"התוכנית שלנו לשילוב חרדים בצה"ל אמורה ליצור מצב שבו יהיה הבדל דק מאוד בין השירות בצה"ל לבין השירות האזרחי", אמר היום (שלישי) רח"ט תומכ"א, תא"ל שי טייב בוועדת החוץ והביטחון, "יש לי הרבה שיחות על זה עם ראובן (פינסקי, מנכ"ל השירות הלאומי אזרחי, א.ג.), שזה יהיה שירות צבאי לכל דבר, ויהיה בו טירונות והכול, אבל תאפשר התאמה מוחלטת לחרדים. גם היום, כשראובן שולח בחור לשירות הביטחוני אזרחי, יש לידו חייל שמשרת בשירות המוכר".
האם לא לכלול את השירות הלאומי אזרחי ביעדי הגיוס?
בשלב הדיונים הנוכחי על חוק הגיוס, הוועדה בראשות יולי אדלשטיין מתמקדת בכל אחד מ-24 סעיפי המשנה של פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון, העוסק בשילוב תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים.
לפי שעה מוגדרים 4,800 מתגייסים לשירות הלאומי אזרחי לשנת הגיוס הנוכחית. בוועדה עלתה השאלה אם לוותר על הכללת השירות הלאומי האזרחי כיעד גיוס, או לכלול את היחידות הביטחוניות בשירות הלאומי. בהן המשטרה, שב"ס, כבאות והצלה, הרשות להגנת עדים, המשטרה הירוקה, מד"א או גופים נוספים בפריסה ארצית, שעיקר עיסוקם בהצלת חיי אדם וכן גופים שעזרתם נדרשת באופן מיידי לזיהוי קורבנות אסון כמו זק"א.
דיון בוועדת החוץ והביטחון על תיקון חוק הגיוס (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
"אם יהיה שירות אזרחי כחלק מהיעדים, זה לא רלוונטי", אמר טייב, "היעד ששמנו ללוחמים הוא 35% ממחזור הגיוס. ב-65% הנותרים, יש כל מיני סיווגים ומקצועות. תומכי לחימה קדמיים, אחוריים, יחידות קצה ועוד. השירות שיוכל להחליף חיילי מילואים שעושים 70 ימים בשנה, הוא בעיקרו שירות קרבי".
טייב המשיך: "רוב האנשים שהופנו לשירות אזרחי, אני סבור, יכולים לשרת שירות צבאי מלא. אני אצור תנאים שיוכלו לאפשר ליותר מהמשרתים בשירות אזרחי ביטחוני, כך שיוכלו לשרת בצה"ל במקום זה. שגם מי שאמר שהוא רוצה שירות לאומי ולא צבאי, אני יכול להכניס אותו לצבאי באותם תנאים".
טייב התייחס לשאלה בנוגע לצעיר החרדי שנעצר כשנחת בישראל לאחר שהוגדר כעריק, שבחלק מכלי התקשורת נטען לגביו כי הוא העצור הראשון: "הבחור עכשיו שנעצר הוא ממש לא הראשון, אנחנו עוצרים מאות בשנה. הבחור הנוכחי קיבל ימים ספורים של מאסר, וזמן נוסף על תנאי".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין, על הטענות שצה"ל לא מצליח לגייס מספיק חיילים: "האחריות היא על הדרג המדיני, ולא על מי שמבצע פקודות" (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
"צה"ל שם לנו מגבלה לפחות לשנתיים הקרובות, של 4,800 בשנה הקרובה ו-5,760 ובזו שאחריה", אמר יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין, שבהמשך הגיב לטענות נגד צה"ל כי הוא לא מצליח לגייס מספיק, "בעיניי האחריות תמיד היא על הדרג המדיני ולא על מי שמבצע פקודות".
"אני בעד מכסות, כי גם ביעדים הצנועים שיש כרגע לא עומדים", אמרה מרב כהן (יש עתיד), "לא קיבלתי עדיין תשובה לכמה צווים צריך לשאוף. אם אנחנו מבינים שרק 45% ממקבלי הצווים יהיו לוחמים ויש צורך בהם, אז כמה צווים צריך להוציא? זה צריך להיות ביחס לפי הצורך".
ח"כ אורית פרקש-הכהן (המחנה הממלכתי): "קודם כל הכלל אומר שצריך שתהיה חובת גיוס כללית, ושלשר הביטחון תהיה חובה להוציא צווים לכלל הציבור. כאן אני רוצה לדבר על נקודה שמתייחסת לעניין הגיל. מי שמתגייס כשהוא בעל משפחה, גם זכאי לתשלומי משפחה (תשמ"ש), וגם להקלות בתנאי שירות (הת"ש), כך שלוחמים לא נקבל פה. כשיתחילו להוציא צווים למי שבגילאים מאוחרים, הם יהיו צווים 'יקרים' יותר".
"חוזרים על אותן המחלוקות"
עימות קולני התפתח בין חברי הכנסת מאיר כהן (יש עתיד) לינון אזולאי (ש"ס), לאחר שכהן אמר שח"כ אזולאי יושב בוועדה מבלי ששירת יום בצה"ל, ומחליט על חיילים. "אם אתה לא יודע מה זה לימוד תורה אין לך זכות לדבר", השיב לו אזולאי, "לגבי היעדים, אני חושב שצריך לכלול את השירות האזרחי ביעדים. ראינו מקומות כמו במשרד הביטחון, בשב"כ, במשטרה, שהם עושים דברים מופלאים. לכבאות והצלה יש מחסור, לכן אני חושב שבתוך היעדים צריך להכניס את השירות הלאומי ביטחוני".
"הייתי בשלב ב' באכ"א, לא ביקשתי רבנות אלא אכ"א, אבל לא נתנו לי לעשות כלום במשך ארבעה חודשים בקריה", אמר יעקב אשר (יהדות התורה), "התחלנו דיון, היו פה שאלות של היועמ"שית, אבל אנחנו חוזרים לאותן חילוקי דעות. אני לא יודע מה עמדתי בעניין, אבל בגלל שבכל דיון חוזרים על הדברים, וכל אחד אומר את עמדתו מחדש, אז אנחנו לא מתקדמים. אנחנו צריכים להבין את גורמי המקצוע, להבין מה זו המערכת הזו לעומק, מהן האפשרויות".
"אני מתחנן בפני הוועדה הזו לא להיות צודקים, אלא חכמים. העם ואנחנו משדרות מבקשים פשרה", אמר הרב דוד פנדל, ראש ישיבת ההסדר בשדרות, "את כל האמירות האלה שצריך עכשיו בדחיפות חיילים, אני לא קונה את זה. אם מישהו חושב שאפשר לפטור ציבורים שלמים בגלל חוסר התאמה, אבל לפטור את החרדים ולבטל את עולם התורה, זה לא יעבוד. צריך להפסיק את המחלוקת הזו".
"השירות הלאומי ביטחוני הוא לא חלופה לשירות הצבאי ופתוח לכל הציבור", הבהירה היועצת המשפטית לוועדה, מירי פרנקל שור, "מי שרוצה לשרת בשירות צבאי, יכול להתגייס בשירות המוכר. שירות בשב"כ יכול להיות בשני אופנים: דרך השירות הלאומי אזרחי ודרך השירות בצה"ל".
"הניכור של ההנהגה – יריקה על קבריהם של טובי בנינו"
ד"ר מארק אבוטבול, שבנו אליאב נפל בקרב בדרום לבנון: "אני אב לחמישה ילדים. כולם יצאו ב-7 באוקטובר להגן על המדינה. בני האמצעי הגיבור אליאב, נפל בקרב בדרום לבנון לאחר 300 ימי מילואים. הוא היה בוגר מכינת עלי ש-29 מבוגריה נפלו. הרב לנדאו אמר לפני יומיים שהם נהרגים כי רבני הציונות הדתית מלמדים אותם תורה מעוותת. אני לא מאחל להם ברכה, זה מה שהוא איחל לבן שלי כשהוא הלך להגן על המדינה. הניכור הזה של ההנהגה הוא יריקה על קבריהם של טובי בנינו. אתם לא יכולים לוותר על החובה המוסרית הזו".
