119 שוטרים בלבד מופקדים כיום על מניעת הברחות אמצעי לחימה לאורך גבול לבנון, סוריה, ירדן ומצרים, שאורכו 808 קילומטר – כך נודע ל"ישראל היום". את הגבול הימי שאורכו 304 קילומטר מאיישים 37 שוטרים בלבד. משרד האוצר סירב לבקשת המשטרה לשלש את כוח האדם בגבולות אלה, במסגרת תוכנית למלחמה בפשיעה ובאמל"ח במגזר הערבי – שחלק גדול ממנו מוברח מהגבולות היבשתיים.
כחלק מלקחי 7 באוקטובר, המשטרה ביקשה ממשרד האוצר לתקצב תוכנית מהפכנית ורב־ממדית למלחמה באמל"ח ובפשיעה במגזר הערבי. ל"ישראל היום" נודע כי האוצר סירב לממן את התוכנית, שעלותה היא יותר ממיליארד וחצי שקלים. "מדובר בתוכנית שנועדה 'לייבש את הביצה' ולא לפתור בעיות ברמת תחנות המשטרה", אומר בכיר במערכת אכיפת החוק. "האלימות בחברה הערבית קשה ומדממת, ומהווה איום על החברה כולה".
סיכול הברחת סמים בגבול מצרים // דובר צה"ל
כמו בתחנות המשטרה ובמרחבים במגזר שבהם שוטרים מועטים מופקדים על שטח גדול ועל אוכלוסייה שהולכת וצומחת, כך גם בגבולות המדינה ובמעברי הגבול שלה המהווים מקור להברחת אמצעי לחימה לארגוני פשיעה במגזר הערבי שלא אחת זולגים לטרור.
מנתונים שהגיעו ל"ישראל היום" עולה, כי התקן של יחידת יג"ל בצפון, החולשת על גבול לבנון, סוריה וירדן שאורכו 233 קילומטר, עומד כיום על 33 שוטרים. התקן של יחידת יג"ל שבמחוז ש"י, החולשת על גבול ירדן שאורכו 100 ק"מ, עומד על 24 שוטרים. התקן של יחידת מג"ן בגבול ישראל־מצרים, שאורכו 465 ק"מ, עומד על 49 שוטרים.
234 קורבנות בשנה
במשטרה מצביעים על המגזר הערבי כמחולל הפשיעה הגדול ביותר. המגזר שואב אליו כמויות עצומות של אמל"ח ומייצר עבירות אמל"ח ועבירות כלכליות, כתוצאה מהון שחור של ארגוני הפשיעה שנצבר מסחיטת דמי חסות. מצד שני, במשטרה מודים כי הטיפול בפשיעה בחברה הערבית לקוי, ושהיכולת של תחנות המשטרה להתמודד עם התופעה עד כה היא מוגבלת.
מנתוני המשטרה כפי שהוצגו בתוכנית, למרות חלקו הנמוך של המגזר הערבי באוכלוסייה (21%) הוא מייצר יותר מ־50% מהפשיעה הכללית. בשנת 2022 התרחשו במגזר 103 מקרי רצח שגבו 109 קורבנות. בשנת 2023 מספר מקרי הרצח הוכפל עם 210 מקרים שגבו 234 קורבנות. השנה (עד 21 באוקטובר) התרחשו 164 מקרי רצח ומספר הקורבנות עומד על 180.
עוד עולה מהנתונים כי 80% מתיקי האמל"ח משויכים למגזר הערבי ו־95 ממקרי הירי נחקרו במגזר. במשטרה מדווחים גם על גידול של 264% בתפיסת מטענים במגזר לעומת אשתקד ועלייה של 155% בתפיסת רימוני יד. קיימת עלייה של 90% באירועי חבלה פליליים שנעשה בהם שימוש במטענים ורימונים.
התוכנית שפרטיה הגיעו ל"ישראל היום" כוללת תגבור של שוטרים בגבולות, השלמת יישום התוכנית להקמת המשמר הלאומי, גיוס שוטרי קבע לתחנות המשטרה להפעלת כיתות הכוננות שהוקמו לאחר טבח 7 באוקטובר, ושדרוג מעברי עוטף ירושלים בהיבטי ביטחון ובטיחות.
בנוגע לגבולות, התוכנית מדברת על דיוק ההגנה על הגבולות באמצעות תגבור בכוח אדם של היחידות המשטרתיות העוסקות בכך ובמשאבים, והמשך יישום התוכנית שאושרה בממשלה להקמת המשמר הלאומי ככוח התערבות מהיר בשגרה ובחירום. עד היום המשמר הלאומי הוקם במחוזות דרום ובצפון אך לא במחוזות חוף ומרכז, ולצורך כך דורשת המשטרה כ־1,200 תקנים נוספים. עוד דורשת המשטרה תוספת של 226 תקנים לצורך גיוס שוטרי קבע כמפעילי כיתות כוננות, נוסף על 50 בלבד הקיימים כיום.
עוטף דליל בירושלים
התוכנית חושפת גם מצוקת כוח אדם במעברים בין ישראל לשטחי הרשות הפלשתינית, בעיקר בעוטף ירושלים. "הם מתחילים להיות קטנים מלהכיל", אומר גורם הבקיא בפרטים. "האוכלוסייה באזור גדלה, כמות העוברים דרכם הולכת וגדלה, כמות האיומים גוברת – ואין שום שינוי בתקצוב. מצד אחד דורשים מאיתנו לאפשר מעבר כמה שיותר חופשי, ומצד שני לאתר מחבלים".
לפי אותו גורם, מעבר קלנדיה (בצפון ירושלים) למשל נחשב ל"מעבר קטן ומצ'וקמק"; במעבר עין יעל (הוואלג'ה) יש מחסור של בודקים וקיים צורך לפתוח נתיב נסיעה נוסף; במעבר המנהרות (כביש 60) קיימת דרישה לפתוח נתיב ונקודת בידוק נוספים.
חוסרים בתשתיות ובתקנים קיימים גם במעבר מזמוריה (סמוך להר חומה) ובמחסום א־זעים (בכביש מעלה אדומים-י-ם) – שהוא אחד המעברים העמוסים בעוטף ירושלים. בכל המעברים הללו חל גידול בפעילות חבלנית עוינת (פח"ע) בשנתיים האחרונות לעומת גודלם.
גורם שנכח בדיון של נציגי המשרד לביטחון לאומי והמשטרה מול נציגי האוצר אמר ל"ישראל היום": "הוצגה לאוצר תוכנית מפורטת וחדשנית. אם האוצר לא ישכיל להבין שהפשיעה והאלימות בחברה הערבית היא בעיה דחופה, קשה ומדממת של כולנו ולא רק של המשטרה, ממש סכנה לביטחון הלאומי בישראל – לא יהיה שינוי.
"מה שהיה עד עכשיו לא הצליח לייצר פתרונות", אמר הגורם. "צריך משהו משמעותי, מקיף וחדשני. בשביל זה צריך שוטרים, אמצעים ומשאבים. בתקופה הקרובה מקבלי ההחלטות בקשר לתקציב יהיו חייבים להחליט אם הנושא שמשפיע על כמעט כל אזרחי ישראל – ולא רק במגזר הערבי – הוא חשוב, דחוף וראוי לטיפול שורש – או לא".
האוצר: "ניהול כושל"
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "לאחר אישור תקציב 2024-2023 בממשלה, טען השר לביטחון לאומי בעצמו כי 'השגנו סיכום תקציבי חסר תקדים לכלל גופי המשרד' בסך 9 מיליארד שקלים. מאז, בעיצומה של המלחמה וההוצאות הכרוכות בה, קיבל המשרד תוספת של 1.8 מיליארד ושל 2.3 מיליארד ש"ח.
"תמוה שמתוך המיליארדים הרבים שנוספו למשרד בשנים האחרונות טרם נמצאו המשאבים לטיפול בפשיעה בחברה הערבית. כשהתקציב גדל והתוצאות בשטח רק מידרדרות, ניכר כי למשרד יש קושי בניהול ונכון, ולא בהיעדר תקציב".
