במהלך חודש אוקטובר ירד שיעור דורשי העבודה בכ-10%, ועמד על 165.4 אלף, המספר הנמוך מאז פרוץ המלחמה. בשירות התעסוקה הסבירו כי הירידה מושפעת גם ממגמות עונתיות. מספר תובעי הבטחת הכנסה ירד אף הוא, ועמד באוקטובר על 42.7 אלף בלבד – המספר הנמוך ביותר מזה 30 שנה.
מספר תובעי דמי האבטלה ירד באוקטובר ב-18%, ועמד על 108.2 אלף בלבד. גם בניכוי ההשפעה העונתית, נרשמה ירידה במספר תובעי האבטלה, אולם מתונה יותר (כ-6,500). מספר תובעי הבטחת ההכנסה שמר על יציבות בין אוגוסט לספטמבר, אולם בחודש אוקטובר נמשכה כאמור מגמת הירידה (גם בניכוי עונתיות). בשירות התעסוקה מעריכים כי הירידה במספר תובעי הבטחת ההכנסה עשויה להיות מוסברת בעלייה בביקוש לעובדים בשכר נמוך, לצד העלייה בשכר הממוצע, המאפשרים להם הזדמנויות להגדיל את שכרם – לצד העלייה במחירים המייצרת לחץ כלכלי ותמריץ להיכנס לשוק העבודה (בין היתר לנוכח העובדה שגובה הקצבה לא התעדכן). כל זאת לצד פעילות תוכנית 'מעגלי תעסוקה' של השירות, שמטרתה לסייע לקבוצה זו להשתלב מחדש בשוק העבודה.
הן בקרב נשים והן בקרב גברים חלה ירידה במספר דורשי העבודה, אולם בעצימות משתנה. כך, שיעור הנשים דורשות העבודה ירד בחודש אוקטובר ועמד על 56%, לעומת 57.2% באוגוסט, זאת בעיקר על רקע חזרתן לעבודה של המפוטרות בתופעת "פיטורי הקיץ", הנפוצה יותר במקצועות עם רוב נשי, בדגש על ענף החינוך. עם זאת, בהשוואה לאוקטובר אשתקד, עולה כי שיעור הנשים דורשות העבודה השנה גבוה משיעורן בשנה שעברה (55.5%), עדות לכך שתעסוקת נשים נפגעת מהשלכות המלחמה יותר מאשר תעסוקת הגברים. פגיעות זו להשפעות ממשברים ניכרה גם בתקופת הקורונה.
ירידה במספר דורשי העבודה ניכרה בשלוש קבוצות האוכלוסייה העיקריות, אף היא בעצימות משתנה. גם כאן, כתוצאה מחזרתן לעבודה של מפוטרות הקיץ – תופעה האופיינית ביתר שאת במגזר החרדי, שיעור החרדים מקרב מבקשי העבודה ירד מ-8.1% בספטמבר ל-6.9% באוקטובר. ירידה של 0.6 נקודות האחוז נרשמה גם בשיעור מבקשי העבודה היהודים שאינם חרדים (62.5%). במקביל, שיעור הערבים מבקשי העבודה עלה ב-1.8 נקודות האחוז ועמד על 29.6% (זאת על אף ששיעורם באוכלוסייה כ-21%).
גם בכלל האשכולות החברתיים-כלכליים נרשמה ירידה בשיעור מבקשי העבודה. עם זאת, על אף הציפייה שחזרת מפוטרי הקיץ לעבודה תביא לירידה בשיעור האשכולות הנמוכים (0-3) מקרב מבקשי העבודה, שיעורם עלה דווקא ב-0.3 נקודות האחוז ועמד על 37.4%. עלייה זו, משערים בשירות, משקפת את התגבשותם של "שני שווקי עבודה" בישראל: הכללי, המתאושש מהשפעות המלחמה, מסתגל לשגרת חירום ומספר דורשי העבודה בו מצוי בירידה עקבית יחסית, ולעומתו השוק הצפוני המטווח, בו התרחבה קשת המטחים גם לנהריה, חיפה והקריות. כתוצאה מכך ניכרת עלייה במספר דורשי העבודה בצפון, גם ביישובים הלא מפונים, דבר המשקף את השפעות המלחמה על שוק העבודה בצפון.
בהשוואה לחודש ספטמבר, נרשמה ירידה ממוצעת של 10.7% במספר מבקשי העבודה במרבית הערים בישראל, אולם בערים מהצפון המטווח נרשמו עליות: בקריית מוצקין עלה שיעור מבקשי העבודה ב-16.9%, בשפרעם ב-11.6%, בכרמיאל ב-6.9%, בקריית אתא ב-6.3%, בנהריה ב-2.8%, בטבריה ב-2.5%, בראש פינה ב-1.9% ובנצרת ב-1.3%. בחיפה, המטווחת אף היא, נרשמה אמנם ירידה של 3.7% במספר מהקשי העבודה בחודש האחרון, אך ירידה זו הייתה נמוכה משמעותית מהירידה הממוצעת ביתר הערים בישראל.
ב-45 מתוך 46 משלחי היד נרשמה ירידה במספר מבקשי העבודה, בדגש על משלחי היד הרגישים יותר לתופעת פיטורי הקיץ. הירידות המשמעותיות ביותר נרשמו בקרב עובדי ספורט וכושר (48.7%-), מורים בחינוך העל יסודי (32.3%-), גננים ומגדלי גידולים (26.5%-) ובעלי משלח יד אחר בתחום ההוראה (22.3%-), הרגישים יותר לתופעת פיטורי הקיץ. מנגד, נרשמה עלייה במספר מבקשי העבודה בקרב רופאים (3%) ובקרב בעלי משלח יד בתחום המשפט (7.9%).
