הפצועים בגוף, ואלה שנפשם נפגעה, צריכים לקבל טיפול רפואי ונפשי הולם כדי להתחיל להתמודד עם מה שהם עברו ב 14 החודשים האחרונים, בין אם זה באותה שבת ארורה, בין אם בחזית או בעורף, וגם אם הם נכחו באירוע שגופם אמנם לא נשרט, אבל אותה חוויה טראומטית שהם חוו נחקקה בנפשם בצורה שגורמת לנזק קבוע, לפעמים כזה שכואב יותר מנזק גופני, למרות הקושי בלהוכיח אותו. הפצועים והנפגעים לא מסיימים את המסע שלהם בקליניקות השונות מאחר ורבים מהם זכאים לכאורה לקבל פיצוי מסוים מהמדינה, והדרך לקבל הפיצוי אינה פשוטה.
מי שמלווה את אותם נפגעים במסע הארוך הזה, שפעמים רבות דומה יותר לריצת מרתון מאשר ריצה למרחקים קצרים, אלה אותם עורכי דין מתחום דיני הנזיקין והרשלנות הרפואית, שמנסים להוכיח לבית המשפט את מה שלפעמים נראה ברור, כלומר, את זה שמגיע ללקוח שלהם פיצויים.
לרגל פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני נזיקין ורשלנות רפואית התאספו בכירי עורכי הדין משני התחומים ושיתפו עם אילו בעיות הם מתמודדים וכיצד ניתן למצוא להן פתרונות. עורכי הדין שיתפו את באי הפורום בהתמודדויות הקשורות למלחמה, אך לא רק, במהלך הפורום שנערך ביום ב' עסקו עורכי הדין גם בסוגיות אחרות, כגון פרשת החלפת העוברים באסותא ראשון לציון ורמת החייל, השפעות מלחמת "חרבות ברזל" על ענף נזקי הגוף, תביעת שורדי ושורדות הנובה, התפתחות הבינה המלאכותית והשפעתה על עולם המשפט, משבר הביטוחים הסיעודיים בקופות החולים ועוד.
בפורום השתתפו עו"ד אימבר גולן פרטוש – נוטריון ובעלים – אימבר גולן פרטוש חברה לעורכי דין| עו"ד איתן האזרחי – בעלים – איתן האזרחי ושות משרד עורכי דין| עו"ד אלעד דנוך – בעלים – אלעד דנוך חברת עורכי דין| עו"ד אסף ורשה – בעלים – ורשה אסף ושות משרד עורכי דין| ד"ר אסף פוזנר – בעלים ומייסד – ד״ר אסף פוזנר משרד עורכי דין| עו"ד גליה זלצר ליפשיץ – שותפה מנהלת – עו"ד זלצר| עו"ד גלית קרנר – עו"ד בתחום רשלנות רפואית ונזיקין, יו"ר פורום ארצי לרשלנות רפואית בלשכת עוה"ד – ג. קרנר ושות' | עו"ד גלעד רמתי – בעלים, מייסד – גלעד רמתי עורכי דין| עו"ד דור ויינברג – בעלים – ויינברג ושות׳, משרד עורכי דין| עו"ד ומגשרת דורית פילו – מייסדת ובעלים – דורית פילו, משרד עורכי דין| עו"ד הילה בודיק קוכמן – עו"ד ונוטריון – בודיק קוכמן טובל – משרד עורכי דין ונוטריון| עו"ד יאיר סקלסקי – מייסד ובעלים – יאיר סקלסקי| עו"ד יונתן דייויס – מייסד ובעלים – יונתן דייויס ושות עורכי דין| עו"ד ישראל וינברג – בעל המשרד – וינברג את וינברג, עורכי דין| עו"ד ליאור טומשין – שותף מייסד- מרקמן טומשין ושות' | עו"ד מאי מרקוביץ – בעלים – מאי מרקוביץ עורכי דין| עו"ד סנאית מרקוביץ – שותפה – עו״ד ליאור מרקוביץ| עו"ד ענת גינזבורג – מייסדת – גינזבורג עורכי דין| עו"ד ערן יעקובוביץ – בעלים ומנהל – משרד עו"ד צבי יעקובוביץ ונוטריון| עו"ד רוית גיא דרור – בעלת המשרד – רוית גיא דרור חברת עו"ד| עו"ד ונוטריון ריול עדיקה – מייסדת בעלים – ריול עדיקה, משרד עו"ד ונוטריון| עו"ד רפאל אלמוג – שותף – אלמוג – שפירא חברת עורכי דין | עו"ד תומר בכר – מייסד ובעלים – תומר בכר- משרד עורכי-דין ונוטריון.
השפעת מלחמת חרבות ברזל על נזקי הגוף הייתה אחד מהנושאים המרכזיים שנדונו בפורום, "נפגעי האיבה נושאים את כאבם באופן אישי, בידיעה שאין דבר שיקהה את הכאב. תקוות הכל היא שהאיבה תפחת ותיעלם אך עד אז, טיב הדאגה לנפגעי האיבה והיקפו של הטיפול בהם, היא הערובה לחוסן החברתי והקהילתי של החברה בישראל. על כן יש לגלות רגישות רבה לצורכיהם של נפגעי פעולות האיבה ולענות עד כמה שניתן לצרכיהם כי בנפשנו הדבר", אמרה עו"ד רוית גיא דרור, בעלים במשרד רוית גיא דרור חברת עו"ד, אשר הוסיפה כי, "מצב החירום שהופעל בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" שפקדה את מדינת ישראל ב-7 באוקטובר 2023 גרמה לפגיעות גוף ונפש אצל מאות אם לא אלפי אזרחים. האבדות והפגיעות הרבות בעורף האזרחי הובילו רבים לתהות לגבי זכויותיהם בעת הזו. נפגעי פעולות איבה שנשארו עם ליקוי פיזי או נפשי אחרי הפגיעה, זכאים להגיש תביעה לתגמול נכות בגין נזקיהם. התביעה, על גבי טופס "הודעה על פגיעה בפעולות איבה ותביעה להכרה כנפגע פעולות איבה" תוגש במסגרת החוק לנפגעי פעולות איבה התש"ל-1970 שהינו הבסיס החוקי לטיפול בנפגעי פעולות איבה, אליה יצורפו המסמכים הרפואיים הרלוונטיים המתארים את מהות וחומרת הפגיעה, וכן, במידת האפשר, אישור של הגוף הרלוונטי (צה"ל או משטרת ישראל) בדבר קרות האירוע אשר גרם לפגיעה. הגשת תביעה לקבלת תגמולים מהביטוח הלאומי עקב הפגיעה, מותנית באישור הכרה של "הרשות המאשרת" במשרד הביטחון (אשר תפקידה לקבוע אם פגיעה שאירעה מהווה פגיעת איבה) שהפגיעה נכללת בהגדרת "פגיעת איבה. לכן, נפגע שנפגע בפעולת איבה יימלא בשלב הראשון תביעה להכרה בפגיעת איבה. את התביעה ניתן למלא באופן מקוון באתר הביטוח הלאומי, בצירוף כל המסמכים הנדרשים, וזאת בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה.
מדובר בשלב בעל חשיבות מכרעת אשר יש בו כדי לקבוע האם יקבל הנפגע פיצוי על נזקיו הפיסיים והנפשיים, ועל כן אופן מילוי טופס התביעה עשוי להיות קריטי. ככל והתביעה מתקבלת והתובע מוכר כנפגע פעולות איבה, באפשרותו להגיש למחלקת איבה "תביעה לקביעת דרגת נכות". נפגע בפעולת איבה שהגיש תביעה לתגמול נכות, יוזמן להופיע בפני ועדה רפואית שבסמכותה לקבוע את דרגת נכותו לתקופה זמנית או קבועה, לפי חומרת הפגיעה. במסגרת בדיקת הוועדה הרפואית, ייבדק הנפגע בכל התחומים הרפואיים שבהם נפגע, ובסיום הבדיקה תיקבע נכותו בהתאם לתקנות המתאימות. את התביעה יש להגיש בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה. תביעה שתוגש באיחור, תאושר על ידי הביטוח הלאומי לתקופה רטרואקטיבית של 12 חודשים לכל היותר לפני הגשת התביעה". בהמשך הסבירה עו"ד רוית גיא דרור על ההטבות שניתן לקבל מביטוח לאומי, על דינו של מי שנפגע עקב פעולות איבה או מלחמה במסגרת עבודתו, והאם אדם שנפגע בפעולות איבה יהיה זכאי לפיצוי מחברת הביטוח, "בכל מקרה צריך לבחון את תנאי הפוליסה. מרבית פוליסות ביטוח אשר יש בהן כיסוי לביטוח חיים, מכסות גם מוות ממלחמה ומפעולות איבה. ביחס לכיסויים אחרים, רוב הפוליסות של אובדן כושר עבודה ונכות מתאונה, אינן כוללות סיכוני טרור ומלחמה. בחלק מהמקרים ניתן להוסיף סיכון מלחמה לביטוח תמורת תוספת תשלום. לגבי ביטוח בריאות וסיעוד – לרוב ביטוחים אלו ובהם ניתוחים, השתלות, אשפוזים ושאר ביטוחי בריאות, אינם חלים כאשר אדם נפגע מנזקי מלחמה כתוצאה ממלחמה או מפגיעה בפעולת איבה", היא סיכמה.
עו"ד אסף ורשה, בעלים במשרד ורשה אסף ושות' משרד עורכי דין התייחס גם הוא לנושא השפעת המלחמה לנזקי הגוף ואמר כי, "מלחמת חרבות ברזל אילצה רבים להדק את החגורה ולכן רבים לא עשו ביטוח חובה לרכבם, מה שהותיר אותם ללא כיסוי ביטוחי בעת פגיעה גופנית בתאונת דרכים – תופעה שגורמת למצב שבו אנשים שנפגעו עלולים להימצא במצב בו לא יהיה מי שישלם עבור שיקומם הפיזי והנפשי מהתאונה, או חס וחלילה, לגרום להוצאות כספיות משמעותיות שאפילו יגרמו להם להפסיד את ביתם בניסיון לפצות את מי שגרמו לו נזק, כאשר אין חברת ביטוח מאחוריהם".
עו"ד תומר בכר מייסד ובעלים, תומר בכר- משרד עורכי-דין ונוטריון התייחס למעגל נפגעי האיבה הרחב ועל חוסר ההכרה בו, "המצב כיום שבו בני משפחה מדרגה ראשונה שצפו ביקיריהם, ילדיהם, בני זוגם וכו', שוחחו איתם ונפרדו מהם לפני שנרצחו, בשיחה בלייב תוך כדי האירועים ב-7/10, מוגדרים כ"מעגל שני" של נפגעים ולכן אינם מוכרים על פי החוק כנפגעי איבה, הוא בלתי נסבל ולא יכול להמשך. ישנם מאות נפגעי נפש שמוגדרים "מעגל שני" ועל המדינה להכיר בהם ולפצות גם אותם באופן מידי על נזקי הנפש שנגרמו להם, וזאת מעבר לפיצוי שהם מקבלים כקרובי משפחה של הנרצחים".
עו"ד ענת גינזבורג, מייסדת, גינזבורג עורכי דין התייחסה ליחס המדינה לתביעת שורדי הנובה, "המדינה מנסה ככל יכולתה פעם נוספת להיחלץ מרשלנותה וממחדליה הקשים שגרמו לטבח במשתתפי מסיבת הנובה ולנכויות קשות לשורדים ולשורדות, וזאת לאחר שבקשה למחיקת ו/או עיכוב התביעה שהגישה במרץ 2024 לא התקבלה ע"י בית המשפט". כזכור, תביעת הנזיקין של למעלה מ-100 שורדי ושורדות הנובה המיוצגים ע"י עו"ד ענת גינזבורג ועו"ד גלעד גינזבורג , העוסקת בטענה למחדלי המדינה בכל הקשור לאישור ורישוי מסיבת הנובה, כמו גם אי פיזורה בלילה שבין ה-6 ל-7 לאוקטובר, מתנהלת בביהמ"ש המחוזי בתל אביב. מבחינת הסטטוס הנוכחי של התביעה הרי שפרקליטות המדינה הגישה בתאריך 3/3/24 בקשה למחיקת ו/או עיכוב התביעה, אליה צורפו תצהירים מטעם משטרת ישראל וצה"ל. עוה"ד גינזבורג התנגדה לבקשה. לדברי עו"ד גינזבורג, "בדיון שהתקיים בתאריך 15/9/24 בביהמ"ש המחוזי, ביהמ"ש לא קיבל את בקשת המדינה למחיקה ו/או עיכוב התביעה. בית המשפט הבהיר לפרקליטות המדינה כי האכסניה המתאימה לדיון הוא ביהמ"ש המחוזי, בהיות התביעה תביעה נזיקית, והורה כי המועד להגשת כתב הגנה יוארך עד ליום 15.2.24. ככל שהמדינה תסבור כי לא יעלה בידה מטעמים ענייניים להגיש כתב הגנה עד למועד זה, הרי שבקשה להארכת מועד תוגש עד ליום 15.1.25. מנגנון זה של הארכת מועד להגשת כתב הגנה יבוא תחת הבקשה לסילוק התביעה על הסף /עיכובה כאשר למדינה שמורות כל הטענות שהועלו בגדרה של הבקשה. עתה מנסה המדינה שוב את מזלה, ובמקום להגיש כתב הגנה, היא מגישה בקשה נוספת, חסרת בסיס אף היא, לדחיית התביעה, היות וברור לה, כי בזמן הקרוב יפורסמו מספר תחקירים, וביניהם דו"ח מבקר המדינה, אשר מטעם משרדו כבר פורסם בתקשורת כי יכלול ממצאים מטלטלים לעניין אישור ורישוי המסיבה. בתאריך 21/11/24 מבקר המדינה וצה"ל הגיעו להסכמה לפיה הביקורת על מחדלי 7/10 תחל באופן מידי, בין היתר על רישוי הנובה. אין זה פלא שהמדינה מגישה כעת את בקשתה טרם חשיפת הדו"חות החמורים לציבור. התביעה הנזיקית תמשיך להתנהל בביהמ"ש המחוזי בתל אביב ועל המדינה יהיה לספק תשובות למחדלים ולרשלנות הקשה".
עו"ד אימבר גולן פרטוש, נוטריון ובעלים, אימבר גולן פרטוש חברה לעורכי דין , העלתה לשיח את עניין הנכות הכללית, "הכנה נכונה היא קריטית בתביעת נכות כללית. זכאים לכך אנשים שאיבדו חלק מהותי מכושר ההשתכרות או התפקוד שלהם. חשוב לאסוף מסמכים רפואיים עדכניים ולבנות תיק שמציג את מלוא היקף הפגיעה. הוועדה הרפואית נמשכת דקות ספורות בלבד, ולכן יש להעלות טענות ברורות וממוקדות במטרה למצות את כל הזכויות ולקבל את הקצבה המגיעה".
עו"ד הילה בודיק קוכמן, עו"ד ונוטריון, בודיק קוכמן טובל – משרד עורכי דין ונוטריון, דיברה על החוק החדש מיולי 2024 לפיצוי קורבנות טרור פיצויים לדוגמה, "המשמעות היא מלחמה בטרור. החוק החדש לפיצוי נפגעי טרור לא רק עושה צדק עם נפגעי הטרור אלא הוא גם אמצעי חשוב למאבק במימון טרור דרך העברת כספים מוקפאים לנפגעים. חקיקה זו מגשימה צדק ומעניקה שיקום והנצחה. החוק לפיצוי נפגעי טרור קובע פיצוי כספי בסכומים משמעותיים שמסייעים לשיקום הנפגעים ולהנצחת הקרבנות. המחוקק מעודד הגשת תביעות על פי החוק כאשר הוא קובע פטור מאגרה בגין הגשת התביעה וכן קובע חזקה בחוק לפי הרשות הפלסטינית היא מתגמל טרור ולפיכך חב בפיצוי נפגעי הטרור".
עו"ד סנאית מרקוביץ, שותפה, ליאור מרקוביץ ושות', עורכי דין הביאה לשיח את העומס על בתי המשפט שרק גדל ב 14 החודשים האחרונים, ואשר פוגע באנשים אחרים שהתביעות שלהם מתנהלות וזקוקים להכרעה דחופה בעניינם, "ריבוי נפגעי הגוף והנפש כתוצאה מהטבח הנוראי של ה7 באוקטובר ומהמלחמה הממושכת של חרבות ברזל, מעמיס מאוד על מערכת בתי המשפט שממילא הייתה פקוקה ועמוסה, ריבוי התביעות פוגע בהכרח בתובעים פגועי הגוף והנפש, שהיכולת שלהם לתפקד ולדאוג לעצמם נפגעה משמעותית. לא יעלה על הדעת שתובעים אלו יראו פיצויים בחלוף שנים ויסחבו על גבם את העול הכלכלי של פציעתם. המחוקק ער לצרכים החדשים שהביאו אירועי המלחמה, הוא ערך מספר שינויים בחוק שנועדו לפתור בין היתר את העומסים בבית המשפט, כך למשל תוקן חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ( תיקון 21) בכל הנוגע לבירור בקשות של חסויים וקטינים, כך שהם לא יתבררו בבית המשפט אלא אצל האפוטרופוס הכללי.
גם בתביעות נזקי הגוף צריך לייצר מנגנון שיפחית את העומס, לעניין הזה יש קונסטרוקציה קיימת בתקנות סדר הדין החדשות, פגישת מהו״ת חובה בתיקים אזרחיים, התקנות מחריגות את נזקי הגוף. היום, נוכח העומס החריג, אפשר לבטל את ההחרגה ולהביא מתדיינים לפגישה בפני מגשר הבקיא בתחום נזקי הגוף. המגשרים יודעים למנות מומחים מוסכמים ולהתמודד עם שאלת האחריות בצורה טובה ויעילה. אנחנו בעידן של משפט נמוג, יותר ויותר תיקים מסתיימים בהסכמות, מעל 90% מהתיקים נגמרים ללא הכרעה שיפוטית".
עו"ד יאיר סקלסקי, מייסד ובעלים, יאיר סקלסקי – משרד עורכי דין, דיבר גם הוא על השלכות העומס בבתי המשפט, "בתי המשפט עמוסים מאוד והתמשכות ההליכים מונעים מהם להיות כתובת נאותה לפתרון סכסוכים יעיל. בנוסף, תיקי רשלנות רפואית לא מעטים מגיעים לשופטים שלא תמיד בקיאים בתחום, מה שמקשה מאוד על ניהול הליך באופן ראוי והוגן. אם שר המשפטים רוצה לעשות רפורמה כלשהי היה עליו, קודם כל, למנות מאות שופטים להקלה על העומס ובכך היה גם משיג את מטרותיו האחרות. לגבי מומחיות השופטים אני בהחלט סבור שראוי להקים בית משפט ייעודי או לייעד שופטים מסוימים לתיקי רשלנות רפואית, בדיוק כמו בתחום המיסים".
נושא מינוי השופטים המקצועיים זכה להתייחסות גם מצב עו"ד עדי וייס, בעלים, עדי וייס, משרד עו״ד, "אני סבורה שבהחלט הגיעה העת למינוי שופטים מקצועיים לניהול תביעות רשלנות רפואית. תביעות רשלנות רפואית, הגם שהן חלק מתביעות הנזיקין "הרגילות", הינן ייחודיות באופיין, במהותן וכפועל יוצא מכך גם בדרך ניהולן. תביעת רשלנות רפואית, הגם שהיא יכולה להתפרס על עמודים רבים של כתב תביעה+50 עמודי חוות דעת רפואיות, מסתכמת, בפועל, במספר שאלות ממוקדות שיש להתייחס אליהן. שופט שהוא בעל ניסיון עשיר בניהול תביעות רשלנות רפואיות יוכל לדעת, במהירות, מהן נקודות המחלוקת האמיתיות בין בעלי הדין ובכך לקיים דיון יעיל ומהיר. יש להניח ששופט אשר מתמחה בתחום הרשלנות הרפואית יוכל גם לנסות ולהביא את הצדדים לידי פשרה, ותוך כך לחסוך בעלויות הכרוכות בניהול הליך גישור. מי שמכיר היטב את תחום הרשלנות הרפואית יודע שמרבית התביעות מצויות "בתחום האפור" ולכן תחום זה מתאים, במיוחד, להסכמי פשרה. הבעיה של מערכת המשפט כיום הינה ששופטים שאינם מכירים את התחום מתמנים לדון בתביעות רשלנות רפואית. התוצאה הינה סחבת רבה בניהול התיק ופרק הזמן הממוצע לניהול תביעת רשלנות רפואית ממועד ההגשה ועד לפס"ד הינו כ- 5 שנים. אין לי כל ספק שכאשר יתמנה שופט, בעל ניסיון והיכרות עם התחום, ניתן יהיה לקצר, בצורה משמעותית את פרק הזמן ולחסוך בעלויות".
עו"ד מאי מרקוביץ, בעלים, מאי מרקוביץ עורכי דין דיברה על ההקשר של מלחמת חרבות ברזל לסיוע לתביעות רשלנות רפואית, "הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ממתינים לא פעם על פניה לתביעת רשלנות רפואית, כי הם עסוקים בטיפול בילד וזה גם לא פשוט לעסוק בכאב. מלחמת חרבות ברזל הביאה איתה את ההבנה שהדברים יכולים להשתנות בין לילה ולכן פונים בבקשה לבדוק רשלנות רפואית אצל הילד שלהם".
בין משבר העוברים למשבר הביטוח הסיעודי, עורכי הדין התייחסו לסוגיות רבות המעסיקות את הענף בימים אלה
עו"ד גלית קרנר, ג. קרנר ושות', משרד עורכי דין ויו"ר פורום ארצי רשלנות רפואית בלשכת עורכי הדין בישראל, המייצגת את ההורים הביולוגיים בפרשיית החלפת העוברים של אסותא התייחסה באופן טבעי למשבר העוברים, "אני יוצאת בקריאה למערכת בתי המשפט ובקריאה נוספת למחוקק: שמרו על זכויות הנשים, על גופן, על פרי בטנן ועל בדיקותיהן הנעשות במסגרת ההיריון. ילד שנולד במסגרת הליכי IVF הוא לא "ילד על תנאי" לאימו, הורתו ומולדתו. זכויותיו וזכויות אימו לא מופחתות בחוק ולא יכולות להיות פחותות מאישה הנקלטת ויולדת בהריון רגיל ואשר מקושרת לפרי בטנה לכל ימי חיה.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אינו מפלה לרעה נשים ואימהות שילדו בהפריה חוץ גופית, וחוק יסוד כבוד האדם וחרותו לא מפלה בין אם שילדה בתמימות בהליכי הפרייה חוץ גופית ואם שילדה באופן טבעי, כאשר שתיהן על פי חוקים אלו ואחרים מחוברות ומקושרות לפרי בטנן לכל ימי חייהן. זה חוק הטבע וחוק המוסר הבריא. אף שופט לא מעל החוק. אף בית משפט לא יכול להיות מעל חוק אלוהי המחבר ויוצר ברחם אישה פרי בטן אותו היא יולדת באהבה, בדמעות, בהתרגשות, בדם וביזע. ילד הנולד לה שייך לה חוקית, מוסרית, ערכית וללא שום אפשרות לניתוק לכל ימי חייה.
הכאב לשתי המשפחות המעורבות ברור. אני ערה לו וכואבת אותו. אולם, טעויות אלו קרו ועוד יקרו ולכן על המחוקק, באם ירצה להתנות קשר ביולוגי של אם יולדת לפרי בטנה שנולד בהפרייה חוץ גופית אשר השתבשה ובמקרה שבו העוברים הוחלפו, צריך מראש לחוקק בחוק באופן ברור ומהדהד שידעו כל הורי וילדי הפרייה חוץ גופית לדורותיהם, שעובר ופרי בטן לא שייך באופן טבעי ואוטומטי לאמו הביולוגית במקרה של טעות. ואז שיחשוב המחוקק מה יקרה לאותם ילדים, ככל ולא ימצאו "תורמי הביצית והזרע" בעל כורחם, ואז יחשוב המחוקק האם לשנות את החוק אשר אוסר על ביצוע בדיקת אבהות/אימהות לילד (שכיום מתבצע רק באמצעות אישור בימ"ש )כאשר אותם הורים ירצו לברר זהות גנטית של פרי בטנם אשר נולד כתוצאה מהליכי הפריה חוץ גופית. עד לאן נרד ולאן פנינו מועדות? רק המחוקק צריך לומר דברו בעניין זה. ועד אז? יש לקוות כי החוק, המוסר והראש הצלול ישמור על אמה היחידה של סופיה, שהיא פרי בטנה האהוב, ועל ילדתה שכיום הינה כמעט בת שנתיים וחצי והדעת אינה נותנה שתנותק ממנה ותעקר לבית אחר זר, קר ואשר מנוכר לה לעת הזו. התוצאה וההשלכות של דבר פסול זה על נפש כל ילד בישראל, קל וחומר על ילדה עם צרכים מיוחדים בריאותיים, הינה הרת אסון ואין לתת לילדה הקטנה לשלם את המחיר של הטעות הזו, וגם לא לאמה שהרתה, נשאה, ילדה אותה וגדלה אותה כבתה".
עו"ד ענת גינזבורג התייחסה גם לפרשיית העוברים, "אני מייצגת בתביעת נזיקין נגד ביה"ח אסותא ומשרד הבריאות בביהמ"ש המחוזי את הורי הילדים אשר התברר שהאב אינו האב הביולוגי. האם עברה הפריית מבחנה באסותא והתברר לאחרונה כי האב אינו האב הביולוגי. אסותא ניסתה לטייח את הפרשה. לאחרונה ועדת בדיקה של משרד הבריאות שמונתה לחקור את הפרשה קבעה שאכן הילדים אינם שייכים גנטית לאב".
גם הנושא הטכנולוגי זכה לתשומת לב במהלך הפורום, "בינה מלאכותית ובינה אנושית הן דיאלקטיקה של כלים שלובים. מי יודע מה תהיה נקודת הרתיחה, מתי היא תופיע ואם אי פעם תהיה נקודת איזון", אמר עו"ד איתן האזרחי, בעלים, איתן האזרחי ושות משרד עורכי דין, " חרף יתרונותיה הרבים של הבינה המלאכותית, תמיד יהיה מקום של כבוד לנפלאות הבינה האנושית המשפטית ביצירת פתרונות ופלוגתות באופן חדשני ומקורי".
עו"ד אלעד דנוך, בעלים, אלעד דנוך חברת עורכי דין, התייחס להתפתחות הבינה המלאכותית והשפעתה על עולם המשפט, "בינה מלאכותית תחולל מהפכה בעולם המשפט והוא כבר לא יראה כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. התאוצה שהבינה המלאכותית צוברת צריכה לגרום לנו לשרטט מחדש את גבולות האחריות המקצועית ואת חובתנו להיות ערים לתופעות הלוואי שלה בהיבטים של פרטיות ובקרת מידע".
עו"ד ומגשרת דורית פילו, בעלים,דורית פילו, משרד עורכי דין פירטה בדבריה על ההשפעות של הטכנולוגיות הרפואיות החדשות ועל מחויבות הרופאים בהקשר זה, "הרפואה בישראל היא מהמתקדמות בעולם וחדשות לבקרים נכנסות לישראל טכנולוגיות רפואיות חדישות אשר נחשבות מדויקות יותר או יעילות יותר.
רופא, בדומה לבעלי מקצועות אחרים, צריך להתעדכן בטכנולוגיות חדשות ובספרות הרפואית הרלוונטית. זו חובתו גם בהתאם לחוק ולפסיקה וגם בהתאם לנייר עמדה של לשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל.
במידה ומדובר בטכנולוגיות אשר הינן ידועות וזמינות, ואשר יש להן יתרונות מובהקים בהקשר הספציפי של הטיפול, הרי שעל הרופא המטפל להשתמש בהן, ואם הן אינן זמינות לו, הרי שעליו ליידע את המטופל אודות אותן טכנולוגיות ולתת לו מידע רב ככל הניתן אודותן".
עו"ד גליה זלצר ליפשיץ, שותפה מנהלת, עו"ד זלצר, משרד עורכי דין ונוטריון, התייחסה לנושא הפיצויים האחידים, "למרות שניתן לראות בפסיקה מגמה להגיע לפיצויים ״אחידים״, אין לשכוח את עקרון העל בנזיקין של השבת המצב לקדמותו כלומר שהפיצוי צריך להיות אינדיבידואלי. הבעיה מתעוררת נוכח פערים עצומים בעלויות בין הטיפול המיטבי לבין הטיפול הסביר. למשל ניתוח בחו"ל או בארץ. טיפול פרטי או בקופ״ח. תותבת ממוחשבת מהסוג המתקדם ביותר כמו שמקבלים נכי צה"ל או תותבת סטנדרטית שנכנסה לסל הבריאות.
מצער לראות שלעתים בתי המשפט דואגים יותר לכיס של חברת הביטוח ולא לנפגעים אשר זכאים לקבל את הטוב ביותר אם יש בכך תועלת ממשית. למשל, אפשר שהתותבת היקרה יותר תאפשר לנפגע עצמאות רבה יותר או איכות חיים טובה יותר".
נושא חשוב אחר שעלה לשיח במהלך הפורום הוא משבר הביטוח הסיעודי, "משבר ביטוחי הסיעוד אינו רק בעיה פרטית של המבוטחים, אלא משבר לאומי בעל השלכות חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת", אמר עו"ד רפאל אלמוג, שותף, אלמוג-שפירא, משרד עורכי דין, "ההקשחה בתנאים והגירעון המתמשך בקרנות הסיעוד של קופות החולים מציבים בסכנה את מאות אלפי המבוטחים שתלו את ביטחונם בפוליסות שרכשו. בעוד פתרונות זמניים דוחים את הקץ, הם אינם מציעים מענה אמיתי לבעיה השורשית: האחריות לגירעון והבטחת זכויות המבוטחים.
כנסת וממשלת ישראל מוכרחים ליזום דיון חירום בנושא ולפעול בשיתוף עם גורמי מקצוע ומומחים על מנת לגבש פתרון ארוך טווח. אסור שמדינה המחויבת לערבות הדדית תעמוד מנגד כאשר זכויות החלשים ביותר נפגעות. הגיע הזמן לפעול במלוא המרץ – למען ביטחונם של אזרחי ישראל הזקוקים לשירותי סיעוד".
לדבריו הצטרף גם עו"ד גלעד רמתי, בעלים, מייסד, גלעד רמתי עורכי דין, "הביטוח הסיעודי של קופת חולים כללית ניצל בדקה ה – 90 בעקבות הסכמות עקרוניות בין חברת הביטוח הראל לקופ"ח כללית. יחד עם זאת, תנאי הביטוח הסיעודי יוחמרו משמעותית בעקבות תקנות חדשות שייכנסו לתוקף על ידי רשות שוק ההון, אשר החמירה יתר על המידה עם ציבור המבוטחים".
עו"ד ריול עדיקה, מייסדת בעלים, משרד עו׳ד ריול עדיקה, דיברה על הצורך לשמור על מקצועיות, הוגנות ושמירה כל הכבוד המקצועי של עורכי הדין העוסקים בתחום, "בעקבות מלחמת חרבות ברזל, גם עורכי הדין בתחום הנזקין נרתמו ברובם לסיוע לנפגעים במלחמה. משרדנו התנדב במספר תיקי פרו בונו עבור לוחמים, נפגעי נובה ועוד, כחלק מההזדהות והשליחות החברתית שלנו כעורכי דין במדינת ישראל.
אני חושבת שבאופן כללי, נעשה עוול עם תדמית המקצוע, וזאת בגלל מספר בודד של עורכי דין שניצלו את המלחמה לגביית שכר טרחה מופרז מנפגעי מלחמת חרבות ברזל. אולם, יחד עם זאת, אני יודעת מידיעה אישית מקולגות שסביבי, שכל אחד ואחד מאיתנו תרם ותורם ועושה כל שביכולתו בכדי להתנדב ולסייע לנפגעי המלחמה, כל אחד בדרכו".
