20 שנה אחרי שהיה לישראלי הראשון שזוכה במדליית זהב אולימפית, גל פרידמן הוביל כמאמן את גולש הרוח תום ראובני, שלא סומן לפני המשחקים כמועמד, לזכייה במדליית זהב ראשונה לישראל באולימפיאדת פריז.
"אני כל כך שמח בשביל תום, תמיד האמנתי ביכולות שלו", אמר פרידמן בן ה־48 כשיצא מהים ל"ישראל היום". "לאורך תקופה ארוכה הוא לא הצליח לחבר דברים עד הסוף ולא זכה בתחרויות גדולות, וכל הזמן אמרתי לו שמדליה אולימפית היא משחק אחר. כשאמרו שאנחנו לא מועמדים טבעיים אמרתי שזה נכון, אבל ידעתי שבכל אולימפיאדה יש כמה מועמדים שפשוט ייכשלו מנטלית ולא יעמדו בלחץ המטורף. לאורך כל התחרות הייתי רגוע, וזה גם הצליח להגיע לתום. העיקר להיות רגוע".
אבל איך מתכוננים לאירוע כזה?
"אנחנו כבר ארבעה חודשים מתאמנים לא רק כאן, אלא גם בארץ. תרגלנו ממש מרוצי מדליות. זינוקים, אפילו עשינו הדמיה של חלוקת פרסים עם כל חברי הנבחרת. המטרה שלנו היתה לסיים בשלישייה הראשונה ולהבטיח מקום בחצי הגמר ומשם להגיע לגמר".
במדליה האמנת?
"ידעתי שנדע להתמודד עם הלחץ בצורה טובה. ידעתי שאנחנו יכולים להגיע לפודיום. איזו מדליה? זה כבר עניין של שבריר שנייה וקבלת החלטות במהירויות של יותר מ־50 קמ"ש. ברגע שהוא עבר את קו הסיום, זו היתה הרגשה מטורפת".
המצב במדינה לא השפיע על ההכנות?
"בתחרות ניסיתי לא לדבר על המצב, אבל אני זוכר שהיה לנו מאוד קשה לחזור לאימונים אחרי 7 באוקטובר. ביום שחזרנו אמרתי שאני לא מסתכל על תחרות, רק ביקשתי מהגולשים שיצופו על המים ויתאווררו. אין מישהו שהתקופה הזו לא השפיעה עליו קשה, במיוחד חבר'ה צעירים שמכירים לוחמים. זה היה כבוד ללוות את תום, ואני שמח בשבילו וגאה על הדרך שעשה".
פרידמן היה מנותק במשך שנים מגלישה תחרותית. התעסק בדברים אחרים כמו צילום ורחפנים, עד שבאיגוד השיט ביקשו שיחזור ויביא איתו את הווינריות שזיכתה אותו בשתי מדליות אולימפיות.
"פשוט לא הסתדרתי עם השיטות שהאיגוד עבד איתן פעם, וכשפנו אלי לחזור לאמן היתה לי דילמה", סיפר. "היה לי תפקיד מעולה בחברת רחפנים והייתי צריך לוותר. עכשיו זה וואו. אני גאה בתום. הוא עובד כל השנים רציני, מתמקד בפרטים הכי קטנים. מקפיד על הכל".
למי תקדישו את המדליה?
"את זה אני כבר משאיר לתום".
