יחס החוב לתוצר עומד על 69%, עלייה של 7.7% מ-2023

משרד האוצר פרסם היום (שלישי) אומדן ראשוני של יחס החוב לתוצר לשנת 2024, והוא עומד על 69.0%, עלייה של 7.7% משנת 2023, בה יחס החוב לתוצר עמד על 61.3%. חלוקת החוב שגויס בשנת 2024 היא 81% חוב מקומי, ו-19% חוב חיצוני. גיוס חוב חיצוני נחשב למסוכן יותר, מכיוון שהריבית בו תנודתית, ותלויה בסיכונים כלכליים וגיאו-פוליטים. סך החוב עומד על 1,329.3 מיליארד שקלים.

יחס החוב לתוצר נחשב לאינדיקטור מרכזי לאיתנות הפיננסית של מדינה, והוא משפיע על קביעת דירוג האשראי של מדינות. מדד זה, משווה את מאזן החוב הציבורי, ולא רק את החוב משנה אחת – לתוצר כולל המופק במדינה באותה השנה. ככל שהחוב הציבורי גבוה ביחס לתוצר של מדינה, כך היא נחשבת ליותר מסוכנת פיננסית. גם בהלוואות למדינה, וגם להשקעות בה. סיכון זה מגולם למחירי ריבית גבוהים יותר עבור מדינה לגיוס חוב בעתיד.

עדיין נמוך מאשר תקופת השיא בקורונה, אך מעל הרצוי בחוק

הוצאות המלחמה הביטחוניות והאזרחיות הובילו לעלייה בהוצאות הממשלתיות, ובכך לעלייה ביחס החוב לתוצר. בשנה האחרונה, היחס קפץ ב-7.7% משנת 2023. היחס של 69% עדיין נמוך מאשר בשיא הקורונה, ב-2020 בו עמד היחס על 70.7%. היעד שנקבע בחוק ליחס החוב לתוצר הרצוי הוא 50%.

התפתחות יחס החוב לתוצר בין 2009-2024 (מתוך דוח משרד האוצר)

בהשוואה למדינות המפותחות, יחס החוב לתוצר בישראל נמוך, גם לאחר הזינוק שחל במלחמה: החוב הממוצע בגוש האירו עומד על 88.1% מהתוצר, ממוצע הכלכלות המפותחות הוא 109.4%. יחס החוב לתוצר במדינות הייחוס הוא 55.5% . רשימה זו נקבעה על ידי משרד האוצר, ומכילה מדינות עם מאפיינים דומים לישראל.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הגיב לפרסום האומדן: "נכנסנו למלחמה עם יחס חוב לתוצר שעמד על רמה נמוכה של כ-60%, מה שהעניק לנו גמישות פיסיקלית להתמודדות עם מימון צרכי המלחמה, ואפשר לנו לתת מענה בחזית ובעורף ולעטוף במדיניות אזרחית מרחיבה את אוכלוסיית המפונים, משרתי המילואים והעסקים בכל רחבי הארץ. בשנת 2024, המלחמה התעצמה ומדינת ישראל התמודדה עם מלחמה רב זירתית שטרם הסתיימה. יחס החוב הציבורי לתוצר עלה לרמה של 69%, אך יחד עם תקציב מאוזן ויעיל עם מנועי צמיחה ותוך אמונה בכלכלת ישראל החזקה, נוכל בעזרת השם לייצב בטווח הזמן הקצר את יחס חוב תוצר, ואף להתחיל לכנס אותו למגמת ירידה".

החשב הכללי של משרד האוצר, יהלי רוטנברג: "יחס החוב לתוצר בשנת 2024 מבטא את המענה הממשלתי המשמעותי לצרכי המלחמה בפן הביטחוני והאזרחי. עם זאת ולמרות העלייה בתקציב הביטחון בשנים הבאות, עלינו לחזור לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר בהקדם. יכולת גיוס החוב בהיקפים משמעותיים היא כתוצאה משוק הון ישראלי משוכלל ועמוק, כלכלה חזקה ומערכת פיננסית יציבה, זאת לצד תמיכה איתנה מהשווקים הבין-לאומיים. ניהול החוב הממשלתי מבוצע במקצועיות גבוהה, תוך שמירה על יכולת הממשלה להחזיר את התחייבויותיה באופן יציב, ובתנאים המיטביים האפשריים".