במהלך שיחה אקראית על המצב הפוליטי אמר לי ידידי ועמיתי, פרופ' ניסים ליאון, משהו על תהליך ה"הבצרה" הפוליטי של ראש הממשלה המתרחש עתה. מעולם לא שמעתי וקראתי קודם על "הבצרה". הדיווחים התקשורתיים השונים על אודות מה שמתרחש עתה הביאו אותו למונח.
מבדיקה שערכתי עם צור ארליך, בעיניי מהבולטים שבין מחדשי השפה בימינו, אלה הם אכן המונחים המתבקשים ודרך הגזירה הלשונית המתבקשת. כך היא דרכה של שפה מתחדשת. שינויים תרבותיים, חברתיים, אידיאולוגיים ופוליטיים מביאים איתם גם את התחדשות השפה הנדרשת להכיל מושגים ופעלים חדשים שישמשו לתיאור ולניתוח המציאות המשתנה.
יש לשים לב שבעוד המונח "נבצרות" נמצא איתנו זמן רב, מעולם לא עלה הצורך בפועל "להבציר" או להתייחס לתהליך "הבצרה" שבמסגרתו מעורבים אנשים. מדוע? מכיוון שמאז ומתמיד היה ברור שנבצרות מתרחשת ולא נגרמת על ידי אנשים במודע ובכוונת מכוון. היה ברור שנבצר מראש הממשלה או מכל בעל תפקיד אחר למלא את תפקידו מסיבות רפואיות שונות.
ולכן הנבצרות נותרה לבדה מבלי שמישהו "יבציר" מישהו אחר ומבלי שיתרחש תהליך "הבצרה" מכוון על ידי אנשים אחרים. הבצרה, אם כן, היא הפיכת הנבצרות לתהליך שאותו מובילה מערכת המשפט כחלק ממאבק על שימור כוחה והגדלתו. הבצרה היא פעולה הנוטלת את השליטה מנבחרי ציבור שלא באמצעות בחירות, אלא באמצעים משפטיים מומצאים. היסטוריונים עוד יכתבו שזהו כלי אכיפתי שהומצא במשבר הפוליטי־משטרי של ימינו.
ישראל נמצאת באמצע תהליך של הפיכה משטרית שלטונית. בניגוד לשיח הציבורי הנשלט על ידי המבצירים בתקשורת, ההפיכה אינה טמונה ברפורמה המשפטית שעליה מתנהל ויכוח, אלא בשילוב האנטי־דמוקרטי של הבצרה ואיתרוג. כל בעל תפקיד – רמטכ"ל, ראש שב"כ, או יועמ"שית – יהיה תפקודם וכישלונם גדול ככל שיהיה, אותרגו בעבר ומאותרגים כעת אוטומטית ובתנאי שהמשך תפקודם יתרום לתהליך ההבצרה של נתניהו: מבציר אתה? אתרוג תהיה לנו
לאתרג, המונח שהתחדש מלפני 20 שנים בדיוק, מתאר את ההפך מהפועל להבציר. היה זה חידוש מקורי ביותר של הפרשן אמנון אברמוביץ' שנשען על האתרוג מארבעת המינים של סוכות שאותו, כידוע, שומרים מכל משמר שלא ייפגע. בנאום המצאת המושג אברמוביץ' הבהיר כי "צריך לשמור על שרון כמו על אתרוג, לשומרו בקופסה אטומה, מרופד בספוגית, צמר גפן ונייר צלופן, לפחות עד תום ההתנתקות[…] לדעתי צריך לשמור עליו לא רק מפני הדגלים הפוליטיים, אלא גם מפני דגלים משפטיים. אתרוגיות עד סוף ספטמבר 2005, אחר כך נשקול מחדש". לאחר ביקורת קשה חזר בו וטען שלא התכוון לחפות על מעשים פליליים.
אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון העריך השבוע שנתניהו נמצא "מילימטר מנבצרות", והוסיף לחיזוק שהוא אומר זאת "באחריות". מכיוון שאנחנו כבר עמוק בתחום השפה, אנחנו יכולים להניח שהחיזוק "באחריות" פירושו שהוא יודע משהו שאנחנו לא יודעים. שרגא, כידוע, הוא אחד ממגישי הבג"צים הסדרתיים, בג"צים שחלקם לפחות מוזמנים על ידי שופטי בג"ץ עצמם. "מוזמנים" זה לא שהם מתקשרים אליו ואומרים לו מפורשות שיגיש בג"ץ כזה או אחר, אם כי בימינו גם אפשרות כה קיצונית מבחינה שלטונית דמוקרטית לא תפתיע איש.
הזמנת בג"צים נעשית בין השורות של הבג"צים הקודמים, בשיחות מסדרון בלתי רשמיות, בכנסי משפטנים כמו כנס לשכת עורכי הדין השבוע, בהערות־אגב כאילו־משפטיות, בקריצות שמובנות רק למי שמשתייך למשפחה. שרגא אומר "באחריות" שנתניהו קרוב מאוד לנבצרות משום שהוא חייל בכיר של המשפחה המשפטית, זו הכוללת מלבד בית המשפט גם את הפרקליטות. הוא בורג בכיר בתהליך ההבצרה שתכליתו להבציר את נתניהו.
ישראל נמצאת באמצע תהליך של הפיכה משטרית שלטונית. בניגוד לשיח הציבורי הנשלט על ידי המבצירים בתקשורת, ההפיכה אינה טמונה ברפורמה המשפטית שעליה מתנהל ויכוח, אלא בשילוב האנטי־דמוקרטי של הבצרה ואיתרוג. כל בעל תפקיד – רמטכ"ל, ראש שב"כ, או יועמ"שית – יהיה תפקודם וכישלונם גדול ככל שיהיה, אותרגו בעבר ומאותרגים כעת אוטומטית ובתנאי שהמשך תפקודם יתרום לתהליך ההבצרה של נתניהו: מבציר אתה? אתרוג תהיה לנו.
