריכים כי הגירעון בשנה הקרובה יהיה נמוך יותר מזה של השנה הנוכחית, אך מביעים ביקורת על הליך גיבוש התקציב וספקניים לגבי סיכויי המימוש של היעד שהציב סמוטריץ'. לפי מודי'ס, "תהליך גיבוש התקציב התעכב, נכון לעכשיו, במשך כחודשיים, ונותר לראות אם צעדי החיסכון וההתייעלות האמורים, בהם הקפאה של שכר המגזר הציבורי, מדרגות המס והקצבאות, ייושמו כפי שהוצע".

האם הדירוג עשוי בכל זאת לעלות?

חברת הדירוג מציינת במפורש כי "לאור התחזית השלילית, עליה בדירוג איננה סבירה. החברה עשויה לייצב את תחזית הדירוג אם יהיו סימנים ברורים לרגיעה מתמשכת בעימות הצבאי, באופן שיאפשר למוסדות הישראליים לגבש מדיניות התומכת בהתאוששות של הכלכלה והנתונים הפיסקליים, ולהשיב את הביטחון תוך התמודדות עם מגוון רחב של סדרי עדיפויות במדיניות".

מה יוביל להורדה נוספת בדירוג?

מודי'ס מזהירה כי הדירוג עשוי לרדת עוד יותר ואף במספר רמות דירוג עם המתיחות עם חיזבאללה תהפוך למלחמה כוללת. להערכת החברה, במצב זה יעלה גם הסיכון במלחמה אזורית, כולל עם איראן, מה שיפגע גם בדירוג האשראי. עם זאת, מודי'ס מציינת כי "החברה ממשיכה להניח שתרחיש זה הוא בעל סבירות נמוכה".

במקביל מציינת החברה כי המשך המצב הנוכחי בעזה עלול גם להוביל להורדת דירוג נוספת במידה והשפעתו ארוכת הטווח על הכלכלית הישראלית יהיה חריף יותר מההערכה הנוכחית.

מצאתם טעות לשון?