טראמפ הכריז: ארה"ב פורשת מארגון הבריאות העולמי. מה ההשלכות?

לקראת סופו של יום דרמטי ביותר בארה"ב, הנשיא הנכנס דונלד טראמפ חתם על החלטה לפרוש מארגון הבריאות העולמי (WHO). טראמפ ניסה לפרוש מהארגון כבר בקדנציה הראשונה שלו, החלטה שבוטלה על-ידי ממשל ביידן, והצהיר כבר עם היבחרו כי הפעם יעשה זאת כבר ביומו הראשון כנשיא. והוא עמד בהבטחתו. 

● טראמפ בבית הלבן: הצווים הראשונים וההשפעה על העולם
● פרשנות | השבעת טראמפ: "קיבלנו היום מתנה מאלוהים להעלות שושלת חדשה"
● קריפטו, נפט ובנקים: התעשיות שצפויות להרוויח בגדול מהנשיא החדש – ואלה שפחות
● פיטורי מאות עובדי FDA ואנטי-אייג'ינג: המהפכה שמתכנן שר הבריאות של טראמפ

ארגון הבריאות אחראי על ניטור של תחלואה, שיתוף-פעולה בין מדינות בנושאי בריאות ומימון מחקר במחלות שפחות מעניינות את חברות התרופות, ובמדינות עניות הוא משמש כרשות בריאות ציבור חלקית ועוסק בחינוך לבריאות וקמפייני חיסונים.

גורמי בריאות ברחבי העולם הביעו היום (ג') חששות רבים מההשלכות האפשריות של ההחלטה – תחילה על מדינות עניות וחלשות יותר, בהמשך על העולם כולו ויותר מכל על מדינה אחת: ארה"ב עצמה.

זה סופי? ארה"ב פורשת מה-WHO?

לדברי פרופ' נדב דוידוביץ' מבית הספר למדיניות הבריאות באוניברסיטת בן גוריון וראש תוכנית מדיניות הבריאות במכון טאוב, ההחלטה דרמטית אבל לא בהכרח סופית. ראשית, היא יכולה להיכנס לתוקף רק שנה מיום ההודעה. ושנית, ייתכן כי תידרש הסכמה של הקונגרס לעזיבת הארגון, ולא כל הרפובליקאים תומכים בכך.

לא בטוח אפילו אם ההחלטה סופית מבחינת טראמפ, או שנועדה להוות בסיס למשא-ומתן, בו יפחית טראמפ את היקף המימון שנותנת ארה"ב לארגון ותדרוש בו יותר עמדות כוח.

טראמפ אכן אמר אתמול כי "הם רצו אותנו בחזרה כל-כך. בואו נראה מה יקרה". עוד הוא אמר כי הארגון "קרע אותנו (במחיר), וזה לא יקרה יותר".

מדוע טראמפ רוצה לפרוש מה-WHO?

טראמפ אינו חובב הסכמים בינלאומיים, והוא פרש אתמול (ב') גם מאמנת פריז בנושא האקלים. הוא רואה אותה כמגבילה את קבלת ההחלטות של ארה"ב (ושל הממשל שלו), וגם מעדיף להקטין את כמות הכסף שארה"ב משקיעה בזירה הבינלאומית.

לטראמפ יש גם סכסוך ממוקד יותר עם ארגון הבריאות העולמי. בתקופת הקורונה, טראמפ האשים את ה-WHO בתמיכה בטשטוש חלקה של סין במגפה. טראמפ קידם תרופות מסוימות לקורונה, וארגון הבריאות העולמי היה אחד הגופים (לצד גופי בריאות אמריקאים) שטענו כי הן לא יעילות.

"הוא לא אהב שהוציאו אותו בקורונה כמי שלא מבין כלום, מה שאולי גם תרם להפסד שלו בבחירות ב-2020", אומר גורם שהעדיף לא להזדהות. "הוא עכשיו תוקף על ימין ועל שמאל סביב הקורונה, ואפילו טען שיתבע את היועץ שלו בתקופה ההיא, פרופ' אנתוני פאוצ'י. החששות מה'נקמה' שלו בפאוצ'י היו כה גדולה, שהנשיא היוצא ג'ו ביידן נתן לו חנינה פרו-אקטיבית". גם המהלך הזה, על-פי אותו גורם, הוא חלק מהנקמה.

מה יקרה ל-WHO ולבריאות העולמית מיד לאחר הפרישה?

ארה"ב היא המממנת הגדולה ביותר של ארגון הבריאות העולמי ומעבירה לו בכל שנה בין 150-800 מיליון דולר מתוך תקציב כולל של 2-3 מיליארד דולר. כך, פרישת ארה"ב יכולה לשתק את הארגון, אם מדינות אחרות לא ישלימו את החסר. אך הסכום לא גבוה, ומדינות אחרות יכולות לשלם אותו אם ירצו בכך, ובמיוחד סין שיכולה להשתמש בהזדמנות הזו כדי להגדיל עוד יותר את כוחה בארגון.

עם זאת, אין תחליף למידע שארה"ב משתפת עם הארגון. הוא נעזר גם במאגרי מידע על חולים אמריקאים וגם בייעוץ של מומחים בארה"ב.

מה יכולות להיות ההשלכות על בריאות הציבור?

בהנחה שייעדר מימון, תיחלש היכולת של ארגון הבריאות לשלוט במחלות זיהומיות שכבר קיימות במדינות עניות, ואלה יכולות לפלוש למדינות נוספות. בקדנציה הקודמת של טראמפ בוטלו למשל יוזמות לטיפול בשחפת, והמחלה התעצמה. WHO חלש שאין לו שיתוף-פעולה עם ארה"ב, יתקשה יותר לתאם ולהוציא לפועל התמודדות עם איידס ועם חיידיקם עמידים לאנטיביוטיקה.

לדברי פרופ' דוידוביץ', בהיעדר שיתוף מידע בארה"ב, תהיה גם הרבה פחות שליטה במחלות אחרות, ולא נדע, נניח, כמה סרטן באמת יש בעולם, ומהם הגורמים לכך. "יהיה הרבה יותר כאוס. אם אין הסכמה למשל על מהן הבדיקות הנכונות למחלה מסוימת, אי-אפשר יהיה לדעת מה מצב התחלואה. יהיה גם קשה לתאם, למשל, פיקוח על חברות הטבק, כי מדיניות כזו פחות תופסת כאשר יש הבדל גדול בין מדינות שכנות".

זוהי חרב-פיפיות מבחינת ארה"ב. אם הגישה הלעומתית תהיה דו-צדדית, האם ארה"ב לא תקבל מידע מראש על רצפי השפעת בחצי הכדור הדרומי כדי להכין חיסונים מתאימים? בקורונה, רצף הווירוס שהתגלה בסין ונחשף לכל העולם במהירות וללא תמורה, איפשר לחברות החיסונים האמריקאיות להתחיל לפתח את החיסונים במהירות, וגם לעשות המון כסף. האם גישה לעומתית של ארה"ב תיענה בגישה דומה? לארגון יש גם בסיסי מידע רבים. מדענים אמריקאים יהיו בנחיתות אם לא יוכלו להשתמש בהם.

לארה"ב יש נוכחות במדינות חלשות רבות. גורמים בארה"ב העריכו כי את הכסף שיחסוך טראמפ באי-תמיכה בארגון, הוא ישלם אם מגפות יתפשטו, למשל, בבסיסים צבאיים או בסניפים של חברות אמריקאיות מחוץ למדינה.

מה יכולות להיות ההשלכות ארוכות-הטווח ברמה הפוליטית?

לדברי פרופ' דוידוביץ', "ה-WHO הוא ארגון גדול ומבוזר. כך למשל, מטה הארגון בז'נבה ביקר מאוד את התנהלות ישראל בעזה, ואילו מול הקבוצה האזורית שלנו באירופה נמשך בשנתיים האחרונות שיתוף-פעולה ענייני ולא ביקורתי. כך שההשלכות אינן אחידות.

"אך ברמת העיקרון, פרישת ארה"ב מהארגון ובכלל מאמנות מדעיות בינלאומיות יכולה להגדיל את ההשפעה של גורמים אחרים, סין או גורמים מאירופה". סין יכולה להשתמש בהשפעה רבה יותר על ארגון הבריאות כדי למנוע המלצות שעלולות לפגוע בתעשיות שחזקות אצלה, בעוד ארה"ב לא תוכל לעשות זאת לגבי התעשיות שלה.

בנוסף, אם יהיה ואקום בריאות במדינות עניות, סין יכולה להפוך להיות עוד יותר דומיננטית במדינות אפריקה בהן כבר היום היא מבססת כוח באמצעים כלכליים.

"כיום ארה"ב היא המובילה המדעית בעולם, אבל זה לא כתוב על שמה בטאבו", אומר פרופ' דוידוביץ'. "כבר היו מדינות שהובילו את העולם מדעית, ואז בשל הסתגרות או חיבור של מדענים לתרבויות אחרות, הן הפכו פחות דומיננטיות", ובדרך-כלל יש לכך מתאם גבוה עם ירידה בדומיננטיות פוליטית וצבאית.

טראמפ מתכנן מתקפה גם על ה-FDA. מה המשמעות של הפעולה המשולבת הזו?

טראמפ מינה לשר הבריאות שלו את רוברט פ. קנדי ג'וניור, אשר הודיע מיד כי יתקוף את ה-FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי. ה-FDA היום הוא ארגון מוביל במתן המלצות הן לבריאות הציבור, כמו ה-WHO, והן לאישור תרופות, כאשר בכל העולם מדינות מאמצות את מסקנותיו. ה-FDA אינו חף מהשפעות פוליטיות, אך נחשב בסך-הכול לגוף מקצועי ועצמאי.

עולם שבו גם ה-FDA וגם ה-WHO חלשים, הוא פתוח יותר להשפעות פוליטיות ועסקיות על הבריאות העולמית, על חשבון ההגנה על הציבור. זה יכול להיות תרחיש אימים, אך הוא ייחסם אם גורמים אחרים, למשל רשות התרופות האירופית, יקחו את ההובלה – גם במקרה הזה על חשבון ארה"ב.