מטריה גרעינית? אירופה מתמודדת עם השעיית הסיוע לאוקראינה

החדשות הרעות מבחינת אירופה פורסמו לפנות בוקר בשעוני היבשת: ארה"ב תחת הנשיא דונלד טראמפ השעתה באופן מיידי את הסיוע הצבאי לאוקראינה. יותר ממיליארד דולר במשלוחי נשק שהיו אמורים להתקבל וכאלה שהוזמנו על ידי אוקראינה מכספים אמריקאיים הוקפאו. התדרוכים לתקשורת האמריקאית היו ברורים, טראמפ משעה כל סיוע, צבאי או כלכלי, עד שנשיא אוקראינה זלנסקי "יפגין מחויבות לשלום".

● באקונומיסט טוענים: לצה"ל יש אסטרטגיה חדשה, והיא מסוכנת 
● ארה"ב בולמת את הזרמת הנשק לאוקראינה 

בכך הוא מגביר את הלחץ, אחרי הפיצוץ בבית הלבן בסוף השבוע, לבצע ויתורים טריטוריאליים וגם לחתום על עסקת רווחים עתידיים לחברות אמריקאיות כחלק מהסכם שלום עם רוסיה. "הבחור הזה (זלנסקי) לא רוצה שלום כל עוד יש לו את התמיכה האמריקאית", הוסיף טראמפ בפוסט ברשת החברתית שבבעלותו.

חשיכה מודיעינית

ארה"ב סיפקה עד לתחילת השנה קרוב ל־65 מיליארד דולר בתמיכה צבאית ישירה לאוקראינה. לפי חישובי המכון הכלכלי של קיל, המנטר את התרומות והסיוע הכספי למדינה, שהותקפה על ידי רוסיה לפני שלוש שנים, מדינות אירופה העבירו תמיכה צבאית בשווי של 62 מיליארד דולר.

 צילום: Reuters, Isabel Infantes

במקרים רבים, כמו בטילי ה"ג'אוולין" נגד הטנקים שארה"ב סיפקה בכמויות לאוקראינה, הנשק האמריקאי סייע לה להפגין עליונות טכנולוגית ולבלום את הצבא הרוסי. בערך שליש מהנשק ומהתחמושת האוקראינים כעת מגיעים מיצרנים אמריקאים, עוד שליש מיצרנים גלובליים וכ־40% מייצור עצמי. אוקראינה מייצרת כעת כ־20 תותחים מתניעים בחודש, ואת התחמושת בשבילם, אבל אובדן של שליש מהעוצמה הצבאית, שנמצא כעת על הפרק, ללא ספק יחליש את יכולתה להמשיך ולבלום את הרוסים.

בפסגה בלונדון בתחילת השבוע ניסו האירופאים "לקנות זמן" לאוקראינה. הם הודיעו על חבילת סיוע זמנית בשווי 1.8 מיליארד דולר שתוקצה לצבא הנלחם ברוסים כבר בשבועות הקרובים. היא כוללת טילי קרקע־אוויר להגנה אווירית שייוצרו בבריטניה (בצפון אירלנד, כפי שהצהיר ראש הממשלה קיר סטארמר), חלקי חילוף למטוסי ה־F־16 האמריקאים שנתרמו לאוקראינה וכעת יגיעו מדנמרק ומהולנד. גרמניה הבטיחה לממן מל"טים מתאבדים. אבל פרשנים צבאיים הצביעו על כך שבפעם האחרונה שאוקראינה ספגה השעיית משלוחים אמריקאיים, בגלל חילוקי דעות בקונגרס האמריקאי, הדבר היתרגם לאובדן מיידי של שטחים לרוסים. הם גם הצביעו על העובדה כי ניתוק הסיוע הצבאי האמריקאי יבוא לידי ביטוי בחשיכה מודיעינית בעבור האוקראינים, מה שיכול להיות הרסני הרבה יותר לביטחונה מסוגיית החימוש.

טראמפ הבהיר לפנות בוקר כי הוא אינו מתרשם מפסגת החירום שהתקיימה בלונדון. המסר המורכב שמנהיגי מדינות אירופה – במיוחד סטארמר ונשיא צרפת עמנואל מקרון – ניסו להעביר היה שהם מחבקים את אוקראינה, מבלי להתרחק יותר מדי מארה"ב. בעבור טראמפ, שנראה כאילו הוא דוחף באופן קבוע לסופם של היחסים הטרנס-אטנלטיים, זה היה צעד לא מובן מבחינה עסקית. "אירופה הצהירה בבירור בפגישה שלה עם זלנסקי שהם לא יכולים לעשות את העבודה בלי ארה"ב. מה הם חושבים לעצמם? זו לא ההצהרה הכי טובה לעשות מבחינת הפגנת עוצמה מול הרוסים", כתב, בביקורת על המסר שיצא מלונדון.

הדרישה של מקרון

אל הדיונים הלאומיים בנושא הגדלת תקציבי הביטחון הצטרפה ביום ג' נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, שאמרה כי האיחוד האירופי יכול לגייס עד 800 מיליארד אירו כדי להתחמש, ולהקצות חלק מכך כדי לחמש את אוקראינה. מומחים צבאיים הביעו ספק, עם זאת, ביכולת של אירופה לספק רכיבים קריטיים, כמו מיירטים לטילי פטריוט, או נשק נגד-טנקים. "יש כמה רכיבים אמריקאים שהם קריטיים לחלוטין למערכות ההגנה האוקראינות", אמר שר ההגנה הדני.

ובעוד ביבשת מדברים על מאות מיליארדים לחימוש ולבניית צבאות שיוכלו להתמודד עם פלישה אפשרית של הצבא הרוסי מבלי להזדקק לגיבוי אמריקאי, הדיונים עוברים בהדרגה גם למישור הגרעיני. עד כה, ארה"ב – בין היתר באמצעות נאט"ו אבל גם באופן ישיר – פרשה מעין מטריית הגנה גרעינית על היבשת. כעת, כאשר התמיכה האמריקאית ניצבת על כרעי תרנגולת, אם בכלל, מדינות אירופה מחפשות מגנות חדשות. בצרפת, הנשיא מקרון כבר אמר כי הוא מוכן לשאת ולתת על הגנה אירופית, אם "אירופה רוצה ללכת לכיוון אוטונומיה גדולה יותר והרתעה". המנהיג הנבחר של גרמניה, פרידריך מרץ, אמר כי "הרתעה גרעינית צריכה להתקדם, יחד עם השותפים האירופיים שלנו, כדי לספק מטריית הגנה אטומית". הוא אמר כי הדבר יהיה דרוש אם טראמפ לא יכבד את סעיף 5 של ברית נאט"ו, לגבי הגנה הדדית. כדי לספק את המטרייה הזו, מקרון דורש התקדמות בחזון שלו לאיחוד האירופי – מאוחד יותר, עם תקציב משותף ובהנהגה משמעותית יותר של צרפת.

עוד זווית של תמיכה באוקראינה הגיעה מנורבגיה. קולות במדינה, כולל במערכת הפוליטית, קראו בימים האחרונים להעניק למדינה סיוע כספי מקרן העושר האדירה של המדינה הנורדית, שאמורה להבטיח את עתיד תושבי המדינה. יותר מ־1.7 טריליון אירו הצטברו בקרן, מכספי הנפט והגז של נורבגיה. קולות מהשמאל בנורבגיה קראו לממשלה לאפשר סיוע לאוקראינה מתוך הקרן. כרגע הממשלה מוגבלת לפי חוק בשימוש רק בתשואה על הקרן, ברמה מסוימת. נורבגיה סיפקה עד כה סיוע בשווי 3.3 מיליארד אירו למדינה.

האוקראינים, מצדם, ניסו להבהיר כי ההחלטה האמריקאית פחות דרמטית ממה שנראה. חבר פרלמנט אמר לתקשורת במדינה כי המאגרים הנוכחיים "יחזיקו" עד חצי שנה לצבא האוקראיני. הנשיא זלנסקי שב ואמר כי יהיה מוכן לדבר עם ארה"ב "בכל עת" והודה לארה"ב על התמיכה. הם קראו לאיחוד האירופי להתקדם עם "החרמת" קרוב ל־200 מיליארד אירו בנכסים רוסים שיכולים לשמש את המדינה כדי לממן את ההוצאות הצבאיות שלה. בבריסל מנסים להשתמש בנכסים הללו בתור "ערובות ביטחוניות" במקרה של הסכם הפסקת אש או שלום, ולאיים במוסקבה בשימוש בהם רק אם רוסיה תפר את ההסכם.