את עליית המחירים והמשבר הכלכלי שעומד לפתחנו כולנו מרגישים בחיי היום יום שלנו – ביוקר המחיה, בקניות בסופר, ובניסיונות לחסוך בהוצאות הביתיות. לצד ההתמודדות האישית של כולנו, המדינה והרשויות צריכות לגבש אסטרטגיה שתבחן רעיונות ופתרונות חדשים לחיסכון והתייעלות כלכלית לאומית ומקומית.
אז מה הקשר בין עץ הפיקוס שצומח בשולי המדרכה לבין הרווחה הכלכלית שלנו ? מתברר שהתשובה מפתיעה יותר מכפי שנראה לעין.
מחקרים רבים מרחבי העולם חושפים תמונה מפתיעה ומעודדת: עצים אינם רק נכס סביבתי, אלא משאב כלכלי בעל ערך עצום. נטיעת עצים אינה עוד רק מהלך סביבתי, אלא אסטרטגיה כלכלית מחוכמת המציעה חיסכון ישיר וערך מוסף למרחב העירוני. בחג ט"ו בשבט נהוג בדרך כלל להתמקד בתועלות הברורות של עצים להצללת המרחב הציבורי ולמיתון החום בערים, או בתועלות סביבתיות, אקולוגיות ובריאותיות, אך מוזר ככל שזה ישמע, עץ הוא נכס כלכלי לערים שלנו. אז למה בישראל אנחנו עדיין כל כך מאחור?
בישראל ההשקעה בעצים עירוניים נמצאת בשלבי פיתוח, בהשוואה לערים מתקדמות ברחבי העולם. אמנם למעלה מ-20 ערים בישראל כבר מכינות תוכניות אסטרטגיות לייעור עירוני, וזו התקדמות משמעותית, אך המרחק מהמובילות העולמיות עדיין גדול. ערים בעולם, כמו ניו יורק ומלבורן, כבר מפעילות מערכות חכמות למדידת הערך הכלכלי של העצים במרחב העירוני ומנצלות את יתרונותיהם באופן מלא.
אחד התחומים שבהם עצים יכולים להשפיע באופן ישיר הוא הפחתת צריכת האנרגיה במבנים. בארה"ב, למשל, נמצא כי הצללה חכמה בעזרת עצים יכולה להפחית את עלויות האנרגיה ב-7%-12% בממוצע, בזכות צמצום השימוש במיזוג אוויר בקיץ. בישראל, שבה הקיץ ארוך וחם במיוחד, הפוטנציאל אף גדול יותר. אם ניישם תכנון נכון של הצללה עירונית, נוכל לחסוך מיליוני שקלים בכל שנה בתשלומי אנרגיה ולהפחית את העומס על מערכות החשמל.
מחקרים רבים בעולם מראים כי עצים במרחב העירוני מעלים את ערך הנכסים שבקרבתם. באוטרכט שבהולנד, ערך נכסים ברחובות עם ריכוז גבוה של עצים היה גבוה ב-20% לעומת רחובות ללא עצים. במרכזי הערים הוותיקים בישראל, המשופעים בעצים בוגרים נותני צל, ניתן לראות שקיומם של עצים מהווה את אחד הפרמטרים המשפיעים על ההחלטה האם לשכור או לקנות דירה. שכן עצים אינם רק משדרגים את הנוף, אלא גם משפרים את התפיסה האיכותית של האזור.
לא רק נכסים פרטיים נהנים מעצים, אלא גם בתי עסק. מחקרים בארה"ב ובקנדה מצאו כי אזורים מסחריים עם עצים בוגרים זוכים לפדיון גבוה יותר ב-9%-12% בהשוואה לאזורים ללא עצים. החוויה החיובית של לקוחות במרחב ירוק ונעים מעודדת אותם לבלות יותר זמן ולבצע יותר רכישות. בישראל, רחובות כמו ביאליק ברמת גן ודיזנגוף בתל אביב ממחישים כיצד עצים יכולים להפוך אזור מסחרי לנעים ומשגשג.
עצים תורמים להפחתת זיהום האוויר בעיר, וזה לא רק עניין סביבתי אלא גם כלכלי. לפי מחקרים בארה"ב, עצים מסלקים מעל 700 מיליון טון של מזהמים בשנה, עם תועלת כלכלית שמוערכת במיליארדי דולרים. בישראל, שבה זיהום האוויר הוא אתגר משמעותי במטרופולינים, ייעור עירוני יכול להוות פתרון קריטי להפחתת החשיפה למזהמים. בנוסף, עצים מסייעים להפחתת סכנות כמו הצפות באירועי גשם קיצוניים, שיכולות לעלות לעיריות מיליונים בניהול ובתיקון נזקים.
ט"ו בשבט הוא הזדמנות לחשוב אחרת על עצים בעיר. במקום לראות בהם "נטל" שמצריך תחזוקה, הגיע הזמן להבין שהם נכס כלכלי לכל דבר. עלינו לצמצם את כריתות העצים, להגביר את קצב הנטיעות ולתחזק את העצים הקיימים בצורה נכונה. השקעה בעצים היא השקעה בעתיד שלנו – בסביבה, בבריאות ובכיס של כולנו.
נעם בר-לוי הוא מנהל "דרך צל" – המרכז לייעור עירוני ולהצללה
