סרטוני מתקפת הכטמ"מים בצפון השבוע היוו שיקוף כואב למציאות בצפון המדמם. תפיסת ההכלה הישראלית שהביאה אותנו עד הלום – זו שהנוסחה שלה הייתה התעצמות תמורת שקט זמני, שהטילים נועדו כדי שיחלידו, שפוליסת הביטוח שלנו היא כיפת ברזל ושהקלף המנצח שלנו הוא המב"מ, המערכה שבין המערכות, והיא זו שתדאג שחיזבאללה לא יוכל לאיים עלינו באלפי טילים – בנתה לנו עולם וירטואלי מדומיין שקרס באש ועשן. אבל נציגיה של תאוריית האתמול ממשיכים ללהג באולפנים ולפרשן לנו את היום ואת המחר.
מטוסי קרב תקפו תשתית טרור בשימוש המערך האווירי של ארגון הטרור חיזבאללה בעומק לבנון\\ דובר צה"ל
עלינו להתפכח, וההתפכחות היא קשה וכואבת. כדי לחזור ולבנות את הצפון החרב, עלינו להפנים את כללי השכונה שבה אנו חיים. כללי ברזל אכזריים, חוקי רחוב שכל מי שסוטה מהם גומר רע. אך מכיוון שיש לנו מכוני מחקר ומומחים ביטחוניים שעדיין מנסים להשיב עטרה ליושנה ולחיות כדאשתקד באשליות מתוקות, דווקא בגלל זה חשוב שנהיה ריאליסטים ונפנים את כלליו של המזרח התיכון הישן והטוב, הג'ונגל שבו אנו חיים, ובו רק החזק שורד. אז הינה כמה אמיתות פשוטות, אם חפצי חיים אנחנו.
איש לא יעזור לנו בלבנון אם לא נעזור לעצמנו
"שומה עלינו לקחת את גורלנו בידינו. לא רק אי-כניעה לגלות, שמשמעה – תלות: חומרית, פוליטית, אלא ביטולה ועקירתה של הגלות". כך כתב בן גוריון. בדיוק הפוך מהתלות באמריקאים שמא ישלחו לעזרתנו כוח ימי, בהודים ובסינים שמא יואילו בטובם להגן על נמלי חיפה, ובצרפתים שאולי יסדרו לנו את המצב עם החלטת או"ם נבובה וחדשה שתישאר אות מתה. כידוע, אי-שפיות היא לעשות שוב את אותו דבר ולצפות לתוצאה שונה. על תושב השכונה לקחת את גורלו בידו. איש לא ידאג לו מלבדו, אל מול זאבי הטרף שמשחרים מסביב. איש לא יעזור לנו בלבנון אם לא נעזור לעצמנו, וזה א"ב של הכול: אין לנו באומות העולם על מי להישען.
"המעז מנצח, המהסס מפסיד": ההיסוסים האינסופיים שאפיינו עד כה את ההתנהלות הישראלית חייבים להיפסק. מתוך הבנה שאסטרטגיית ההתשה שחיזבאללה מנהל מולנו מטרתה להביא לכך שהמותשים העיקריים נהיה אנחנו, יש לקחת יוזמה, לפעול ראשונים ולחתור למגע מול לבנון וחיזבאללה למימוש האינטרס הישראלי: הכרעה מהירה וחד-משמעית.
"במקום שבו תחרוש המחרשה את התלם האחרון שם יעבור גבולנו": המשפט הטרומפלדורי הידוע עדיין נכון. חקלאות נותנת אחיזה יותר מאלף עמדות צבאיות. אך לכך יש להוסיף את טווח טילי הנ"ט והכטב"מים, כמה שיידרש פנימה לעומק לבנון. כדי שנוכל לחרוש עלינו להיות בטווח ביטחון מספיק, כך שהחקלאי החורש את התלם האחרון יוכל לעשות זאת בבטחה ללא כל פחד. לפיכך, על ישראל לפעול ולהצהיר על יצירת רצועת ביטחון כדי שנוכל להמשיך לחרוש עד התלם האחרון. דין הצפון כדין הדרום, רק שהפרימטר מול חיזבאללה אינו מול RPG אלא מול טיל קורנט בעל טווח גדול בהרבה.
חיזבאללה הוא סך הכול "צבא ליום אחד"
"אדם שאין לו קרקע אינו אדם": כך אמר רבי אליעזר בתלמוד הבבלי. המזרח התיכון הוא מרחב טריטוריאלי, וניצחונות מדברים בשפת הטריטוריה. הניסיון לחנך את אויבינו לשחק לפי כללי המשחק שלנו, של ירידה באיכות החיים, נידון לכישלון מראש. זה לא מעניין אותם ולא מזיז להם. יש לדבר עם אויבינו בשפתם שלהם, שפת האדמה. על ישראל לסיים את המלחמה על קו גבול בטוח בעומק לבנון לעשרים עד חמישים שנה הבאות לפחות, כמסר ביטחוני ברור וחד-משמעי מה גורלו של מי שפותח בהתקפה על ישראל, תוך שמירה על מרחב ביטחוני בטוח ופינוי כלל האוכלוסייה האזרחית מהאזור, עד להגעה למצב שבו אין עוד אויב שמשתמש בתושבים ככלי משחק במסגרת המלחמה בנו.
"מ-freeze ל-fight": לעבור משיתוק ללחימה. חיזבאללה מפעיל מולנו לחימה פסיכולוגית משמעותית. רק השבוע פורסם סרטון התיעוד שביצע הכטמ"מ, שעונה להגדרה הקלאסית של ארגון טרור: הפחדת המונים. אבל כשם שחיזבאללה טוב ביצירת חזות של הבריון השכונתי, ישראל צריכה להתנהג מולו באותו אופן, ולפוצץ את הבלון. הפרשנים שמפחידים אותנו מפני "חורבן שתי המדינות" פשוט נפלו ברשתו. המרגלים ששלח משה ראו את עצמם כחגבים, וכך גם ראו אותם אויביהם, לאמור: כשם שאתה מעריך את עצמך, כך גם יראו אותך הסובבים אותך. חיזבאללה הוא סך הכול "צבא ליום אחד", ותמרון ישראלי משמעותי ועמוק יכול וצריך לחסל אותו לתמיד, אותו ואת נכסי הנשק תלול המסלול שלו, שהם נכסים סטטיים ברובם הגדול, נכסים מתכלים וחד-פעמיים.
והתובנה החשובה מכולם, שחייבים להיישיר אליה מבט: אחרי 75 שנה אנו מוצאים את עצמנו שוב במלחמת קיום של העם היהודי. כמו מלחמות רבות בהיסטוריה שלנו. עכשיו תורנו לגלות מעיינות של גבורה, עוצמה, חוסן ולכידות. אנחנו בבית מזכוכית, שלא רק עיני כל העולם נשואות אליו, אלא גם עיניהם של אבותינו ואמותינו, ושל הדורות הבאים. ואנו נעמוד במבחן הזה, כמו דורות קודמים. עברנו כבר את פרעה. נסראללה קטן עלינו.
תא"ל (במיל') מרדכי כהנא וסרן (במיל') משה גוטמן הם עמיתים במכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית.
