שלום, כאן הקברניט; השבוע יצא חיל האוויר הישראלי למבצע "חץ הבשן" – השמדת כל הנשק האסטרטגי בסוריה. המשימה דחופה ורגישה ביותר: עדיין לא ברור איזה שלטון יצמח אצל שכנתנו הצפונית במקום משטר האימה של אסד – ומי שהפיל אותו היתה ברית מורדים שכוללת גם ג'יהאדיסטים צמאי דם. צה"ל החליט שלא לקחת צ'אנסים, וחיל האוויר נשלח לחסל כל כלי טיס, מערכת נ"מ ותשתית גילוי בסוריה. כולן עד האחרונה, גילוח על אפס.
לטורי "הקברניט" הקודמים:
המבצע הצליח מעבר לכל דימיון: ככל הנראה שמטוסי אסד חוסלו עד האחרון, ברמה כזו שאם ירצה סורי כלשהו לפגוש מטוס קרב מקומי בחתיכה אחת, יצטרך לסור לרחוב ברדה בדמשק (מול מלון ארבע עונות, יש חניה) – אל מקום מושבו של מוזיאון הצבא הסורי. ואני מציע לו למהר: עוד מעט יבואו גנבי המתכות עם סימני דולרים בעיניים.
הרבה ביצועים מוצלחים, שלא לומר מושלמים, ראינו מפרוץ המלחמה, עד כדי כך שקל לפספס את גודל ההישג פה: השמדה של חיל אוויר בימים בודדים במסגרת מבצע אחד זה דבר מטלטל; אם תשאלו אותי, לא פחות מאפוקליפסת הביפרים בלבנון.
עוד רגע תבינו בדיוק מה כל כך מיוחד בסיפור הזה, אפילו היסטורי. למשל, אתם רוצים לנחש כמה פעמים מאז המצאת המטוס הצליח צבא אחד להשמיד חיל אוויר של צבא אחר?
על הנייר, השיטה לא מסובכת ועובדת כבר לפחות 80 שנה: ממפים את בסיסי האויב הפעילים, ואת ההגנה האווירית בקרבתם וסביבם; לומדים את שגרת הבסיסים כדי לבחור תזמון מדויק לתקיפה, בו נמצאים כמה שיותר כלים על הקרקע; שולחים כוח אווירי גדול מאוד, שיכה בכמה שיותר בסיסים ומטרות בו זמנית; ושמים דגש לא רק על המטוסים שחונים בשדה והמסלולים שלהם, אלא גם על מוסכים ומצבורי נשק, תשתיות תיקונים ומבני מנהלה.
העולם הזה ראה כבר מלחמות אדירות, בהן נראו גם אלף מטוסים שמפציצים יחד את אותה מטרה וחיל אוויר עם עשרת אלפים כלי טיס נחשב "בגודל בינוני" ולא "תגידו, אתם השתגעתם"; לשם השוואה, כיום יש בעולם כולו פחות מחמישים אלף מטוסים. ולכן, טבעי שנראה צבאות מנסים למחוק חילות אוויר יריבים, וכל תוכנית מלחמה כוללת כרך שמן שמוקדש לעניין.
ביחד איתם פגעו היפנים גם בסככות, מסלולים וסדנאות. אבל תוך ימים בודדים חזרו הבסיסים לתפקד, ומטוסים חלופיים נשלחו אחרי שבוע; אף שהכוח האווירי של ארה"ב בגזרת האוקיינוס השקט הוכה קשות – בהחלט אי אפשר להגיד שהוא חוסל.
אבל בריה"מ היתה גם אז המדינה הכי גדולה בעולם, ובשאר שטחה היו לפחות 9,000 מטוסים נוספים, שמהר מאוד הוקפצו אל החזית. העם הרוסי המסכן נשלח לסלול ולהכשיר מנחתים במהירות שיא, ותוך זמן קצר הצליחו הסובייטים להניח שוב כוח אווירי אפקטיבי בחזית. מספרית, היתה זו ההשמדה הגדולה ביותר של כלי טיס במבצע בודד ובאמת חוסל פה סדר גודל של חיל אוויר – פשוט לא החיל כולו.
נישאר קצת עם הנאצים: בסוף המלחמה נשארו לגרמניה סביב אלף מטוסים; ההפצצות של בעלות הברית ומהלכים יצירתיים של מלכודות והטעיות שחקו את הכוח האווירי ברמה אדירה – בשיאו, הפעיל הלופטוואפה 20,000 מטוסים. עכשיו, זו מחיקה; חיסול של 95% זה הישג מכובד מאוד ובהחלט שלילת יכולת אווירית. ראינו מספרים דומים גם ביפן הקיסרית: בסוף המלחמה היו לה טייסות שלמות בהן אין אף מטוס שלם, אף פח דלק ואף ארגז תחמושת.
אבל אל תשכחו שאנחנו מדברים פה על חילות אוויר שחוסלו לאחר מלחמה ארוכה וממושכת ולא במסגרת מבצע בודד. מלחמת העולם השנייה השתוללה על שטח כל כך גדול, בין כוחות שיש להם פערי מודיעין עצומים, ברמה שאני לא חושב שהשמדת חיל אוויר בכלל היתה אפשרית בזמנו. לא בלי מאמץ ממוקד של שנים, זבנג של כמה ימים סטייל חץ הבשן לא היה אפילו אופציה.
אז לא: המתקפה ההיא היתה אפקטיבית ומפוארת, וצבאות מצרים וירדן אכן איבדו יותר מ-80% מהמטוסים, אך סוריה איבדה רק 50%, עיראק – רק 15% ואף אחת ממדינות ערב לא איבדה את כל הבסיסים והתשתיות.
מה כן קרה? הרתעה ברורה ומיידית: צבאות האויב מיהרו לאסוף את המטוסים שנותרו להם ולשלוח אותם הרחק מהחזית. וזו, חברים, הסיבה שאף פעם לא הושמד חיל אוויר כמו שראינו בסוריה – פשוט לא היה צורך.
לכוח אווירי יש תפקידים קריטיים במלחמה, והכלים שלו מאוד יקרים ופגיעים; מה גם שאי אפשר להחליף את הפונקציות שלהם עם חי"ר ושריון, לא בלי לסכן כמויות גדולות מאוד של חיילים. הכשרת הצוותים בחילות האוויר נמשכת שנים בין אם מדובר בטייס או במכונאי, וכשכל אלה נמצאים בסכנה יעדיף הצבא לקפל אותם, להוציא מהמשחק.
לכן, הגנרלים לא יחכו לשחיקה של 30%; ברגע שיתחילו לאבד בסיסים וטייסות, ינסו למלט את מה שנשאר. לפעמים, ברמה שחוצה גבולות: בסוף מלחמת המפרץ הראשונה של 1991 החל צבאו של סדאם חוסיין לשלוח את מטוסיו לאיראן השכנה, כדי להצילם מהשמדה.
כן, איראן; למרות שהשנאה בין שני העמים יכולה להמיס הרים. אז לא – אף אחד אף פעם לא השמיד חיל אוויר של מישהו אחר במבצע אחד; חוץ מישראל, בסוריה, השבוע. איך זה נראה בשטח?
המתקפה בוצעה בשילוב מודיעין זמן אמת, עם כטב"מים ומטוסי תצפית שמוודאים שכל מטרה נקיה מבלתי מעורבים; לא נחסל מי שבא לעשות סלפי עם סוחוי בזמן הלא נכון.
מבצע חץ הבשן הביא עמו עוד הישג נדיר מאוד, יחיד במינו: חיילי אסד לקחו את הרגליים וברחו ברגע שהמורדים החלו להתקרב, בחרו שלא להילחם; הבסיסים ננטשו לפני שהגיעו מטוסינו לשלוח את המיגים של אסד לגן העדן של התעופה. בגדול, השמדנו חיל אוויר בלי התנגדות.
לצד העבודה המדויקת של הצוותים בקוקפיט ובתאי השליטה, ההישג פה היה מודיעיני: לדעת מראש בדיוק איפה נמצא כל כלי וכל רכיב תשתית, איזה האנגר עומד ריק ואיפה יש מצבור טילים, ולעשות את זה בלי להרוג מורדים או סורים. בעצם הושמד פה חיל אוויר, בלי להרוג את אנשיו.
אבל אנחנו הרי ביקורתיים, ולא מתרשמים בקלות ממשהו רק בגלל שלא קרה בעבר; קל להסתכל על ההישג הזה ולצקצק – חיל האוויר הסורי לא באמת איים על ישראל כפי שהוא בשנה האחרונה. כשירות הצוותים ירדה לאפס והתחזוקה שגם ככה היתה מהגרועות בעולם, החריפה; תיאורטית, הדרך הנוחה ביותר להפיל מיג סורי היא פשוט לתת לו להמריא.
וכן, גם אם ג'יהאדיסטים היו משתלטים על מטוסים תקינים יחסית, היו חולפות שנים בטרם היו הופכים לכוח לחימה אווירי אפקטיבי; כפי שסיפרתי לכם, קורס טיס לוקח זמן רב ואי אפשר ללמוד טיסה קרבית ביוטיוב. כך שזה לא שמחר זקנות בחיפה היו נושאות עיניהן השמיימה ומתווכחות אם מעל הראש עבר להן מיג או סוחוי.
ועדיין, חיסול החיל הסורי משנה דרמטית את המצב בשטח, בזירה כולה – קצת בגלל המטוסים שהשמדנו, והרבה בגלל משהו אחר: במסגרת מבצע חץ הבשן נמחקו מערכי הגילוי וההגנה האווירית של סוריה. אנחנו מדברים על סוללות טילים ניידות, מכ"מים גזרתיים וזירתיים, מערכות ניהול אש והרבה מאוד טילים; הנ"מ הסורי היה מהצפופים והמסוכנים ביותר בעולם.
והנה, אחרי עבודה מאומצת של הצוותים שלנו, הפך כל הטוב הזה לחלום רטוב של גנב מתכות. שמי סוריה פתוחים ברמה כזו שאפשר לטוס לדמשק בכדור פורח. ופה אנחנו מגיעים לסוג חדש לגמרי של השפעה: כל אויבי ישראל מאוד מתוחים כרגע, ויש להם סיבה טובה.
ואתם זוכרים מי נמצא מעבר לעיראק: תקיפה באיראן תהפוך לאקט הרבה יותר פשוט עבורנו. כל כוח שנשלח יתגלה הרבה יותר מאוחר, במיוחד אם נבחר ב-F35 הנוצצים שלנו. הקרבה לשטח האויב וחיסול שכבת הגילוי וההגנה תקל על מבצעים; אם נרצה, נוכל לשבור מטרות תשתית ברפובליקה השיעית גם כל שעה עגולה.
האפקט הפוטנציאלי הוא יותר מצבאי נטו: הרי פגיעה בעומק האיראני תגרום לשלטון חמינאי להיראות פריך ומאוד מזמין למתנגדיו – ויתכן שתיווצר שעת כושר מעניינת עבור העם האיראני הזועם. ולכן, לא אופתע אם איראן לא תמהר לדחוף את ישראל לקצה, ולא תיתן לנו סיבה להשיב אש ולפתוח תיבת פנדורה שכזו.
בשורה התחתונה, מבצע חץ הבשן הוא בהחלט מהמפוארים ביותר בתולדות חיל האוויר, ואני מעריך שיילמד לעומקו עוד שנים ארוכות בכל העולם. ויודעים מה? טוב שכך: הלוואי שנראה תמיד רק מתקפות בהן כלי המשחחית נמחקים, המציאות האסטרטגית משתנה לטובה – ובסופו של יום נרשם אובדן אפסי של חיי אדם. שימרו על עצמכם, היו עירניים וננצח.
