נדב כהן ירשום בעונה הקרובה פרק נוסף וחשוב בקריירה האירופית שלו. שחקן הפינה של נבחרת ישראל ימשיך לעונה שלישית בלובק שוורטאו, בבונדסליגה השנייה בגרמניה. זו תהיה העונה הרביעית שלו בסה"כ מחוץ לישראל. בדרך הוא רשם גם עונה, בליגה השנייה בצרפת, במדי קאן.
היום הוא יותר מאשר משוכנע במקום הנכון עבורו: "אני שמח לפתוח עונה שלישית בלובק, ורביעית בסה"כ באירופה. המטרה היא להמשיך את ההתקדמות. אני מרגיש פה מאוד בנוח. בדיעבד, אני יכול להגיד שזאת הייתה טעות לעבור לצרפת, למרות שברגע ההחלטה זה הרגיש לי כמהלך נכון. למדתי להעריך מקום שטוב לי בו, שמעריכים אותי ורואים אותי משתלב קדימה. בצרפת, ההסתגלות הייתה הרבה יותר קשה".
בראיון לאתר איגוד הכדוריד, הוא שיתף בחוויה הפחות נעימה שלו כליגיונר, וגם בזו הטובה: "בצרפת, לא היו הרבה דוברי אנגלית מהצוות והשחקנים, ובמחזור השלישי, כבר התחילה המלחמה. מאז הרגשתי, שדי נידו אותי. מאז, לא תורגלתי באימונים ובטח שלא שותפתי במשחקים, גם כאשר השחקן שהיה איתי על העמדה נפצע. בצרפת יש שתי קאן. אני שיחקתי בזו שבצפון, בנורמנדי. כבר שפרצה המלחמה, התחילו הפגנות פרו פלסטיניות בעיר. מדי שבוע. גרפיטי ברחובות".
"בגרמניה, פשוט הרבה יותר ערים לנושא, ומאז ותמיד, דאגו ושאלו, מה שלום המשפחה, החברים, המדינה. למזלי, המאמן בלובק, דויד רוריג, שמר איתי על קשר לאורך כל השנה. בשנייה שאמרתי לו שאני לא אמשיך בצרפת, הוא הציע לי לחזור. למעשה, פעמיים הוא ״הגשים״ לי את החלום. כולי מלא הערכה אליו. מאמן צעיר, בן 34 בלבד. מוח כדוריד, מאמין בשחקנים צעירים. הכרתי אותו כשהייתי בן 17, בזמן שיצאתי למבחנים באקדמיה בגרמניה שהוא אימן. זה לא יצא אז לפועל, אבל שמרנו על קשר. אחרי שנה הוא דיבר איתי על לובק. זה היה צעד גדול, בטח עבורי בגיל צעיר. היום, אני כבר רגיל לאורח חיים של ספורטאי מקצועני, דבר שלוקח זמן להתאים את עצמך אליו".
כהן המוכשר מסמן את העונה הזו כמדרגה חשובה להמשך הקריירה: "פתחתי את העונה שעברה מצוין, ואז הגיעה פציעה שהשביתה אותי לחודשיים. בחצי השני של העונה, המון קבוצות הסתבכו. זו הייתה עונה משוגעת, לא רק אצלנו. הקבוצה של יהב שמיר (הוטנברג) הייתה כבר רגל וחצי בבונדסליגה הבכירה, ומעדה. הקבוצה של יונתן דיין (האם), הסתבכה וירדה".
"המחזורים האחרונים סיפקו דרמה גדולה. ידענו שהפסד מוריד אותנו ליגה, וניצחון מעלה אותנו למקום העשירי. הגענו למחזור האחרון, כאשר 8 קבוצות היו מועמדות לירידה. לשמחתי, הדברים היו תלויים בנו וניצחנו. טוב שזה נגמר ככה, וכיף להמשיך בבונדסליגה השנייה. זו ליגה לא צפויה, כך שהתקווה היא להתפתח ולהשתפר, גם ברמה הקבוצתית וגם ברמה האישית".
נדב כהן יציין בקרוב 23. שחקן הפינה המוכשר חווה פרק יחסית קצר בישראל, כאשר גדל ושיחק בעירוני רחובות ובהמשך בהפועל ראשל"צ. בשנים האחרונות הוא הפך לשחקן משמעותי בנבחרת הלאומית, אחרי שהשתתף עם הנבחרות הצעירות באליפות אירופה ובהן גם שימש כקפטן. "הקמפיין האחרון היה הכי מוצלח שלנו, מאז שהגעתי לנבחרת. היינו בו הכי קרובים, כך שההפסד לפורטוגל היה גם הכי כואב שחוויתי", הוא מדגיש. "שיחקנו טוב מאוד ברוב המשחקים, עם שיטה ותוכנית משחק ברורה. אני בטוח שהמשכיות תעזור לנו מאוד לעשות עוד צעד קדימה, גם מבחינת הצוות וכמובן מבחינת השחקנים".
וגם על הרצון של עירוני רחובות, ששבה לליגת העל – להחזיר אותו בעוד שנה כדי לקדם את הפרויקט העתידי שלה: "אני בשנת חוזה אחרונה. אני רואה מה קורה ברחובות, את הרוח החדשה. זה הבית, והעיר שלי, ואני מאוד מקווה שייבנה במועדון בסיס טוב לשנים הקרובות. זו אגודה שקידמה כל כך הרבה שחקנים, חלקם ליגיונרים כמוני, כך שתמיד יש לי מקום חם בלב למועדון. באמת שעוד מוקדם לומר איפה אהיה בשנה הבאה".
