מספר הפניות למרכז החוסן של אשכול רשויות הגליל המערבי זינק ב-50% בשבוע האחרון, על רקע מתקפת הכטב"מים ותקריות הירי האחרונות בגליל המערבי. המרכז קיבל יותר מ-3,000 פניות טיפוליות מאז פרוץ המלחמה. מספר הפניות אליו הגיע לשיא באוקטובר, לשיא נוסף בינואר, ולאחר עלייה במהלך חודש יולי ותחילת אוגוסט – השיא עומד להישבר שוב.
מרכז החוסן מהווה חלק מהשירותים האזוריים שמספק אשכול גליל מערבי ל-18 רשויות מקומיות, בהן 3 ערים – עכו, נהריה ומעלות-תרשיחא, ושתי מועצות אזוריות – מטה אשר ומעלה יוסף. שאר מקבלות השירות הן רשויות מקומיות קטנות באיזור, יהודיות, נוצריות, דרוזיות ומוסלמיות: שלומי, כפר ורדים, פסוטה, מעיליא, בית ג'אן, חורפיש, ג'וליס, ירכא, אבו-סנאן מזרעה, ג'דיידה-מכר, כפר יאסיף והמועצה התעשייתית תפן. השירותים שהאשכול מספק מגוונים: מרווחה ושירותים חברתיים, דרך ניקיון, ועד דיגיטל, העשרה ותיירות. את מרכז החוסן עצמו מתפעלת עמותת מרכז משאבים, במימון מרכז הבריאות.
אורי צ'רלס פרידלנד. "לכל אוכלוסייה הטיפול שמתאים לה, יש המון משותף ויש המון שונה" (צילום: תומס סולינסקי)
"אנחנו פועלים במקביל לרשויות המקומיות, כדי שגם ברשויות קטנות יהיו שירותים טובים לתושב", מסביר אורי צ'רלס פרידלנד, מנהל המחלקה לפיתוח חברתי באשכול גליל מערבי, "כך שגם אם יש ביישוב שני ילדים עם אוטיזם, למשל, וזה לא מספיק כדי לפתוח שירות ביישוב, הם יוכלו לקבל את השירות הטוב ביותר".
לדברי פרידלנד, מרכז החוסן נועד לתת מענה לרשויות ברגע שקורים אירועי קצה. "למשל במג'דל שמס, שנמצאת באשכול המקביל בגליל המזרחי והגולן, כבר שעות אחרי האסון הוקם מרכז דחק ברשות עצמה. למרכז הגיעו הרבה מטפלים בשפה הערבית, שנתנו מענה למאות אנשים שהושפעו מהאסון או שנחשפו לזוועות. אנחנו צריכים להיות מוכנים תמיד לאירועי קצה, בין אם הם קשורים למלחמה ובין אם לא, ולכן יש למרכז שלושים פסיכולוגים שזמינים בכל רגע לקפוץ למקום בו יש מצב חירום".
"הצוותים התרחבו מ-60 אנשים ליותר מ-400"
בחירום-שגרה שאותה חיים בצפון כבר 10 חודשים, מרכז החוסן מפעיל מוקד טלפוני שפעיל 18 שעות ביממה ומאויש על ידי אנשי מקצוע בתחום הטיפול. הקו פועל בארבע שפות (עברית, ערבית, רוסית ואנגלית), וניתן לפנות אליו במקרה של פגיעה, חרדה, מתח וטראומה. במקביל, במרכז ניתן גם טיפול פרונטלי לתושבים. מופעלים גם מרכזים טיפוליים ביישובים באשכול, בהם אפשר לקבל טיפול פרונטלי על ידי מטפל מוסמך. מאז תחילת המלחמה, במרכז החוסן מפעילים מרכזים טיפוליים גם במוקדי המפונים מהאשכול – אילת, תל אביב וחיפה.
עדי אלמליח ניזרי. "גם בקיבוץ שלי וגם בשאר המועצה הנהגות התפרקו" (צילום: אלבום פרטי)
"המרכז יודע להתגמש בהתאם למה שקורה", מסבירה עדי אלמליח ניזרי, מנהלת מרכז חוסן גליל מערבי, שבעצמה מפונה מקיבוץ אילון. למרות המחסור במטפלים שמורגש בכל הארץ והעלייה בפניות, היא מספרת שהשורות אצלם יחסית מלאות, ושהם ממשיכים להעניק טיפול שוטף על כל גווניו. "הוקמו עוד עשרות מרכזים טיפוליים. גם לקבוצות הטיפוליות יש ביקוש אדיר – להורים לחיילים, הורים לילדים, כיתות כוננות – וגם הן הורחבו מאוד".
היא מסבירה שהמרכז מציע גם מענים לילדים ובני נוער, שנועדים לסייע להם להתמודד עם חרדה וטראומה. אלו מענים מגוונים במיוחד, שכוללים משחקי אדמה, בובו-תרפיה (טיפול באמצעות בובות), יצירה באמצעות תיאטרון ודרמה-תרפיה, מוזיקה, טבע, פוטו-תרפיה (טיפול באמצעות צילום) וכלבנות. הילדים ובני הנוער זכאים למענים האלו גם אם הם מפונים, וגם נשארו ביישוביהם.
"יש לנו כ-140 רכזים פסיכוסוציאליים שנמצאים ברשויות ובמרכזי המפונים, אוספים את כלל הצרכים ומפעילים את המטפלים", היא מספרת, "המטפלים מגיעים לכל מקום בו נמצאים התושבים. הצוותים האלה אצלנו התרחבו מ-60 אנשים ליותר מ-400".
טיפול באמצעות בובות. "המרכז יודע להתגמש בהתאם למה שקורה" (צילום: אשכול רשויות גליל מערבי)
"באוכלוסיות שונות מתמודדים אחרת עם טראומה"
פרידלנד, תושב נהריה, מספר על השפעת המלחמה על התושבים, גם אלו שלא חווים סכנה פיזית מירי חיזבאללה. "הרבה אנשים נמצאים בבתים וחווים חרדה וטראומה, או שהם מפונים כבר עשרה חודשים, לא נמצאים בבית אבל רואים בטלוויזיה ובסרטונים את הפגיעות ביישובים ובבתים שלהם".
לדבריו, רבים מהמפונים חווים קשיים הקשורים לפינוי עצמו. "אם זה עצמאיים שהעסק שלהם לא פועל, משפחת שגרת בבית מלון עם שלושה ילדים, בלי פרטיות לאף אחד, השפעות על הזוגיות, על מתבגרים, קשישים שנמצאים בהידרדרות לא שגרה".
"במוקדי המפונים יש עלייה בכל מה שרע. אלימות, שימוש באלכוהול וסמים, נשירה ממסגרות, פגיעות מיניות, הכול", אומרת אלמליח ניזרי, "אני חושבת שברגע שכל המבנים הקבועים של החיים שלך לא קיימים, זה פתח להמון מתח וחרדה. אין לך את קופת החולים, את השכנים, את החוגים, הילדים שלך משתלבים בפעם הרביעית בשנה בבית ספר חדש… אתה כל הזמן מתעסק בלבנות את הדברים הגדולים והקטנים של החיים סביבך, תהליך של התאקלמות שלא מסתיים".
מעבר למישור הטיפולי, מרכז החוסן מעניק גם מענים קהילתיים. המענים האלו דומים למפונים וגם ללא מפונים, כאשר יש גם יישובים מעורבבים, שבהם חלק מהתושבים מפונים וחלק לא. אך קיים אתגר בהתאמת המענים הקהילתיים לכל יישוב ואוכלוסייה, באזור מורכב ומגוון כמו הגליל.
פעילות למובילי קהילה. "החוויה עם המשפחה או עם הקהילה יכולה להפריד בין מישהו שחווה טראומה ומתח גבוה ומישהו שפחות" (צילום: אשכול רשויות גליל מערבי)
"אנחנו פועלים עם מגוון של אוכלוסיות", אומר פרידלנד. "אוכלוסייה יהודית, דרוזית, נוצרית ומוסלמית, אוכלוסייה בדואית, ישובים מעורבים של חלק או של כולם, אוכלוסייה חילונית ודתית- מכל הדתות, אוכלוסייה עירונית ואוכלוסייה כפרית, קיבוצים, מושבים, ישובים קהילתיים, כפרים ופזורות. הכול מהכול. ולכל אוכלוסייה הצרכים שלה והטיפול שמתאים לה, יש המון משותף ויש המון שונה. לפעמים צריכים להתאים את השפה לכל אוכלוסייה – למשל, בערבית אין את המושג חוסן כמו שהוא בעברית. האופן שבו מתגוננים מפני מתקפה שונה, והאופן שבו מתמודדים עם טראומה שונה לחלוטין".
אלמליח ניזרי נותנת כדוגמא לאופן ההתמודדות השונה את האסון במג'דל שמס, שבו נהרגו 12 ילדים ובני נוער מנפילת רקטה. "כשדיברתי עם המקבילה שלי בגליל מזרחי, היא סיפרה לי שבמג'דל שמס רואים התנהגות תגובה אחרת לגמרי של האוכלוסייה לטראומה, גם לפני וגם אחרי האסון. החיים ממשיכים, הכול פתוח, בתי הספר, החנויות, אנשים נמצאים ברחוב. אבל יש כעס על המדינה, יש רצון להיכנס פנימה. יש שם משפחות מאוד גדולות, והאסון הזה השפיע כמעט על כל התושבים, אבל דרך ההתמודדות אחרת לגמרי ממה שאנחנו מכירים בישובים יהודיים".
הכשרה למובילות קהילה דרוזיות. "לפעמים צריך להתאים את השפה, למשל בערבית אין את המושג חוסן כמו בעברית" (צילום: אשכול רשויות גליל מערבי)
אלמליח נזרי מספרת גם שבערי אשכול הגליל המערבי, כמו נהריה ומעלות, יש לא מעט עולים מאוקראינה שהגיעו בשנתיים האחרונות, מאז פרוץ המלחמה שם, וחוו טראומה על טראומה. "בתחילת המלחמה הם קיבלו התערבויות ייעודיות, וגם עכשיו היחס לקהילה הזו צריך להיות מותאם".
"לברר איזה יסודות אפשר לחזק כדי לחזור הביתה ביחד"
מרכז החוסן פועל גם לחיזוק הקשרים ואורחות החיים הקהילתיים ביישובים שפונו, דרך התכנית 'הדרך בה רציתי לשוב בחזרה'. "בקיבוץ שלי, אילון, יש 1,200 אנשים, מתוכם יותר מ-80 אחוז גרים בדירות שכורות, וחלק מאוד קטן עוד גר במרכזי פינוי", מספרת אלמליח ניזרי, "אנשים נורא התרחקו אחד מהשני, פיזית ונפשית. וגם בקיבוץ שלי וגם בשאר המועצה הנהגות התפרקו, הרבה מנהלי קהילות עוזבים. זה לא פשוט לנהל קהילה בשגרה, ובתנאים האלה – עוד יותר".
"התוכנית באה לברר עבור כל קיבוץ מה יכול להוות פתרון לחיזוק הקשרים והקהילה, איזה יסודות אפשר לחזק עכשיו כדי לחזור אחר כך הביתה ביחד. בפרוייקט יוצרים צוות מוביל שנפגש וחושב את הקיבוץ, ויוצר יוזמות שונות בהתאם לצרכים".
מהבחינה הקהילתית, מרכז החוסן גם אמון על מוכנות הרשויות לשעת חירום במישור המענה הנפשי. לכן, לאחרונה, יצא מרכז החוסן בפרויקט 'זמן יקר', שמטרתו היערכות הרשויות לתרחיש של הסלמה בצפון. במסגרת הפרוייקט מתקיימות הכשרות קבועות ל"נאמני חוסן", במטרה לבנות צוותי חירום שכונתיים.
הכשרת נאמני חוסן. "לדפוק בדלת של השכן, לראות אם הוא צריך משהו" (צילום: אשכול רשויות גליל מערבי)
"מדובר באנשים שמתפקדים כמנהיגים בקהילה – ממורים, עובדים סוציאליים, עובדי ומתנ"סים דרך צוותים ייעודיים במושבים ובקיבוצים ומדריכים בתנועות נוער, ועד רבנים, אימאמים, כמרים ומנהיגי דת נוספים" מסבירה אלמליח ניזרי. "האנשים האלה מקבלים שלושה מפגשים בהם הם מקבלים הכשרה למתן מענה ראשוני נפשי במצבים של טראומה וחרדה, הם מקבלים בעצם את הכלים והמודלים הבסיסיים כדי שיוכלו לתת את העזרה הראשונה, ואת כל הידע והמענים אליהם הם יכולים וצריכים להפנות את מי שצריך".
בסוף, אומר פרידלנד, "המטרה היא להכשיר את האנשים בקהילות לדאוג אחד לשני. מלהרים טלפון לאימא, לאבא, לסבא, עד לדפוק בדלת של השכן, לדאוג לו, לראות אם הוא צריך משהו. או לבוא ולעשות משהו, ולעזור בקהילה שלי. זה מציל חיים. בסוף, חוסן זה באנשים ובמשפחות, איך אנחנו חווים את המציאות בתוך דלת אמותינו עם המשפחה, עם הקהילה, זה משהו שיכול להפריד בין מישהו שחווה תקופה בטראומה ובמתח גבוה למישהו שפחות".
לפנייה למרכז חוסן גליל מערבי:
עברית 04-6900603
ערבית 04-7702649
רוסית 04-7702650
אנגלית 04-7702651
