"שיתוף עובדים הוא מחויב המציאות, אבל זה לא אפשרי בלי תקציבים", כך אמר יו"ר הסתדרות המעוף, עו"ד גיל בר-טל, בכנס בנושא 'שיקום תעסוקתי וכלכלי ברמה המוניציפלית' בכנס אילת לעבודה. בר-טל ביקר בחריפות את מדיניות האוצר ביחס למגזר הציבורי ולרשויות המקומיות במלחמה. "אני לא מבין למה המדינה לא תקצבה את הרשויות שהעובדים שלהן נעדרו. אי אפשר שעובד שפונה יפנה זבל בשדרות, וראש עיריית שדרות לא יכול לממן שתי משרות בלי תקציב. הרשויות המקומיות שנפגעו לא מתוקצבות בהתאם ולא מפוצות.
בפאנל שהנחה הממונה על השכר לשעבר, קובי בר-נתן, אמר בר-טל: "הממונה על השכר לא תמיד היה בעד התגמול הזה. בקופת חולים, בבתי החולים, שירותי הבריאות והכבאות נאלצו לעבוד בלי הגבלה. זה מצב חירום, העובדים באים לעבודה. ואז באו להתחשבן, והממונה על השכר לא הבין איך להכניס את זה לטבלאות. הוא לא הרשה להם לתגמל כי זה פרץ לו את המסגרות. יצא שהעובדים 'התנדבו'.
פאנל בנושא שיקום כלכלי ותעסוקתי ברמה המוניציפלית בכנס אילת לעבודה. מימין: מוריה ברוט, אלון דוידי, גיל בר-טל וקובי בר-נתן (צילום: דבר)
"רציתי שייתנו חופש פעולה לרשויות. אם השלטון המרכזי איבד שליטה, צריך לתת חופש פעולה לרשויות – כולל תקציבים, וכולל שלא יצטרכו לבקש רשות. אם ראש העיר לוקח אחריות, תשחררו לו. זה מצב חירום. למדנו את זה מהקורונה כשכל שבועיים חתמנו הסכם. הייתה לנו קפסולה בתל אביב וקפסולה בירושלים. מי הניע את המשק? ההסתדרות והמעסיקים. מי יצר את האפשרות לקפסולות? מי עזר לכם? תלמדו שאפשר להתחזק איתנו. לנהל איתנו משא ומתן וללמוד גם מהניסיון שלנו."
לדברי בר-טל, "דרישות העובדים והמעסיקים בתקופת השיקום זה לתת למילואימניקים תקופת הסתגלות, הבנה והכלה לאור הדברים שחוו והניתוק שהיו בהם. הם חזרו עם רעשים – אישיים ומשפחתיים. צריך לתת להם תקופת סיוע והסתגלות. חוץ מזה אנחנו צריכים להתחשב באמהות עובדות – נשות אנשי הביטחון והמילואים, אנשי ההצלה והבריאות."
ראש עיריית שדרות: "אם אתה רוצה להתמודד עם משבר, תסמוך רק על עצמך"
ראש עיריית שדרות, אלון דוידי: "יש לי עובדים שחצי שנה גרו מחוץ לשדרות או רחוק מהאזור. כשרציתי לתגמל אותם יכולתי לעשות את זה באלף חמש מאות שקל. רק לזה קיבלתי אישור לתגמל – ותקצוב, לא תקצבו בכלל. זו בעיה לגרום ככה לאנשים לעבוד, וזה לא נכון שאנשים שכן עובדים אי אפשר לחזק ולתגמל אותם.
"אני אחד שמאמין שאי אפשר לדבר רק על שיקום כל הזמן. אם נתקעים בשיקום בלי חזון קדימה, אתה כל הזמן תקוע בשיקום. עיר כמו שדרות, 24 שנים תחת טרור ושנה וחצי של מלחמה. יש לנו את כל ה'מרכיבים' לבכות על עצמנו ולהתעסק רק בקושי. אבל הפרומו היה לנו בקורונה, כשאנחנו כרשות היינו מאוד מאוד מעורבים. בסוף יש עסקים קטנים, מעסיקים כמו מפעלים וחברות, והעובדים עצמם. אני כראש עיר חייב לחזק את כולם.
"חשוב לי גיוון התעסוקה כדי לאפשר לאנשים למשל שעובדים במפעל ייצור ורוצים ללכת לכיוון אחר, להיי-טק למשל – לדחוף אותו. סייעת בגנים, להציע לה כעירייה ללמוד תואר ראשון, הוראה. העירייה דוחפת את זה. יש לנו שיתוף פעולה עם האוניברסיטאות.
"ב-7 באוקטובר נוצר ניגוד: המפעלים והחברות רוצים את העובדים בבית, בשדרות. אבל מצד שני – העובדים לא יכולים לעשות זאת, כי פינית את המשפחות שלהן. מצאתי את עצמי לפעמים חוטף בראש מהמפעלים. אבל יוצרים דברים – גם סייענו למפעלים וגם דאגנו שעובדים שמגיעים לעבודה יקבלו מענקים. כרשות אתה צריך להבין שהתחום הזה, כמו בריאות שפעם לא היו מתעסקים בה ברשויות – אתה חייב להיות על זה.
"הביטוח הלאומי נתן 6,000 שקלים לכל מי שהוכר כנפגע איבה. זה אומר שרק בשדרות בשנה האחרונה היה שוק – 6,000 שקל כפול 30 אלף איש, זה שוק משמעותי שעסקים קטנים יכולים לדחוף את עצמם – טיפולים, פילאטיס וכדומה. וודאי שאנחנו עובדים עם תקומה שיש שם הרבה מאוד תקציבים. העיסוק שלי היום זה לא להשיג את הכסף, אלא לסייע לתפור את החליפות לפיתוח העיר."
דוידי הדגיש ש"אם אתה רוצה להתמודד עם משבר, תסמוך רק על עצמך".
ראש יחידת התעסוקה במנהלת תקומה: "האתגר שלנו הוא לעבוד עם כל הרבדים"
מוריה ברוט, ראש יחידת התעסוקה ועסקים במנהלת תקומה: "אחד האתגרים מבחינתנו כתקומה בעולמות התעסוקה והכלכלה זה האתגר של לעבוד עם כל הרבדים – גם לדאוג לתעסוקה, גם למי שנמצא בעולם העבודה וגם למי שיצא ממנו. הקושי לשמר את היציבות בעולם העבודה על רקע הטראומה – זה אומר לתת מענים גם ברמת הפרט וגם ברמת המעסיקים ואנחנו עובדים על תוכניות חוסן חברתי ברמת המפעלים כדי לשמר את היציבות, את העובדים ולשפר את הפרודוקטיביות. יש לנו מרכז הזדמנות בשדרות ותשתיות של משרד הרווחה ברשויות שמאפשרות ליווי לפרט. לאנשים שמחפשים עבודה, שרוצים לעשות שינוי בקריירה וגם למי שנמצא בעולם העבודה אבל האתגר לנהל למשל אפילו את שגרת הטיפול של הילדים לצד המחוייבות לעבודה ומחוייבויות נוספות מייצר אתגרים מול המעסיקים.
"אנחנו נותנים מענים לעסקים קטנים וגדולים. דרך רשות ההשקעות במשרד הכלכלה חילקנו 120 מיליון ש"ח לעסקים בגדלים שונים בהתאם לתוכניות השקעה שהם הגישו לשיקום העסקים שלהם בעוטף. כשאנחנו מסתכלים על הדברים הללו אנחנו חייבים להסתכל גם על צמיחה. זה לא רק שבלי שיקום לא יהיה צמיחה אלא גם שבלי צמיחה לא יהיה שיקום. יהיה קשה לחזור לעוטף בלי צמיחה. לכן בתוכניות העתידיות שאנחנו עובדים עליהם אנחנו מבקשים למשוך מפעלים חדשים, להקים איזורי תעשייה ותעסוקה חדשים. תוכניות הכשרה לפריון גבוהה באמצעות המעסיקים ועוד."
