"עשיתי מה שרציתי, עכשיו תורכם" נכתב בגדול על קירות הוויטרינה של "גילה וננסי", המסעדה החדשה של השף אייל שני וקבוצת הפאג – והציטוט הזה של האמנית, השחקנית והזמרת גילה גולדשטיין ז"ל, מי שנחשבת לאישה הטרנסג'נדרית הראשונה בישראל, לחלוטין רמז על הבאות. השף שני עשה שם מה שרצה.
הרבה מים עברו בנהר הירקון מאז שנולדה גולדשטיין בשנת 1947 ועד לימינו אנו בהקשר של קהילת הלהטב"ק. האישה הזאת הייתה עדה במהלך חייה לגילויי טרנסופוביה לצד שינויים מהותיים כמו ביטול העברה על משכב זכר בישראל בשנת 1988, אבל בטח לא זכתה לראות מסעדה של שף מוביל ומוכר בארץ ובעולם נפתחת כשמתנוססים עליה ציטוטים מפי אדם שהפך לאייקון בקרב הקהילה הגאה.
הצצה ל"גילה וננסי" של אייל שני // הילה דודאל
המארחת פתחה את דלת הכניסה ופסעה אל תוך חלל עגול וחשוך, תוך שהיא מובילה אותנו אל המושבים. פסל של סוס קרוסלה צבעוני הוצב על במה עגולה קטנה מאחוריהם ומולם נראה בר דינמי רחב ידיים. הגענו ליקום חדש שהרגיש לרגע כמו מוחו הקודח של השף. האווירה במקום נעה בין מועדון מסיבתי לקברט בפריז וכל אלמנט בחוויה היה תיאטרלי עד כדי מוקצן.
ברקע מוזיקה אלקטרונית שמאפיינת את ליין מסיבות הפאג, הארוחה נפתחה בהלצה משעשעת כבר כשקיבלנו את המשקאות. קוקטייל "גילז' לוליפופ" הגיע עם קישוט של סוכרייה על למקל, שהתגלתה כעגבניית שרי. הוא הכיל מזקל (מצמח האגבה), קמפרי, ליקר צ'ילי, דבש, זעתר וגינג'ר ביר. הקוקטייל השני – "אבטיח קפיריניה" הגיע עם קיסם שעליו שתי סוכריות דמויות מרשמלו של גבינת פטה. חייכנו והשקנו כוסות.
טרטר כף פרה על מח עצם צלויה
הגענו למקום שנפתח לפני כשבועיים וחצי בזמן ההרצה. זה זמן שכל מסעדה צריכה כדי לדייק ולאפס את עצמה, את האוכל ואת המטבח – גם אלו של אייל שני. ואת זה – עוד לפני האוכל – צריך לשים תחילה על השולחן. התפריט במקום מחולק לחמישה סקשנים: "סופט קלאב סנדוויץ'" כלשהו שמגיע עם גביע מלא בצ'יפס דקיק, "ירקות", "דגים", "פרה, תרנגול לולו" ו"מתוק". הוא משתנה באופן יומי בהתאם לחומרי הגלם הזמינים בעונה, לחשקים וליצרים. הלכנו עם ההמלצות של המלצרית הנעימה ועם מטרה לדגום כל אחת מהרובריקות.
ראשונה נחתה על השולחן כוס מרטיני עם קישוט עלי סלרי. "גספאצ'יו של קרם ענני עגבניות מבושמות במלפפון, בצל סגול, פלפל חריף, חומץ ושמן זית" היה בה. המרקם אכן היה קל ו"חמאתי" יותר מזה של המרק הקר הסטנדרטי. הפלפל היה מעט עוקצני בחך וטעם העגבניות מוצה בכוס הזאת במלואו (44 ש"ח). לאחר מכן הוגש לנו סלט קיסר עליו המליצה המלצרית (56 ש"ח). על ברוסקטה גדולה שנחרכה יתר על המידה עד שטעמיה השרופים השתלטו על אחרים, הונחו אנשובי, צלפים וביצת עין. הסתירו אותם עלי לבבות חסה קראנצ'יים שעליהם המון שבבי פרמזן מפוררים. בכנות, המנה הייתה די סתמית וכבר נהנינו מסלטי קיסר טובים יותר. האנשובי והצלפים שהיו אמורים לתת את הקיק לא ממש הורגשו.
שלישית הגיעה צלחת עם "פרפרי פילה סרדין" (105 ש"ח). "הם נקראים פרפרים בגלל הצורה שלהם כשהם פתוחים לשני פילטים", הסבירה המלצרית. גם כאן המטבח ביצע שגיאה דומה וטעם שרוף ומר עלה על טעמם העדין של הדגים. הם הגיעו על מצע של שמן זית איכותי עם אלמנטים מתבלים כמו שום וזרעי עגבניות. לצידם הונח פלח של ליים. הרמנו את הדג כמו שדמיינו את שני מבקש מאיתנו לעשות, רק אחרי שטפטפנו עליו מהליים וניגבנו בשמן הזית, אך המנה הייתה תפלה (105 ש"ח).
לאחר מכן הוגש לנו קלאב סנדוויץ' בנוי שכבות שכבות כהלכה מפרוסות דקות של פסטרמה הודו שנעשתה במקום, איולי של "המלוכלך" מרחוב קינג ג'ורג', פרוסות עגבנייה, מלפפון מוחמץ ומלפפון ירוק. פרוסות הלחם היו דקות ורכות, ספגו את כל המרכיבים העסיסיים ומלאי הטעם. התענגנו על כל ביס כשלפתע עלתה אמנית דראג לבמה הסמוכה לשולחן ופתחה במופע קברטי, תיאטרלי, משעשע. היא הייתה מצוינת ואי אפשר היה להסיר ממנה את המבט.
השיא הגיע כשהונחה על השולחן מנת "טרטר כף פרה על מח עצם צלויה" (95 ש"ח). הבשר הנא "הולבש" מחדש על העצם. הטרטר היה עשוי בצורה גסה עם חרדל ובצל סגול קצוץ מעליו. לקחנו ממנו עם הסכין וקצת מהמח שתחתיו. הוא העניק לו שומניות והיה עשיר בטעם ובפוטנציאל. לעיתים פיזרנו מעל מהפלפל הגרוס שהונח לצידה או הנחנו מהטרטר על צנים שהיה בצלחת. אבל לצערנו, גם כאן היד שתיבלה את המנה הגאונית לא דייקה והיא הייתה ברובה די תפלה.
קינחנו ב"קרם קראמל" שהזכיר במרקמו ובחלביות שלו פלאן. הוא היה מתוק במידה הנכונה עם רמזים לסוכרים חרוכים וטעים מאוד.
גילה וננסי היא מקום לחוויה מיוחדת שהיא מעבר לארוחת שף סטנדרטית במסעדה, ואין ספק שנחזור אליה למרות ה"תקלות" שאירעו מצד המטבח. באשר לקהילה הלהטב"קית, בעבר פעלו עבורה מקומות רבים בתל אביב שכבר נסגרו, בהם "מינרווה", "אוויטה" ו-"אשמורת", אבל בשנים האחרונות יש אולי מקום אחד בעיר שפונה אליה – בר "השפגאט", ועוד כמה ליינים בודדים. כאן, אין ספק שגילה וננסי, שהיא לגמרי "גיי פרנדלי" מספקת מענה של חוויה אלגנטית ובוגרת יותר שלא הייתה קיימת קודם לכן.
