השתלשלות האירועים המדויקת של המחדל המודיעיני שהוביל לאסון 7 באוקטובר נחשפו הערב (ראשון) בדיווח של עיתונאי חדשות 12 עמית סגל. הדיווח מצביע על שורה של מחדלים, כשלי תקשורת והחלטות שגויות שהתרחשו בימים ובשעות שקדמו למתקפת הטרור הקטלנית.
כבר לפני ה-6 באוקטובר התקבל מידע מודיעיני על סימים שנדלקו, כאינדיקציות מודיעיניות חשודות. מידע זה נשלח במייל לאוגדת עזה, אך לפי הדיווח, איש לא פתח את המייל החיוני. התרעות מקדימות אלו, שיכלו להיות הסימן הראשון למתקפה המתוכננת, נותרו ללא מענה.
בשעה 21:00 בליל ה-7 באוקטובר נדלקו סימים נוספים, ושוב נשלח מייל לאוגדה שלא נפתח. כעבור שעה, בשעה 22:00, אוגדת עזה גילתה כי שישה מפקדי נוח'בה, הכוח המיוחד של חמאס, נעלמו ולא ניתן היה לאתרם. לאחר בדיקה חלקית, אותר רק אחד מהמפקדים, ואילו לגבי השאר לא בוצעה בדיקה מעמיקה. לאלוף פיקוד דרום נמסר כי מדובר בעניין "שגרתי". בדיעבד הסתבר שאותם מפקדים שנעלמו היו בדרכם לשטחי הכינוס לקראת המתקפה.
בשעה 02:00 לפנות בוקר החלו לזהות עלייה משמעותית בתקשורת הטלפונית ברצועת עזה. בתחקיר שנערך לאחר מכן, ציין הרמטכ"ל הרצי הלוי כי "שיחות בלילה לא חריגות, תרבותית הם ערים". בשעה 02:30, עוזרת ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן התבקשה להעיר את הממונה עליה, אך בשל מה שהוגדר כ"קצר" בתקשורת, ראש הזירה התעורר רק בשעה 05:00 בבוקר, שעות קריטיות לאחר שהמידע החל להצטבר.
גם באוגדת עזה נמשכו הכשלים. תורן המודיעין שנשאר באוגדה לא היה כשיר לתפקיד שכן לא היה לו סיווג בטחוני למידע החיוני. באופן מדאיג, מידע מודיעיני רגיש הועבר בקבוצות וואטסאפ ולא באמצעים צבאיים מאובטחים.
בין השעות 04:35 ל-05:35 בבוקר, נקלט מידע מודיעיני שהוגדר כ"קריטי" בחיל האוויר. אולם, מידע זה לא שותף עם שאר זרועות הצבא. חיל האוויר לא היה שותף בהתייעצויות, ולכן לא ידע על הסימנים האחרים שנצפו. התוצאה הייתה כשל בראייה המערכתית – איש לא חיבר את הנקודות שיכלו לחשוף את המתקפה המתוכננת.
תפקודו של ראש אמ"ן לשעבר אלוף אהרון חליוה מהווה נקודת תורפה נוספת בשרשרת הכשלים. בשעה 00:40 שלח הרל"ש שלו הודעת וואטסאפ בלבד ולא התקשר להעירו. הסיבה שניתנה: "הוא בחופשה, אם יתעורר אעדכן אותו". בשעה 02:50 קיבל הרל"ש תוספת מידע משמעותית, ורק בשעה 03:15 שלח וואטסאפ נוסף והתקשר לחליווה. בשיחה זו שאל חליווה: "האם פיקוד דרום על זה?", ולאחר שקיבל תשובה חיובית, חזר לישון – החלטה שהתבררה כשגיאה קריטית.
הדיווח חושף גם כשל מערכתי עמוק יותר: לאמ"ן לא היה מקור אנושי בעזה מזה 15 שנה, ולשב"כ לא היה אף מקור מודיעיני פעיל ברצועה – מצב ששיתק את יכולת ההתרעה של ישראל מול ארגון הטרור. בשעה 03:00 נזכר בכיר בשב"כ באוזני הרמטכ"ל: "מקור זוטר בעזה סיפר לנו: 'יש הסתודדות במסגדים, אבל לא נותנים לי להתקרב'".
בתוך כך, אחת השאלות המרכזיות שעמדה במוקד התחקיר של צה"ל עסקה בשעות שלפני המתקפה: מדוע ישראל לא זיהתה את ההכנות באותו לילה גורלי, למרות פתיחת הסימים בעזה והסימנים המחשידים.
בשב"כ ובאמ"ן הציגו שלושה הסברים לכך, בסדר הבא: מדובר בתרגיל של החמאס; חמאס מאמין שישראל תוציא לפועל מבצע סיכולים בעזה והוא נערך להגיב; ורק במדרג השלישי הוצגה היתכנות לפעולת חדירה מקומית של חוליה או שתיים.
בכלל תרחיש הייחוס המחמיר ביותר לגבי עזה היה: חדירה של שתי פלוגות נוח׳בה עם מקסימום 70 מחבלים, ובין 4 ל-8 מקומות פריצה בלבד לאורך כל עוטף עזה. בפועל כל ההערכות המודיעין והשב"כ לא רק שלא עמדו במבחן המציאות, אלא שההתקפה היתה גדולה פי מאות: כ-5,500 מחבלים חדרו ב-114 נקודות פריצה.
