מכת המכס תחתוך את הזינוק בייצוא הישראלי לארה"ב

מה ישראל מייצאת בעצם? יותר מרבע מיצוא הסחורות הישראלי לאמריקה הוא מכשור חשמלי ואלקטרוני (כ־4.5 מיליארד דולר), לרבות רכיבים מתקדמים, שבבים ומערכות טכנולוגיות. מדובר ביצוא הייטק גרידא, וחברות בינלאומיות שפועלות מישראל ומעסיקות כאן אלפי עובדים, כמו אינטל ומארוול, אחראיות לחלק ניכר ממנו. לצדן מייצאות גם חברות ישראליות כמו טאואר סמיקונדקטור ונובה, וכן החברות הביטחוניות רפאל, התעשייה האווירית ואלתא.

כ־2.3 מיליארד דולר בשנה הם יצוא של מכשור אופטי, טכני ורפואי. גם הוא חלק מהתעשייה המתקדמת, ואחראיות לו, בין היתר, חברות כמו אופיר אופטרוניקס ושמיר קארדיאקסנס. הסעיף השלישי בחשיבותו הוא יצוא מכונות, כורים גרעיניים ודודים, שמסתכם בכ־1.7 מיליארד דולר. אחריו מגיע יצוא התרופות לארצות הברית, שמסתכם בכ־1.3 מיליארד דולר ומהווה יותר ממחצית יצוא התרופות מישראל לעולם (56%). אחראיות לו חברות כמו טבע, תרו, דקסל פארמה וקמהדע.

שאר היצוא הוא פלסטיק ומוצריו (760 מיליון דולר), מטוסים, חלליות וחלקיהם (368 מיליון דולר) ודשנים (300 מיליון דולר). באופן גס, כשני שלישים (כ64%) מסך יצוא הסחורות של ישראל לארצות הברית (ללא יהלומים) הם מוצרי הייטק, אבל הפילוח החשוב יותר הוא זה: 85% מהעסקים הישראלים שמייצאים לארצות הברית הם עסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים עד 50 עובדים, מה שמבהיר את חשיבות השוק האמריקאי לכלכלה המקומית.

חרף העלייה ביצוא מישראל, גירעון הסחר בסחורות מול ארצות הברית זינק בכמעט 30% מאז 2021, ולפי הלמ"ס הסתכם בשנה שעברה ביותר מ־5 מיליארד דולר. לא מעט בקנה מידה ישראלי, אבל פחות מטיפה בים הגירעון המסחרי האמריקאי, שהגיע ב־2024 ל־1.2 טריליון דולר – 60% יותר מהיקפו ב־2016, כשטראמפ התמנה לראשונה לנשיא.