התעלומה של ״עיר תת-קרקעית״ מתחת לפירמידות במצרים מעמיקה כאשר צוות מדענים שיתף לאחרונה פרטים חדשים על מה שעשוי להימצא יותר מ-1,200 מטר מתחת לפני השטח. חוקרים איטלקים טוענים כי חשפו מערכת מורכבת של מבנים תת-קרקעיים, הכוללים פירים אנכיים ענקיים עטופים במדרגות ספירליות, ופלטפורמת אבן גיר עצומה המכילה שני חדרים גדולים עם תעלות יורדות הדומות לצינורות.
החוקרים הודיעו על זיהוי מערכת מים מתחת לפלטפורמה, הממוקמת בעומק של יותר מ-640 מטר מתחת לפירמידת חעפרע. לדבריהם, מעברים תת-קרקעיים מובילים עמוק יותר לתוך האדמה, מרמזים על קיומו של מבנה מורכב בהרבה ממה שנחשב עד כה.
הצוות השתמש בטכנולוגיה מתקדמת כדי ליצור תמונות ברזולוציה גבוהה עמוק בקרקע מתחת למבנים. שיטה זו דומה לאופן שבו משתמשים ברדאר סונאר למיפוי עומקי האוקיינוס, ואפשרה להם "לראות" מבעד לאבן המוצקה ולמפות מבנים תת-קרקעיים נסתרים בתלת-ממד.
למרות שטענות אלה נדחו על ידי מומחים אחרים כ״שקריות״ ו״מוגזמות״, הצוות נותר באמונתו כי קיים "עולם נסתר שלם של מבנים רבים" יותר מ-1,200 מטר מתחת למערכת המים שזיהו. "כאשר נגדיל את התמונות בעתיד, נחשוף שמתחתיו נמצא מה שניתן לתאר רק כעיר תת-קרקעית אמיתית", הצהיר קורדו מלנגה מאוניברסיטת פיזה באיטליה.
עבודת המדענים, שטרם עברה ביקורת עמיתים על ידי חוקרים עצמאיים, מרמזת גם כי "פירמידת חעפרע עשויה להסתיר סודות שטרם התגלו, במיוחד את אולם הרשומות האגדי". אולם הרשומות הוא מושג מיתולוגי הקשור למסורת המצרית העתיקה, ומאמינים שהוא תא נסתר מתחת לפירמידה הגדולה או לספינקס, המכיל כמויות עצומות של חוכמה וידע אבודים על הציוויליזציה העתיקה.
פרופסור לורנס קונייר, מומחה רדאר מאוניברסיטת דנבר המתמקד בארכיאולוגיה, מטיל ספק בממצאים אלה. בשיחה עם הדיילי מייל, הוא טען הטכנולוגיה לא יכולה לחדור כה עמוק לתוך האדמה, מה שהופך את הרעיון של עיר תת-קרקעית ל"הגזמה עצומה". עם זאת, הוא אינו שולל לחלוטין את האפשרות שמבנים קטנים יותר, כגון פירים וחדרים, אכן קיימים מתחת לפירמידות. לדעתו, ייתכן שאלה היו שם עוד לפני בניית הפירמידות, מכיוון שהאתר היה "מיוחד לאנשים העתיקים".
קונייר הדגיש תופעה דומה בתרבויות עתיקות אחרות, ציינו כי "המאיה ועמים אחרים לעתים קרובות בנו פירמידות מעל הכניסות למערות או חללים שהייתה להם משמעות טקסית עבורם". השוואה זו מרמזת על אפשרות שהפירמידות המצריות נבנו במכוון מעל מבנים תת-קרקעיים בעלי חשיבות רוחנית או תרבותית.
המחקר נערך על ידי צוות הכולל את קורדו מלנגה, פיליפו ביונדי מאוניברסיטת סטרת'קלייד בסקוטלנד, והמצרולוג ארמנדו מיי. עד כה, ממצאיהם נדונו רק בתדרוך פנים אל פנים באיטליה בשבוע שעבר. דוברת הפרויקט, ניקול צ'יקולו, שיתפה לאחרונה וידאו חדש שבו הם מציגים את המחקר שטרם פורסם בכתב עת מדעי, שם היה עליו לעבור ניתוח על ידי מומחים עצמאיים.
הצוות התמקד בפירמידת חעפרע, אחת משלוש הפירמידות של מתחם גיזה, לצד פירמידות ח׳ופו ומנכאורע. כל שלוש הפירמידות נבנו לפני כ-4,500 שנה על מישור סלעי בגדה המערבית של נהר הנילוס בצפון מצרים, וכל אחת מהן נבנתה בשמו של פרעה.
הפירים האנכיים שזוהו מתחת לפירמידת חעפרע הם בקוטר של כ-10 עד 11 מטרים, וממוקמים בעומק של לפחות 640 מטרים. החוקרים מציעים שמבנים אלה עשויים לשמש כתמיכה לפירמידה. לפי מלנגה, "ערכנו חישובים וראינו שפירמידת חעפרע כבדה באופן מדהים, וכדי להחזיק אותה, היא זקוקה ליסוד מוצק. אחרת, היא תשקע". צ'יקולו הוסיפה כי המבנים הגליליים נראים "משמשים כנקודות גישה למערכת התת-קרקעית הזו".
הצוות טוען כי גילה שמונה מבנים בצורת גליל מתחת לפירמידת חעפרע, המגיעים לעומק של יותר מ-640 מטרים מתחת לבסיס הפירמידה. הם זיהו מבנים ספירליים בצדי הפירים, המזכירים מדרגות לולייניות.
מתחת לפירים האנכיים, זיהה הצוות שני מכלאות מלבניים ענקיים, כל אחד בגודל של כ-260 רגל לכל צד. לפי החוקרים, כל אחד מהמכלאות האלה מכיל ארבעה פירים המתפשטים מלמעלה ויורדים כלפי מטה, בדומה למערכת צנרת.
הצוות הציג תמונה שנוצרה על ידי פולסי הרדאר, המראה את פירמידת חעפרע על פני השטח יחד עם הפירים מתחתיה. התמונה כללה גם "מבנה מורכב, זוהר עם רטט ייחודי", שהם מאמינים שהוא מייצג "עיר תת-קרקעית ממשית". צ'יקולו טענה כי "קיומם של חדרים עצומים מתחת לפני האדמה, בגודל שווה לפירמידות עצמן, יש להם מתאם חזק במיוחד עם האולמות האגדיים של אמנטי".
חשוב לציין כי מלנגה וביונדי כבר פרסמו מאמר אחר שעבר ביקורת עמיתים באוקטובר 2022 בכתב העת המדעי Remote Sensing. מחקר זה מצא חדרים וכבשים נסתרים בתוך פירמידת חעפרע, יחד עם ראיות לאנומליה תרמית ליד בסיס הפירמידה, מה שמחזק את אמינות טענותיהם הנוכחיות.
המחקר הנוכחי השתמש בטכנולוגיה דומה אך נהנה מיתרון נוסף – הסתמכות על לוויינים המקיפים את כדור הארץ. במהלך התדרוך לעיתונות, הסביר הצוות ששלח אותות רדאר משני לוויינים, הממוקמים כ-675 ק״מ מעל כדור הארץ, אל תוך פירמידת חעפרע, מה שאפשר להם לנתח כיצד האותות חזרו. האותות הומרו לגלי קול, מה שאפשר למדענים "לראות" דרך האבן המוצקה.
מלנגה מדגיש את אמינות הממצאים בטענה ש"הקריאות היו עקביות לחלוטין, מה ששולל כל סיכוי לפרשנות מוטעית עקב החזרי קול". הוא מסביר כי "מכיוון שכל לוויין צופה מזווית שונה, התוצאות שלהם חייבות להתיישר כדי שנוכל לראות את הנתונים כאמינים. אם משהו מופיע בסריקה של לוויין אחד אך לא בסריקה של השני, אנו יודעים שזהו אות שקרי או חפץ מלאכותי". שיטה זו, לטענתם, מבטיחה את דיוק הממצאים ואת המהימנות של התגליות המדהימות שהם מדווחים עליהן.
