אם אתם משוטטים ברשתות החברתיות, כנראה שנחשפתם לאינספור סרטוני תינוקות – הלהיט הבלתי מעורער של המדיה המצולמת. שמנמנים, אוכלים גבינה ומורחים את כל הפרצוף, רוקדים עם ההורים או טועמים מזון חדש לראשונה – אין גבול לצפיות שיכול להביא תינוק חמוד אחד לעמוד של הוריו הגאים.
אלא שלצד החשיפה והפרסום עבורם, התופעה מביאה איתה לא מעט ביקורות סביב נושא הפרטיות של הילדה – שבן רגע הופכים לנחלת הכלל, מבלי שניתנה להם יכולת הבחירה.
"בהתחלה אשתי הייתי נגד זה"
"בהתחלה אשתי הייתה נגד זה שאשתף את העוקבים שלי בשטויות ובצחוקים שאני עושה עם הילד", מודה סטיב ארונוביץ בן ה-33 מטירת הכרמל, מסעדן ומנכ"ל קבוצת ביץ' קלאב חיפה. "היא עיראקית שמאמינה באמונות תפלות, אז כשסאן נולד אסור היה להוציא אותו מהבית במשך 40 יום בשעות הערב, כדי ששדים לא יחטפו אותו, ואם הוצאנו אותו בערב אז היה צריך להלביש אותו בשמלה ורודה – שיחשבו שהתינוק הוא בת".
סטיב נזכר איך הגיע בכל זאת לרשתות החברתיות בסרטון אחד שבו צולם עם בנו: "יום אחד הסברתי לתינוק איך שחקני כדורגל בארץ עושים הצגות על המגרש, ולא שמתי לב שאשתי צילמה את זה. כשראיתי את הסרטון העליתי אותו לטיקטוק והוא התחיל לתפוס תאוצה".
וולוג יומי של אימונים בבריכת שחייה 🤿🍼👶 שבת שלום חברים וחברות 💛
למרות הצלחת של הסרטונים שלו ושל סאן, סטיב, שמקפיד לענות כמעט לכל המגיבים בסרטונים שהוא מעלה עם בנו התינוק אוהד בית"ר ("עשית קקי, גבר?", הוא שואל אותו באחד מהם), מודה כי הוא לא נדרש להשקיע בהם זמן רב: "אני פשוט פותח את המצלמה ומתחיל לדבר עם סאן כמו שאני מדבר איתו בלי המצלמה – ומה שיוצא אני מעלה לרשת. זה הכי אמיתי שיש".
חלק גדול של הסרטונים, כאמור, עוסק באהבתו של האב לכדורגל שאותה הוא מנסה להנחיל לתינוק – להלביש אותו בבגדים צהובים, ללמד אותו לבעוט בכדור ולשיר איתו את שירי הקבוצה – וחלק אחר עוסק בעניינים משפחתיים, כמו צחוקים עם "סבתא קובה" – הסבתא העיראקית של אשתו, שאותה הוא טרם חשף מול המצלמה. "המטרה שלי היא להעלות לאנשים חיוך על הפנים ולהוסיף קצת שמחה, למרות המצב במדינה", הוא מספר.
מזהים אתכם ברחוב?
"מזהים. בהתחלה הייתי מודאג מהתגובות של אנשים לסרטונים, אבל האמת שכולם צועקים לי ברחוב: 'איך אנחנו אוהבים אתכם' או 'איפה סאן?', וזה עושה לי טוב על הלב", הוא אומר. באשר לסוד הקסם שהביא להצלחה שלו ושל סאן ברשתות החברתיות, סטיב מסביר כי לדעתו יש בבנו משהו שפונה לכל הקהלים בארץ: "הילד הוא חצי רוסי וחצי עיראקי, וזה כנראה נוגע בכל האנשים כאן. אנחנו הכי פשוטים ועממיים בסרטונים, ואולי זה מה שעם ישראל אוהב".
"אם הילדה מסרבת – אין סרטון"
לריאן זוסינו לרמן בת ה-33 ממושב אחיסמך, נשואה ליוגב ואימא לאנליה בת השש וחצי ולאלה-יה בת השנה, היא מדריכת הורים מוסמכת, יועצת שינה לתינוקות ופעוטות וסטודנטית לליווי התפתחותי. "לפני כחמש שנים, במהלך לימודיי, התחלתי להבין את מהות ההורות ואת ההשפעה האמיתית של בית ההורים על גיבוש תפיסת חיי הילדים שלנו", היא מסבירה, ומשתפת כיצד התחילה לפרסם תכנים בנושא: "זה קרה כשאלה-יה הצטרפה למשפחה, ובמקביל התחלתי את לימודי הליווי ההתפתחותי, ראיתי בכך הזדמנות לחלוק עם הורים אחרים את הידע שלי".
View this post on Instagram
בסרטוניה מסבירה לריאן לעוקביה איך ללמד את התינוק לעשות שלום, למה לצפות ממנו בשבוע הראשון לחייו ומה כדאי להגיד לילד לפני השינה ("תודה שאתה מלמד אותי מהי אהבה" הוא משפט מומלץ במיוחד, לדבריה).
לריאן מסבירה כי למרות שידעה שחשיפת סגנון הורות שלה יעורר רגישות אצל אנשים, היא לא חשבה שזה יעלה את הפרסום שלה ברשתות החברתיות: "רציתי להעביר את המסר שכל הורה מחזיק בין שתי כפות ידיו את הלב של הילד שלו, וחלק מהתפקיד שלנו זה להרגיש את קצב הלב הזה ולהיות קשובים לצרכיו".
ומה לגבי העובדה שאין לילד בחירה אם להיחשף ברשתות וזה עלול להשפיע עליו?
"אני לא דואגת שחשיפת הבנות מגיל צעיר תשפיע עליהן כי היא מאוד מבוקרת. הן לא גדלות עם אימא שכל היום עם המצלמה ביד ומתעדת כל רגע, וזו אחת הסיבות שבסטורי שלי אני ממש לא פעילה. לפני שאני מצלמת את אנליה אני מבקשת ממנה רשות, ואם היא מסרבת – אין סרטון", לריאן מוסיפה כי הסרטונים של אלה-יה מצולמים אך ורק אם יש להם איזושהי מטרה – ואם הצילום אינו גורע מהחוויה עצמה.
"הפכתי להיות המשפיענית המוכרת"
שלהבת דדון בת ה-28 מבית שמש, נשואה ואם לחמישה, היא משפיענית ויוצרת תוכן, וגם תומכת למידה בבית ספר לחינוך מיוחד. "לרשתות החברתיות הגעתי באופן די מקרי", היא מספרת, "לא הייתה לי שאיפה להיות משפיענית. התפנה לי זמן אז התחלתי להעלות את תכני היום-יום שלי לרשתות, ולאט-לאט ראיתי שהקרובים שלי אוהבים את התוכן וממליצים לחברים ולבני משפחה נוספים לעקוב. השאר זה היסטוריה".
עם זאת, שלהבת מודה כי די מהר התחילה ליהנות מהפידבק ומהשיתופים ברשתות: "ככל שגדלו לי העוקבים, הפכתי להיות 'שלהבת דדון המשפיענית המוכרת', וממש לפני חודשיים ילדתי את הילד החמישי שלי – הילד הראשון שהיה לי בתור משפיענית".
View this post on Instagram
בתכנים של דדון היא משתפת את ילדיה הקטנים וגם את תינוקה הטרי – בן החודשיים בלבד. באחד הסרטונים היא העלתה את הרגעים הראשונים לחייו של נועם, אחרי הלידה בבית החולים. בסרטונים אחרים שלהבת מראה את בני משפחתה לבושים בקפידה (לרוב בבגדים תואמים), כיאה לבלוגרית אופנה והורות.
שלהבת מסבירה כי בתחילת הדרך היא חששה להעלות סרטונים של התינוק שלה לרשתות החברתיות ("בכל זאת, אני באה ממשפחה מרוקאית קיצונית"), אבל מהר מאוד היא "עברה צד", לדבריה, והתחילה לשתף גם אותו. "מה בעצם ההבדל בין שאר הילדים שאני משתפת כאן יום-יום, לבין התינוק שנולד? הגיל בעיניי לא רלוונטי", היא מכריזה.
בניגוד למשפיענים רבים אחרים, שלהבת לא חשבה שסרטונים עם התינוק שלה יקדמו אותה יותר מדי בחיים: "אני לא בר רפאלי, לא ילדתי את בראד פיט – ומהעוקבים שלי אין ביקורת על זה שאני מעלה את התינוק הקטן. בטיקטוק, שם הסרטונים הופכים לוויראליים בשנייה, רוב האנשים שצופים לא מכירים אותי אז קל להם לבקר. אבל התגובות שלהם מצחיקות אותי", היא מסבירה, "אנשים כותבים לי 'למה לחפש לייקים על גב של תינוק כזה קטן' או 'יש אנשים שהפרסום עולה להם לראש, והם מוכנים להעלות הכול בכל מחיר', אבל אני יודעת שכל אחד בא מתפיסת עולם שונה, וזה בסדר. במקום לנסות לרצות את כל העולם, אני בוחרת לרצות את עצמי".
"העוקבים התחילו לעלות בקצב מהיר"
מולו אלפנדרי בן ה-23 גר במבשרת ציון ועובד בחברת השיפוצים של המשפחה, "אלפא פרויקטים". כאשר נולדה לו בת הוא החליט להעלות סרטון ספונטני עוד מבית החולים, שצבר אלפי צפיות בתוך כמה שעות. "התחלתי להבין שמשהו קורה כשסרטונים שבהם אני שר לה קיבלו עשרות אלפי לייקים", הוא אומר, "העוקבים התחילו לעלות בקצב מהיר, התגובות החיוביות התחילו להגיע מכל כיוון, ולמרות שבדרך כלל יוצרי תוכן מקבלים הרבה תגובות נאצה – אצלי 99% מהתגובות ממש טובות".
מולו מסביר כי המטרה שלו ברשתות החברתיות הייתה להעלות סרטונים מצחיקים, בעיקר בשביל הכיף: "בהתחלה רק צילמתי סרטונים מצחיקים של המשפחה – אנחנו 10 אחים שמגיעים מבית חרדי לשעבר, שבו כולם כולל אבא חזרו בשאלה, ורק אימא שלי עדיין דתייה. למרות זאת ההורים שלנו הכי מקבלים בעולם, וגם כשהבאתי ילדה מחוץ לנישואים ולא התחתנתי, אימא שלי הייתה מאושרת. היום כל המשפחה שלי עוקבת באדיקות אחרי כל סרטון והם הכי גאים בעולם".
בסרטון שפרסם מולו וזכה ללא פחות מ-21.3 מיליון צפיות בטיקטוק, הוא תיעד כיצד הוא "מכין כריך" מהרגל של התינוקת שלו (נולצ'י). בסרטון נוסף שזכה לכמעט 2 מיליון צפיות, מולו מנסה שיטה לשחרור גזים אצל התינוק, ובאחד נוסף הוא מקעקע את דמותה עליו.
בניגוד ליוצרי תוכן אחרים, מולו אומר שהתיעוד של בתו ברשתות החברתיות דווקא נוצר לטובתה, כדי להשאיר לה מזכרת: "בעתיד, כשהיא תגדל, תהיה לה אפשרות להיכנס בקלות לעמוד ולראות מאות סרטונים של תהליך ההתבגרות שלה לצד תגובות טובות שהיא קיבלה מאנשים".
"כשנכנס תינוק לתמונה התחילה הביקורת"
נועה ואור ארד הם זוג נשוי (27, 30) ממגדל העמק, שמנהלים חשבונות פעילים ונפרדים ברשתות החברתיות – ובהם מככב תינוקם. "את סאן התינוק חשפתי לרשתות מגיל 3 חודשים", מספרת נועה, "ידעתי שהחשיפה שלי ברשתות תעלה, כי התוכן שלי מתרכז בתואר החדש שקיבלתי כאימא. לרוב אני מקבלת תגובות חיוביות ומנטרלת רעשי רקע מסביב. אבל מי שמגיב לי בצורה שלילית נחסם מהעמוד".
תכנים שליליים נועה חוסמת, אבל גם לסביבה הלא וירטואלית יש הערות: "הסביבה שלי תמיד תמכה בי בהעלאת התכנים, אבל כשנכנס תינוק לתמונה התחילה הביקורת. שאלו אותי: 'מה, עכשיו תפרסמי אותו?' או 'הוא רק נולד, איך את לא מפחדת?'. אבל לא, אני לא מפחדת. אני לא מאמינה בעין הרע ומעולם לא האמנתי".
בסרטון שקיבל מאות אלפי צפיות בטיקטוק, אור בעלה תיעד את הרגע שבו בנו אומר לראשונה את המילה ״אבא״, והצופים הרבים התרגשו יחד איתו. בסרטון אחר, שזכה למאות אלפי צפיות אף הוא, אור תיעד את בנו משמיע צחוק מתגלגל ללא הפסקה אחרי אפצ׳י שהשמיע כלבם. הוא מקפיד להעלות סרטוני יום יום קטנים של רגעים מצחיקים ומשעשעים, הכובשים את לב העוקבים.
@orarad1#אבא#אבאבטיקטוק#תינוק#תינוקות#סאן♬ צליל מקורי – Or Arad
"אצלי כולם מאוד תומכים ומפרגנים, גם האימא הפולנייה שלי שכן מפחדת מעין הרע", מספר אור, "אני לא חושב שיש משהו רע בחשיפה, טיקטוק ואינסטגרם הן פלטפורמות שמאפשרות להביע את ה'אני מאמין' שלך – וכל עוד אתה שולט במה שאתה מעלה, הכול בסדר".
