"זה חור בלב": אחרי שהכנסת קידמה פטור מגיוס חרדים לצה"ל, עולים לוחמי מילואים ששירתו מאות ימים מאז תחילת הקרבות להתקפה על הממשלה. "השלטון התגייס למלחמה על הישרדותו הפוליטית", אמר רונאל. לוחם אחר: "ההחלטה מגבירה את הנתק והניכור בין אלה שנושאים בנטל לאלה שמשתמטים"
בליכוד ובציונות הדתית כבר נשמעו קולות שמהם עולה כי החוק שמקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יאושר באופן סופי במתכונתו הנוכחית, וגם יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין רמז שצפויים לחול שינויים בנוסח הסופי שיובא להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. ואולם, חיילי המילואים שעימם שוחחנו מלינים בעיקר על המהות ועל חוסר שוויון בנטל.
בעיניי זאת לא בדיוק הצעת חוק", אמר עדני שגם עכשיו נמצא בשירות מילואים. "'הצעת חוק' שזה נשמע כמו משהו מרוחק, משהו טכני ובירוקרטי מאוד. אלו החיים של כל המשרתים, של המשפחות שלנו ושל כל המעגלים הקרובים לנו שמשתמשים בהם לצרכים לא ראויים וחצופים".
לדברי עדני, הוא חי בתחושה של בגידה בלתי-נסבלת מצד שלטון שעבורו אנשי המילואים הם שכירי חרב בלבד. "בעיני השלטון אנחנו בכלל לא עם שיש לו צבא עם מדינה להגן עליה", אמר הלוחם. "התעוררנו הבוקר עם סכין שאותה נעץ בגבנו השלטון ששלח אותנו לחזיתות המרובות והמתרבות".
הוא הוסיף: "במקום שהשלטון יתגייס לאותה מלחמה קשה בלי לחשוב פעמיים, כמו שאנחנו ידענו ועדיין יודעים לעשות, השלטון התגייס למלחמה על הישרדותו הפוליטית. זה אבסורד שהדעת לא יכולה לסבול, זאת פוסט ציונות וזה קו אדום שאסור לחצות".
רפי ארליך, שעשה יותר מ-160 ימי מילואים מאז תחילת המלחמה, השמיע עמדה דומה: "זה מרגיש כמו סכין בגב מהפוליטיקאים. תנו לחרדים את את האופציה להתגייס. הרצון שהם יתגייסו בא מתוך אהבה ולא מתוך שנאה. מילואימניקים יבואו בכל מצב. יש אנשים שיקריבו הכול למרות התחושות הקשות. משפחה אוהבים ככה או ככה. הממשלה צריכה לאשר להם להתגייס כי הם רוצים, תנו להם את ההזדמנות הזו".
ארליך אמר עוד: "הפוליטיקאים לא מבינים שאנחנו רוצים את החרדים איתנו לא רק בגלל שאנחנו צריכים אותם למלחמה, אנחנו צריכים אותם כי הם אנשים טובים, הם אחים שלנו והם צריכים לקחת חלק. המון חרדים צעירים אומרים לי שהסיבה שהמנהיגות החרדית כל כך אנטי כי הרחוב החרדי מקבל את עניין הגיוס. החרדים המודרנים הם שם כבר, אבל הבעיה שהילדים שלהם קטנים עדיין ולא בשלבי גיוס. ברחוב החרדי שאני עובד איתם הם שם לגמרי".
לוחם מילואים נוסף שבחר לשמור על אנונימיות אמר: "בעיניי זה ביזיון. אני כבר שמונה חודשים במילואים, זה חור בלב. בסופו של דבר לא יישארו פה אנשים שיעשו צבא בקצב הזה אם לא יגייסו אותם. אני מתוסכל מזה שאני צריך להיות פה ונותן חיים וזמן, ואני עוד המקרה הסבבה יחסית שלא מסכן את החיים שלו. אנשים שמסכנים את החיים שלהם ויודעים שאוכלוסייה שלמה לא חייבת להתגייס ולא משנה מאיזו סיבה, וזה שהממשלה לא מחייבת אותם, זה ביזיון".
לוחם אחר, שביקש גם הוא לשמור על פרטיו האישיים חסויים, אמר: "ב-7 באוקטובר התייצבתי למילואים עם כל הצוות שלי, ועד לסוף מרץ שירתי באופן רצוף, כאשר רוב התקופה היינו בתוך רצועת עזה, וביצענו מגוון משימות. אני חושב שהחוק הזה הוא שערורייה. אי אפשר לוותר על פלח הולך וגדל באוכלוסייה, ולקבוע כי לא ישרת כלל. ההחלטה הזו מגבירה את הנתק והניכור בין אותם אלה שנושאים בנטל לבין אלה שמשתמטים".
עוד לוחם מילואים סיפר: "בכל מקום שבו הסתובבתי מאז 7 באוקטובר, בסיס ביל"ו, שטחי הכינוס בעזה, רענונים באשקלון ובצפון, היו המון אנשים חרדים שבאו והביאו לנו אוכל והציעו את עזרתם בכל מה שרק ביקשנו ודרשנו, ועל זה אני מוקיר תודה ענקית. לגבי החוק הזה, אני מרגיש שממשלת ישראל פשוט יורקת לתושביה בפרצוף.
"לא ייתכן שבמבחן השעה הגדול ביותר של מדינתנו, יכול לעבור כזה חוק, חוק שמעולם לא היה רלוונטי והגו אותו ב-2022 בלי לדעת ששנה לאחר מכן מדינת ישראל תעבור את האסון הגדול ביותר בתולדותיה. זה בלתי נתפס שחוק כזה מקודם בזמן שארבעה לוחמים נוספים מקריבים את חייהם לטובת המדינה, בעוד אחרים עושים הכול כדי לא לשרת אותה. אני מאוד לא אופטימי לגבי העתיד, אבל מבחינתי ההגנה על המולדת היא במקום הראשון, ולא חשוב עד כמה אני לא מסכים עם הדעות של מי ששולח אותי למשימות".
כלכליסט דווח היום כי שעות ספורות לפני ההצבעה בעד קידום חקיקת הפטור מגיוס – משרד הביטחון הניח על שולחן הכנסת תזכירי חקיקה שנועדו להסדיר את הארכת גיל הפטור ממילואים. מדובר בתזמון צורם במיוחד, מפני שגיוס של בני ישיבה חרדים לצבא הסדיר יכול לצמצם משמעותית את העומס על משרתי המילואים ואת הנטל הכלכלי על המשק.
הצעד הזה הגיע בצל אזהרת הרמטכ"ל הרצי הלוי לדרג המדיני כי לצה"ל אין מספיק גדודים כדי לעמוד במשימותיו וכי חסר סדר גודל של כ-4,500 חיילים (אוגדה), וכי העומס על צבא המילואים צפוי לגדול. על הרקע הזה פורסמו אמש (שני) שלושה תזכירי חקיקה להערות ציבור, כולם עוסקים בצבא המילואים, וצפויים להשפיע על אלפי משרתי מילואים מבוגרים.
תזכיר החקיקה הראשון מאפשר לצבא להמשיך לגייס את מי שהגיעו לגיל פרישה בדיוק השנה – כדי להימנע ממצב שבו מילואימניק שהגיע לגיל פרישה השנה יפסיק את שירות המילואים שלו באמצעה. לפיכך, משרד הביטחון מבקש להאריך באופן זמני (עד סוף 2024) בשנה אחת בלבד את גיל הפטור, כך שמילואימניק שאינו קצין יצטרך לשרת עד גיל 41 במקום 40, קצינים עד גיל 46 במקום 45, ואלו המשרתים בתפקידים מיוחדים עד גיל 50 במקום 49.
ההארכה נעשית בשל "הימשכותה של המלחמה והצורך הצבאי שנותר בעינו" ו-"לאחר שצה"ל מצא כי לא ניתן בעת הנוכחית להחליף את משרתי המילואים הצפויים להשתחרר מחמת גילם במשרתים אחרים, מטעמי כשירותם. כמו כן, לא ניתן להסתמך על התנדבות של יחידים לשירות, לאור הצורך המבצעי לשמור על כשירות מלאה ולא לפגוע ברציפות התפקוד".
שני תזכירי החקיקה האחרים עוסקים באותם מילואימניקים בתפקידים מיוחדים, שגיל הפטור שלהם יעמוד כעת על 46 ו-50 וזאת "בשל ייחודיות ההכשרה בהם ומשמעותם הייחודית לכשירותו של הצבא". אם בעבר רשימת התפקידים הייחודיים כללה טייסים, נווטים, רופאים, קב"נים ונהגים המוסמכים על כלים מסוימים, אז כעת ההוראה הורחבה ל-13 תפקידים נוספים שנחיצותם התגלתה בזמן מלחמת חרבות ברזל. הצו החדש יהיה תקף לשלוש שנים, וירחיב גם את האפשרות לקרוא למילואימניקים בתפקידים אלו בצו 8.
הדיונים בבג"ץ
על-רקע קידום חקיקת הפטור מגיוס, בג"ץ צפוי להכריע בשלל העתירות שדורשות לחייב אכיפת גיוס תלמידי ישיבות ולשלול תקציבים ממוסדות שתלמידיהם לא מתגייסים. בדיון האחרון בסוגיה, הבהירו שופטי בג"ץ כי נכון לעכשיו אין "חוק גיוס" בתוקף, ולכן סביר להניח שפסק הדין בעתירות לא יעוכב בגלל הליכי החקיקה שמקודמים כעת בכנסת.
משמר הדמוקרטיה הישראלית ופורום איילון לזכויות אדם וצמיחה שוויונית מיהרו להגיש עתירה לבג"ץ נגד "ההליך הפגום והבלתי-חוקי להחיל דין רציפות על תיקון 26 לחוק שירות הביטחון שנידון בכנסת", בטענה ש"הולדתו בחטאים היורדים לשורשי אי-החוקיות".
שופטת העליון יעל וילנר קבעה בתגובה לעתירה זו כי מוקדם להידרש לכך: "לא ראיתי ליתן צו ביניים. העותרים ינמקו מדוע לא תימחק עתירתם על הסף מחמת היותה עתירה מוקדמת, בהינתן שעיקרה של העתירה בטענות לפגמים בהליך חקיקה שטרם באה לעולם". כלומר, השופטת וילנר קובעת כי כל עוד אין חקיקה סופית של החוק שמקודם כעת בכנסת, לא ניתן עדיין להידרש לחוקיותו.
