אחד המוטיבים החוזרים לאורך הדו"ח הוא עידוד חיפושי גז חדשים בתקווה שיובילו למציאת מאגרים חדשים בישראל. בדו"ח מציינים את חיפוש מאגרי הגז ככלי שיכול לשמש גם לעידוד התחרות במשק המקומי וגם להגברת הביטחון האנרגטי של ישראל.
הדו"ח של ועדת דיין מורכב משני חלקים: תיאור המצב בשוק הגז הטבעי בישראל, וחלק של המלצות. מתוך עשר המלצות שבדו"ח, את עידוד החיפושים החדשים בחרו בוועדה להציב כהמלצה השנייה, שבה כתבו בין היתר: "חשיבות המשך ההשקעה בחיפוש והפקה של גז טבעי בים וביבשה נובעת בראש ובראשונה מהצורך בחיזוק הביטחון האנרגטי. הגדלה וגיוון של היצע הגז הטבעי למשק, הן בכמויות הכוללות והן בכושר ההפקה העתי, הם הדבר המרכזי באבטחת האספקה. גם אם בעתות שגרה היצע זה מתחלק בין המשק המקומי ושוקי היצוא – כאשר לאחרונים יתרונות כלכליים וגיאופוליטיים משמעותיים – יש לוודא כי בעתות חירום עומד לרשות המשק היצע הגז הטבעי המקסימלי האפשרי".
גם בחלק המדבר על צעדי המדיניות להגברת התחרות בשוק הגז בישראל כותבי הדו"ח שמים את יהבם על גילוי מאגרים נוספים, אף על פי שמודים כי יש סבירות נמוכה למציאת מאגרים משמעותיים. "מובן שמציאת מאגרי גז טבעי נוספים וחיבורם למשק הישראלי יתרמו במידה ניכרת לתמונת המצב התחרותית", נכתב. "כדי להגדיל את הסבירות שכך יקרה, יש לייצר סביבה שתומכת בגילוים וחיפושם של מאגרים נוספים ולבחון מדיניות חיבור אשר תעודד את חיבורם למשק המקומי. יצוין כי קיימת סבירות נמוכה יחסית למציאת מאגרים גדולים (בסדר הגודל של לווייתן), ולכן על המדיניות לעודד גילוי ופיתוח מספר רב של מאגרים על מנת ליצור תמונה מצרפית שתיטיב עם המשק המקומי".
אלא שכאשר בוחנים את האופן שבו תהליכי חיפושי הגז נעשו בישראל בשנים האחרונות, ואת הצלחתם של תהליכים אלה, נראה שמוטל משקל רב מדי על ערוץ פעולה שהצלחתו מוטלת בספק, שכן בעשור האחרון בוצעו שני קידוחי חיפוש בלבד מול חופי ישראל.
בנוסף, חיפושי גז הם סוגיה מורכבת, עם סיכויי הצלחה נמוכים במיוחד והשקעה גדולה מצד החברות.
עד שנת 2016 חברות שבחרו לבצע חיפושי גז בארץ פנו למשרד האנרגיה וקיבלו רישיון חיפוש לאחר משא ומתן עם המשרד. בדרך זו התגלו שלושת מאגרי הגז הגדולים המפיקים בישראל: לווייתן (600 BCM) – המוחזק על ידי שברון (40%), ניו־מד אנרג'י (45%) ורציו (15%); תמר (300 BCM) שבו מחזיקות שברון 25%, ישראמקו (28.7%), תמר פטרוליום (16.7%), מובאדלה מאבו דאבי (11%) ודור גז (4%). שני המאגרים מופעלים על ידי שברון; וכריש המוחזק באופן מלא על ידי אנרג'יאן, ומופעל על ידיה. המאגר מכיל כ־100 BCM.
המדינה מעניקה רישיון חיפוש גז לתקופה של שלוש שנים, ולאחר מכן משרד האנרגיה יכול להאריך את הרישיון פעמיים – שנתיים בכל פעם, כך שבסך הכל הרישיון ניתן לשבע שנים. קבלת ההארכות תלויה גם בהתקדמות של החברות המחזיקות בו, שכן לאחר חלוקת הרישיון מתבצעים סקרים נוספים בשטח ובסיומם מוחלט אם לבצע קידוח חיפוש.
חיפושי הגז בים יקרים מאוד. יום של הפעלת ציוד בקידוח גז מול החוף יכול להגיע ל־200 אלף דולר. העלות הכוללת של קידוח לחיפושי גז נמצאת בטווח של 25 עד 100 מיליון דולר, כשסיכויי ההצלחה של קידוח כזה נמוכים מ־20%. בכך, חיפושי הגז הם סיכון משמעותי שהחברות לוקחות על עצמן, וזה לפני המשמעויות וההשפעות הסביבתיות השליליות של קידוחי הגז.
עד היום ביצעו במשרד האנרגיה ארבעה הליכים תחרותיים לחיפושי גז: תוצאות ההליך הראשון התקבלו בשנת 2018. בהליך זכו שתי קבוצות: אנרג'יאן וקבוצת חברות הודיות. שלוש שנים לאחר מכן הודיעה הקבוצה ההודית על החזרת הרישיון ללא שביצעה חיפוש בפועל. אנרג'יאן החלה בקידוחי החיפוש ומצאה את מאגר כריש צפון, הרחבה של כמה עשרות BCM למאגר כריש ומאגר הגז קטלן שבימים אלה החברה מפתחת. זהו למעשה ההליך התחרותי היחיד עד היום שהוביל לקידוחים ולהצלחה במציאת מאגר גז טבעי.
ההליך התחרותי השני היה בשנת 2019, וזכו שוב שתי קבוצות: אנרג'יאן וקבוצה של שתי חברות בריטיות (PHAROS ו־CAIRN) יחד עם רציו הישראלית. הקבוצה הבריטית החזירה את רישיון החיפוש ללא ביצוע קידוח בפועל. אנרג'יאן נאלצה להחזיר את רישיון החיפוש גם, בשל תופעת טבע באזור שמנעה את החיפושים.
בהודעת המשרד נכתב: "הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה והתשתיות, חן בר־יוסף, הודיע היום לחברות המשתתפות בהליך התחרותי לחיפושי גז טבעי על שטח בלוק 72 (ההליך השלישי — עא"מ) על החלטתו לבטל את ההליך, בהתאם לאפשרות העומדת לרשות המשרד כחלק ממסמכי ההליך. ההחלטה התקבלה לאחר בחינה של מכלול הנסיבות, לרבות שיקולים מקצועיים וגיאופוליטיים, ובהתייעצות עם הגורמים הרלבנטיים".
על הזוכות בהליך חיפושי הגז הרביעי הכריז משרד האנרגיה בסוף אוקטובר 2023. מבחינת הזוכות במכרז הוא נחשב להצלחה גדולה – קבוצה אחת של ENI האיטלקית, מחברות האנרגיה הגדולות בעולם, יחד עם Dana petroliom הסקוטית ורציו הישראלית. הקבוצה השנייה שזכתה במכרז כוללת את ניו־מד אנרג'י, SOCAR, חברת הגז והנפט הלאומית של אזרבייג'ן, וענקית האנרגיה הבריטית BP. כמו כן, במכרז הוחלט על שני רישיונות נוספים שהמדינה טרם הכריזה מי הזוכה בהם.
בשל המלחמה, במשרד האנרגיה עיכבו את חלוקת רישיונות הגז. הסיבה היא משך הזמן הקצוב מהרגע שמוענק רישיון חיפוש, והחשש שהמלחמה תקשה על החברות לממש את הזכייה. לכן, רק לפני כחודש העניק משרד האנרגיה את רישיון החיפוש לקבוצה הכוללת את SOCAR, ניו־מד אנרג'י ו־BP. הקבוצה השנייה טרם קיבלה את הרישיון.
עוד מוקדם להגיד אם המכרז אכן יוביל לחיפושי גז או לא, וגם אם כן יוביל לחיפושים — הסיכוי למציאת גז אינו גבוה. לכן ההישענות של משרד האנרגיה על חיפושי הגז כמענה למסקנות המיטיבות עם חברות הגז לא בהכרח תוביל לתוצאות חיוביות.
אין זה אומר שמציאת מאגרי גז חדשים לא תהיה חיובית למשק האנרגיה הישראלי — אלא שהדרך לשם עוד ארוכה. בכנס האנרגיה שנערך לפני כחודש בתל אביב אמר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס: "אני מאוד מקווה שייכנסו שחקנים חדשים ויימצאו מאגרים חדשים. אבל לא ניתן לתלות את יהבנו על כך, ולכן נדרש להפעיל צעדים אחרים אם לא יימצאו בישראל מאגרים משמעותיים שיספקו תחרות במשק המקומי".
