מחר בערב תעלה נציגת ישראל, יובל רפאל, על הבמה בזנקט יאקובסהלה ארנה שבבזל, שווייץ, בחצי הגמר השני של תחרות האירוויזיון. המשימה של רפאל, ושל השיר שכתבה לה קרן פלס, “New Day Will Rise", תהיה העפלה לגמר התחרות, שייערך במוצאי שבת. טבלאות ההימורים, אם להאמין להן, ממקמות את רפאל עכשיו במקום החמישי והמכובד באירוויזיון.
הנציגה הישראלית לא תהיה שם לבד, כמובן. חובבי אירוויזיון ישראלים נוסעים לשווייץ כדי לעודד את רפאל. זאת, על אף אזהרת מסע שפרסם בשבוע שעבר בעניין המטה לביטחון לאומי, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה, הפגנות פרו־פלסטיניות שצפויות בשווייץ ואף התרעות על כוונות לפגוע בישראלים וביהודים שם.
הקהילה הפנתה גב
“אם כוללים את האירוויזיון שהיה בארץ ב־2019, אז האירוויזיון הנוכחי יהיה התשיעי שלי", מכריז דניאל דונקלמן, מומחה ופרשן אירוויזיון, לשעבר יו"ר מועדון חובבי האירוויזיון בישראל. “האירוויזיון הראשון שהייתי בו היה ב־2008, כשבועז מעודה ייצג אותנו. עשיתי כמה שנים הפסקה, ומ־2014 כמעט כל שנה נסעתי. העולם של האירוויזיון הוא הבועה הסוציאלית שלי, גדלתי לתוכו. חובבי האירוויזיון הם אנשים שמבינים את הרפרנס שלי. אלו אנשים שחולקים איתי ערכים של חיים. זה הרבה מעבר לתחרות מוזיקה. כשהתחילה המלחמה, החל צונמי תגובות של אבטיחים זומבים, שהפך את בועת האירוויזיון למאוד רעילה".
סליחה על הבורות, אבל מהם “אבטיחים זומבים"?
“זה הכינוי שאני ושכמותי מכנים בו את חובבי האירוויזיון שעברו שטיפת מוח של התעמולה הפרו־פלסטינית. הם מחקו אותי והרסו חברות של שנים רק בגלל שאני ישראלי, בשם ה’זומביזם’ האידיאולוגי שלהם".
דונקלמן, שבעבר פרשן את האירוויזיון עבור הדיגיטל של תאגיד השידור הישראלי, החליט לנסוע הפעם לא מטעם גוף זה או אחר, אלא מתוך רצון לאחות את הקרעים שנוצרו מול חובבי אירוויזיון ממדינות אחרות שמחרימים את קהילת האירוויזיון הישראלית. “יוצא שאני נוסע לאירוויזיון עם חבר טוב", הוא מספר. “אסע בגלל שאירוויזיון זה משהו שאני מאוד אוהב, וגם כדי לנסות לשקם את היחסים שלי עם בועת חובבי האירוויזיון שתקעה לחובבי האירוויזיון הישראלים סכינים בבטן ובגב בשנה החולפת".
אתה לא מפחד? יש אזהרת מסע רצינית.
“בגדול, לא. אולי אני לא אסתובב בראש חוצות עם דגל ישראל, ולא אצעק ברמקולים בעברית, אבל אני כן אגיע לתחרות עם דגל ישראל, וכן אדבר בעברית. הפחד לרגע לא היה שיקול עבורי, לא לבוא לאירוויזיון השנה".
“בשנה שעברה הייתי באירוויזיון במאלמו, אחת הערים עם הכי הרבה פלסטינים והכי הרבה שנאה נגד יהודים", מתגאה אבי זייקנר, עורך אתר האירוויזיון “יורומיקס". “אני חייב לומר שלמרות אזהרת המסע בשנה שעברה, הרגשתי בטוח מאוד כי ראיתי את כל השוטרים ברחובות, צלפים על הגגות, הליקופטרים מעליי, וזה נתן לי תחושה שהכל בשליטה והכל בסדר. גם השנה לא היה לי חשש והתלבטות אם לנסוע או לא. אני מקווה רק שהשוויצרים לא ישנים בעמידה, והשקיעו באבטחה לא פחות מאשר במאלמו, אם כי שווייץ אמורה להיות קצת יותר רגועה מבחינת האוכלוסייה הפרו־פלסטינית שבה".
לא היה לך אפילו חשש קטן?
“לא, לא הייתה לי מחשבה לבטל את ההגעה שלי לאירוויזיון. אני אמלא את הוראות המל"ל, לא אסתובב עם דגלי ישראל ברחובות, לא אדבר בעברית ברחובות, אצניע כל סממן ישראלי או יהודי, אסתובב כל כמה דקות לראות מי צועד מאחוריי, וזהו. לא יותר מזה".
זה יהיה האירוויזיון השלישי שבו זייקנר יהיה נוכח, אחרי שעשה זאת בשנתיים האחרונות. “ראיתי את השינוי בין אירוויזיון 2023, שבו כל העולם חיבק אותנו והעריץ את נועה קירל, ובין אירוויזיון 2024, שהיה בתקופת המלחמה, וכל קהילת האירוויזיון הפנתה לנו, הישראלים, את הגב", הוא מנתח. “לשמוע קריאות ‘בוז’ וצעקות ‘פרי פלסטיין’ זה לא נעים".
המטה לביטחון לאומי קורא ליהודים ולישראלים בשווייץ להתרחק מהפגנות ומאירועי מחאה, להימנע מהגעה למקומות בילוי ואירועים רבי־משתתפים שמזוהים עם ישראל ואינם מאובטחים. במטה מבקשים להישמע לכוחות הביטחון המקומיים ולעדכן אותם בכל מקרה של חשיפה לפעילות עוינת נגד ישראלים או יהודים. המלצה נוספת היא הימנעות מציון מיקום ומפרסום תוכניות נסיעה ברשתות החברתיות, הצנעת סממנים ישראליים או יהודיים במרחב הציבורי, והימנעות משיחות על השירות הצבאי ועל המצב הביטחוני בארץ. לא מעט הימנעויות.
להניף את הדגל
“הייתי עד כה בחמש תחרויות אירוויזיון", מדווח הראל ישראל, חובב אירוויזיון מושבע, ומיד מבהיר: “למרות אזהרת המסע ולמרות העובדה שאנחנו עדיין במלחמה, אין לי חשש או פחד לנסוע. מובן שכל המצב הפוליטי לא נעים, ושיש הרבה אנטישמים שמפגינים נגד ישראל מתוך בורות ושנאה בלבד. בשנה שעברה, במאלמו, הזהירו אותנו לא לדבר עברית והשתדלנו להקפיד לדבר באנגלית, למרות שמבחינתי זה היה נורא. להסתיר את הזהות היהודית והישראלית? מזכיר ימים שאנחנו לא רוצים לחזור אליהם. בחוץ לא הסתובבתי עם דגל ישראל, אבל באולם הנפתי אותו בגאווה. גם השנה אני מתכוון להניף את הדגל".
לכמה זמן אתה נוסע?
“כל שנה אני נוסע לעשרה ימים, משלב טיול במדינה המארחת ומגיע לשלושת המופעים – שני חצאי הגמר והגמר. גם השנה".
“ברור שיש לי חששות לנסוע, אבל זה לא משהו שהייתי נותן לו לגרום לי לפספס את האירוויזיון", טוען גילי, שנוסע לתחרות בפעם השישית. “בשנה שעברה, כשהאירוויזיון היה במאלמו, לא נסעתי כי הפחד גבר על הרצון. המלחמה הייתה אז בשיאה. עכשיו אנחנו עדיין במלחמה, אבל אני מרגיש שיש כבר איזה נרמול של זה, לצערי. וכשאני רואה שיש יותר ויותר חובבי אירוויזיון שיורקים בפנים של הקהילה הישראלית, קהילה שתמיד הייתה אהודה, אני מרגיש צורך להגיע ולהראות שעם ישראל חי והוא תמיד יחיה".
ומה בעניין אזהרת המסע?
“בוא, זאת לא פעם ראשונה שיש אזהרת מסע. גם בשנים קודמות היו. מה שמפחיד הפעם הוא שאנחנו עדיין במלחמה, והאנטישמיות גדולה מתמיד. אבל יש לי חברים שנסעו למאלמו בשנה שעברה, ולא קרה להם כלום. אז הבנתי שאם בעיר כל כך אנטישמית כמו מאלמו היה בטוח, גם בשווייץ יהיה. אני לא אדבר בעברית, לא אסתובב בחוץ עם סמלים ישראליים, ואני בטוח שיהיה בסדר".
לברוך גרשטנפלד, עורך לשון במעריב, יהיה זה האירוויזיון השלישי. “בשנה שעברה לא נסעתי למאלמו, גם בגלל המצב וגם בגלל שהעיר לא אטרקטיבית", הוא מספר. “השנה החלטתי לנסוע עוד לפני אזהרת המסע. אני לא כל כך פוחד להסתובב בבזל כישראלי, ואני חושב שאדבר עברית בעיקר כשאהיה בחדר שלי בהוסטל, או עם ישראלים נוספים. יש לי דגל ישראל, וכשאכנס למתחם של כפר האירוויזיון אגלגל ואשים אותו בשקית כהה. אם אראה שהכל בסדר מבחינה בטיחותית – אניף אותו. אולי אני אטריל את הפרו־פלסטינים ואבקש מהם סלפי. אין לי מושג מה אני הולך לעשות".
ובנושא המרכזי, על מי אתם מהמרים כזוכה השנה?
דונקלמן: “די קשה לנבא מי יזכה כי זו שנה חלשה לאירוויזיון. ההימורים מדברים על שוודיה ואוסטריה, ואני לחלוטין מבין למה כל אחת מהן יכולה לזכות. אני רוצה להאמין שלשוודיה יש יותר סיכוי".
זייקנר: “אני לגמרי מאמין בשיר הישראלי של יובל רפאל, למרות שאנחנו בתקופת מלחמה. השנה היא שנה מאוד חלשה באירוויזיון מבחינת השירים. אין שירים טובים, שיר שאתה יכול להצביע עליו ולומר חד־משמעית שהוא יזכה. התחרות מאוד פתוחה, ויש ליובל רפאל סיכוי לעשות את זה. אם לא נזכה, אוסטריה אולי תזכה".
ישראל: “שנה פתוחה מאוד, ולכמה מדינות יש סיכוי לנצח. אני חושב שהזכייה תלך לצרפת או לאוסטריה, שרבים מהמרים עליה. שוודיה, הפייבוריטית הגדולה, תסיים במקום השני. לגבי יובל רפאל, אני חושב שהיא מהממת ותייצג אותנו בכבוד. אישית הימרתי שיובל תגיע לחמישייה הפותחת, אבל לא תזכה, לא כי אני לא מאמין בה, אלא כי כדי לנצח צריך גם את הקהל בבית וגם את השופטים. בשנה שעברה השופטים בחרו ברובם להתעלם מישראל, כך שקשה לי לראות אותם מרעיפים עלינו נקודות השנה".
גילי: “אני מהמר על אוסטריה. זה אירוויזיון מאוד חלש, אבל אני חושב שהאוסטרים ייקחו".
גרשטנפלד: “אני חושב שהשיר השוודי יזכה. הוא כיפי, הוא בשפת המקור והוא שיר חפלה כזה. אני מקווה שהוא יזכה".
