על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● אחרי 5 שנים: ביהמ"ש הגרמני מאשרר את החוק הפרו-ישראלי
● מסרים אסלאמיים בשמלת פראדה: המושכת בחוטים של המדינה העשירה בעולם
1האקונומיסט: "ההיבריס של ישראל יוביל אותה לאסון"
במאמר מערכת של האקונומיסט מזהירים כי ישראל, שהצליחה להתאושש לאחר מתקפת חמאס ולחימה בחזיתות רבות, עלולה להפוך את הצלחתה לאסון עם מאבקים מבית ומחוץ. "קשה להאמין היום, אך לפני 18 חודשים ישראל הייתה בסכנה חמורה. מוקפת אויבים. לעומת זאת, כיום ישראל שועטת קדימה. היא עדיין נלחמת. אך הפעם ישראל נלחמת בתנאים שלה ועם גיבוי מלא מארה"ב. ייתכן שתחשוב שזה אומר שהיא בטוחה שוב. אך העליונות הצבאית המתחדשת שלה מגיעה עם סכנת התפשטות-יתר ומאבק מר בתוך הבית. כאשר ממשלתה דוהרת קדימה, היא מסתכנת בהפיכת יוהרה לאסון", נכתב באוקונומיסט.
באקונומיסט נכתב כי השיפור בביטחון ישראל היה יוצא דופן כשהצליחה להחליש הן את חמאס והן את חיזבאללה וכך גם את הפטרון של ארגוני הטרור – איראן.
אולם, באקונומיסט אומרים שהממשלה הנוכחית הסיקה מסקנות מדאיגות מההצלחה הישראלית: "הראשונה היא שטקטיקות אכזריות פועלות. לאחר שהרגה עשרות אלפי אזרחים בעזה, היא שוב עיכבה סיוע וניתקה שירותים בסיסיים, במה שנראה כהפרה של החוק הבינלאומי. בעזה היא מתכוננת לכיבוש חדש כחלק ממה שעשוי להפוך למבצע קרקעי עצום. תוכניות מבישות לטיהור אתני זוכות לפופולריות. בעידודו של חזונו של הנשיא דונלד טראמפ ל'השתלטות' אמריקאית והתיישבות מחדש של אוכלוסיית עזה".
המסקנה הכוזבת הנוספת היא שלאחר ה-7 באוקטובר על ישראל להגן על עצמה על ידי יצירת אזורי חיץ ותפיסת איומים מוקדם ככל האפשר. "צה"ל תוקף בלבנון, גם אם הדבר מחליש קבוצות לבנוניות שפועלות להדחת חיזבאללה מהשלטון. במקום לחכות ולראות אם הממשלה החדשה בדמשק תצליח לאחד את סוריה מחדש, ישראל מפציצה אותה. אותה לוגיקה עשויה בהחלט להוביל למכה מקדימה נגד איראן, כדי למנוע ממנה להשיג נשק גרעיני. לאחר שנחלשה מהפצצות ישראליות, מערך ההגנה של הרפובליקה האיסלאמית חלש משהיה בעשורים האחרונים".
באוקונומיסט מזהירים כי אם ישראל תמשיך עם "העליונות הצבאית" היא תשחוק את כוחותיה וכן תוביל לתגובה עממית שתוביל לאיום על "בריתותיה האזוריות". במקביל "התפשטות יתר" עלולה להיות הרסנית עבור ישראל משום שהמדינה כבר מפולגת. "רוב ברור מהישראלים תומך במשא ומתן עם חמאס ובנסיגה מעזה כדי להחזיר את החטופים שנותרו שם". במקביל "יותר ויותר, חיילי מילואים תוהים האם הם נלחמים מלחמה למען האינטרס הלאומי או למען מיעוט שמחזיק בכוח".
"ישראל נראית חזקה. אך צבאה עייף והפוליטיקה שלה קרועה. בינתיים, החלק הדינמי ביותר בכלכלה הישראלית – ענף ההייטק – נייד מאוד. לפני 7 באוקטובר, עובדים בהייטק שזעמו על הפילוג הפוליטי והשחיקה בשלטון החוק איימו להגר. אולי יום אחד הם יקיימו את האיום. במשך שנים רבות ישראל הסתמכה על בת בריתה האמריקאית שתגיד לה מתי להפסיק להילחם. עם טראמפ בבית הלבן, הימים האלה חלפו. כעת ישראל זקוקה לחוכמה כדי להפעיל ריסון עצמי", נכתב.
מתוך האקונומיסט. לקריאת הכתבה המלאה.
2אנליסטים מסבירים כיצד תשפיע תקיפה באיראן על המזרח התיכון
בעוד שאיראן מתקדמת לנשק גרעיני במהירות, ישראל וארה"ב מאיימות כי יתקפו את אתרי הגרעין שלה. באיראן מאיימים במתקפת טילים שלישית על ישראל, ומזהירים את ארה"ב.
בזמן שנשיא ארה"ב טראמפ נע בין משא ומתן לאיומים, נראה שרק תקיפה אמריקאית משמעותית "תשפיע עמוקות על הפוליטיקה הפנימית באיראן ועל הדינמיקה במזרח התיכון", נכתב ב-Foreign Policy, בכתבה שכותרתה "מה משמעותה של מתקפה צבאית על איראן עבור המזרח התיכון?".
שלושה מומחים ניתחו ל-ForeignPolicy כיצד תתקבל מתקפה של ארה"ב וישראל על איראן, במזרח התיכון. מהסה רוחי, עמיתת מחקר במכון ללימודים אסטרטגיים לאומיים באוניברסיטה לביטחון לאומי, אמרה כי "מתקפה על איראן עלולה למתוח את יכולותיה של ארה"ב באסיה" וכן "עלולה לגרום להשלכות אזוריות וגלובליות עמוקות". לפי רוחי, פעולות צבאית נגד תוכנית הגרעין של איראן "הן האפשרות הסבירה ביותר לעכב את יכולת איראן לבנות פצצה אם תבחר בכך".
מי שתומכים בתקיפה צבאית באיראן טוענים כי זו תעכב את שאיפות הגרעין שלה "ואף אולי תוביל לכניעה ולנסיגה". אולם מי שמתנגדים לתקיפה צבאית באיראן גורסים כי זו תהווה "תמריץ לרדוף אחר נשק גרעיני ביתר שאת".
רוחי טוענת כי ללא קשר להישג הטקטי יש לזכור את המחיר הכבד במניעת החמשות גרעינית לטווח הארוך. "נדרשת התחייבות צבאית ממושכת, שעלולה להסלים לעימות אזורי, לדחוף את איראן להתחמשות, ולהעלות שאלות קשות על יכולת ההתמדה ותאימות לעדיפויות הביטחון הלאומי של ארה"ב". רוחי מזהירה כי "תקיפה משולבת של ארה"ב וישראל עלולה להוביל להסלמה אזורית עקב הסבירות הגבוהה למתקפות תגמול. אפשרות זו, לעומת פעולה ישראלית חד-צדדית, תוכל להסב נזק כבד ליכולות ההגנה והגרעין של איראן, אך לא תביא להשמדתן לצמיתות".
לגבי מדינות המפרץ רוחי טוענת כי לא ברור כיצד יגיבו "אך שינויים גאו-פוליטיים באזור, במיוחד בסוריה, הפכו מתקפה ראשונית לאפשרית גם ללא תמיכת מדינות אלו. ללא קשר לתמיכה, ארה"ב מסתכנת בשינוי הדינמיקה הביטחונית האזורית".
עזיז אלגשיען, עמית בפרויקט על סקטוריאליות ודה-סקטוריאליזציה באוניברסיטת לנקסטר, אמר כי "מתקפה אמריקאית-ישראלית עשויה לחזק את הקשרים הסעודיים-איראניים". אלגשיען טוען כי למרות שהשפעתה של איראן דעכה "סעודיה מבינה שאיראן אינה חלשה".
אלגשיען טוען כי "איראן יכולה לשוב ולהפגין נוכחות באמצעות שלושת עמודי ההרתעה שלה: האצת תוכנית הגרעין, הצגת תוכנית הטילים, וניצול הפרוקסי שלה כמו החות'ים" בעוד שהגישה הסעודית היא "להתמודד עם איומים אלה באופן פרגמטי וזהיר".
לפי אלגשיען, האסטרטגיה הסעודית היא לשמר דיאלוג עם איראן. "הסעודים יפעלו בשלושה אפיקים: גינוי כל מתקפה על איראן וקריאה לכיבוד ריבונותה. גינוי ממשלת ישראל והכיבוש, נוכח אמירות פרובוקטיביות מצד טראמפ ונתניהו, שהעלו את רמת האנטי-ישראליות; והצעת תיווך בין ארה"ב לאיראן, כפי שעשתה ריאד גם בשיחות עם רוסיה".
סעיד ג'עפרי, עיתונאי איראני ומומחה למזרח התיכון, אמר כי "מתקפה אפשרית על מתקני הגרעין של איראן על ידי ארה"ב וישראל תשפיע במיוחד על הפוליטיקה הפנימית באיראן" וזאת משום שבשנים האחרונות גברה אי שביעות הרצון הציבורית מהמשטר האיראני. "חלק מקבוצות האופוזיציה רואות בהתערבות זרה הזדמנות לשינוי. אך מניסיון העבר, מתקפה צבאית דווקא תגרום לדיכוי פוליטי נוקשה יותר".
בינתיים, באיראן מאיימים במתקפת תגובה על ישראל. באתר האיראני Holy Defense Agency נכתב כי בהינתן ותהיה תקיפה על מתקפי גרעין איראנים, איראן עלולה בתגובה לתקוף את מתקן הגרעין בדימונה. וכן ציינו כי "חיל האוויר של משמרות המהפכה האסלאמיים ערך בעבר תרגילים המדמים תקיפות טילים וכטב"מים על דימונה, שהראו את היכולת להשמיד את האתר לחלוטין".
מתוך ה-Foreign Policy מתוך מאת מהסה רוחי, עזיז אלגשיען וסעיד ג'עפרי. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך ה-Holy Defense Agency. לקריאת הכתבה המלאה.
3משרד המשפטים האמריקאי חושף: סיכלנו תוכנית מימון קריפטו של חמאס
בסוף השבוע האחרון (ה') משרד המשפטים של ארה"ב (DOJ) חשף כי סיכל תוכנית מימון קריפטו של חמאס בהיקף של 1.5 מיליון דולר, פורסם באתר Cybernews. משרד המשפטים אמר כי החרים "מעל 200 אלף דולר שנתרמו על ידי תומכי חמאס, שלכאורה הוחזקו על ידי ארגון הטרור ביותר מתריסר ארנקי קריפטו וחשבונות אישיים לצורך שימוש עתידי", נכתב.
החרמת הכספים התבצעה בעקבות כתובות לגיוס תרומות, שנשלטו על ידי חמאס ושימשו להבלנת הון על סך יותר מ-1.5 מיליון דולר מאז אוקטובר 2024. חטיבת הלוחמה בטרור וחטיבת הסייבר של ה-FBI חקרו את המקרה.
אדוארד ר. מרטין ג'וניור, התובע האמריקאי של מחוז קולומביה, אמר כי ״ההחרמות הללו מראות שהמשרד יחפש בכל דרך ובכל מקום אחר כל סנט שמיועד למימון חמאס, היכן שזה לא יימצא ובאיזו צורת מטבע שזו לא תהיה".
איך גיוס הכספים של חמאס עבד? "תומכים ברחבי העולם עודדו לתרום לחמאס דרך קבוצת צ'אט, שהוקמה על פלטפורמת תקשורת מוצפנת (שמה לא נמסר), בטענה שהיא קשורה לארגון הטרור. הצ'אט סיפק לתורמים מערך משתנה של לפחות 17 כתובות קריפטו. חשבונות אלו נרשמו על שם פלסטינים החיים בטורקיה ובמקומות אחרים", נכתב.
לאחר שהכספים נשלחו לארנק המבצעי "הם הולבנו דרך סדרת בורסות ועסקאות מטבע וירטואלי על ידי מממנים חשודים וברוקרים בלתי רשמיים (over-the-counter)".
מתוך ה-Cybernews מאת סטפני שפרט. לקריאת הכתבה המלאה.
4האם העזתים באמת הפגינו נגד חמאס?
בשבוע שעבר התקשורת בעולם סיקרה את ההפגנות של אלפי עזתים שהפגינו נגד חמאס ברצועה. בדויטשה וולה הגרמני בדקו כמה מפגינים באמת השתתפו ועד כמה ההפגנות בעזה באמת כוונו נגד חמאס ובמקביל בחנו את תגובת ארגון הטרור.
בדויטשה וולה סיקרו מספר כלי תקשורת מרכזיים כמו ה-CNN, BBC, ואלג'זירה שטענו כי מספר הפגנות התקיימו ברחבי הרצועה במשך מספר ימים. הראשונות התרחשו בבית לאהיא, בשלישי בלילה, וחלק בג'באליה. בגרדיאן דיווחו על קריאה אחת לפחות להשתתפות בהפגנה בעוד שב-CNN דיווחו על 9 קריאות. סאשה ברוכמן, חוקר במכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים בלונדון, אמר כי זיהה 7-8 הפגנות שונות ביממה "כולל בבית לאהיא, עזה סיטי וחאן יונס", במקביל דווח גם על הפגנה בדיר-אל בלח שבמרכז הרצועה.
בתקשורות ישנה אי-ודאות לגבי מספר האנשים שהשתתפו בהפגנות. ה-CNN העריכו כי אלפים צעדו בבית לאהיא, בעוד ש-AP העריכו כי 3,000 השתתפו בהפגנות. בחלק מהדיווחים על ההפגנות תועדו תקיפות אלימות מצד אנשי חמאס שתקפו את המפגינים.
דוברות חמאס אמרה לתקשורות כי הסיסמאות שהוצגו בהפגנות נגד חמאס היו "ספונטניות ואינן משקפות את העמדה הלאומית הכללית". בכיר חמאס באסם נעים אמר לתקשורת כי "האנשים יצאו לרחובות בקריאה לסיים את המלחמה ולסיים את התוקפנות הישראלית".
בדויטשה וולה נכתב כי חלק מהסיסמאות שהוצגו בהפגנות היו בעד סיום המלחמה: "ניתן לשמוע מפגינים קוראים סיסמאות כגון 'אנחנו רוצים לסיים את המלחמה' ו'אנחנו רוצים לחיות.' לצד תמונות של ילדים מחזיקים שלטים עם כיתובים כמו 'די לעקירה'". לצד אלה היו גם מפגינים שקראו "חמאס החוצה" ו"חמאס הם טרוריסטים". בעיר עזה נראו מפגינים אוחזים שלטים עליהם הסיסמה "חמאס לא מייצג אותנו".
עד ראייה אמר כי הקריאות נגד חמאס היו ספונטניות "לא כולם אבל רבים אמרו 'חמאס החוצה'. האנשים מותשים ואף אחד לא צריך להאשים אותם".
מפגין בשם סעיד קילאני אמר כי "הקריאות של 'חמאס החוצה' אינן אומרות שאנחנו רוצים לחסל את חמאס, ולא שאנחנו יכולים לעשות זאת, ולא שאנחנו נגד חמאס" והוסיף, "חמאס נמצא בכל משפחה, גם בקרב האנשים ברחובות – חלקם הם חברים בחמאס".
חלק מהמפגינים בג'באליה אמרו כי התחרטו על ההפגנה בגלל שהיה לה סיקור "פרו-ישראלי בתקשורת".
בדויטשה וולה כתבו כי "קשה לקבוע בוודאות שההפגנות בעזה השבוע כוונו אך ורק נגד חמאס, וגם לא ניתן לומר שהן מייצגות התקוממות כללית נגד הארגון. הן משקפות טווח רחב של דעות בקרב הפלסטינים בעזה, כולל קולות אנטי-חמאסיים מפורשים, אך מעל לכל – תחושת ייאוש ועייפות ממלחמה לאחר למעלה משנה של קמפיין צבאי ישראלי נגד הרצועה וקריסת הפסקות האש פעם אחר פעם".
מתוך הדויטשה וולה מאת מאט פורד. לקריאת הכתבה המלאה.
