צום י"ז בתמוז, הצום שפותח את שלושת שבועות האבלות עד ט' באב שבו חרב בית המקדש יצויין היום (שלישי). על פי חכמים, חמישה אירועים קשים מאוד קרו לעם ישראל לאורך הדורות ביום הזה. אירועים אלו מעידים על העצב הגדול של היום ועל החשיבות הגדולה של ההבטה פנימה כדי לתקן את חמשת המשברים העמוקים האלו. אלא שבמבט ראשון על הרשימה הכואבת הזו, עולה השאלה עד כמה היא נוגעת וקשורה לעולם המודרני שלנו?
הרי מדובר לכאורה בחמישה אירועים דתיים שקצת רחוקים מהעולם הישראלי הנוכחי. לשם ההבנה של האירועים האלו פנינו אל הרב אילעאי עופרן, רב קבוצת יבנה, ראש המכינה הקדם-צבאית 'רוח השדה', וראש תוכנית "ערבים זה לזה" במכון שחרית.
חמשת האירועים הם: נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת (משה רבנו שבר את לוחות התורה שהוא קיבל מהקדוש ברוך הוא עקב מעשה העגל על ידי בני ישראל), וּבָטַל הַתָּמִיד (שגרת הקרבת הקורבנות בבית המקדש התבטלה בגלל המצור החריף על ירושלים ובכך נפל סמל מרכזי בשגרה של אבותינו), וְהֻבְקְעָה הָעִיר (הבבלים פרצו את חומות ההגנה על ירושלים), וְשָׂרַף אַפּוֹסְטְמוֹס אֶת הַתּוֹרָה (ספר התורה הקדוש לעם היהודי חולל ונשרף), וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל (חוללה החשיבות המונותאיסטית של בית המקדש שהעבודה בו הייתה רוחנית ללא צלמים).
על הדברים האלו ציין הרב עופרן, כי יש להם ערך רחב הרבה יותר ממעמדם הדתי גרידא ויש בהם משהו שכל אדם ובעיקר ישראלי, יכול לקחת אל עולמו ולעסוק בו.
"ראשית נסתכל על האירוע של פריצת חומות ירושלים. מה שקרה באותו יום זו לא פריצה סתמית אלא קריסה של הלוחמים היהודיים בבית ראשון לעמוד במצור יותר. הם נשברו נפשית והחוסן הפנימי שלהם נפגע ולכן הבבלים יכלו לחדור פנימה. כלומר העיקרון החשוב ביותר שנלמד כאן הוא החשיבות של תחזוק החוסן הלאומי כך שלא נישבר מבפנים דבר שיאפשר לאויב מבחוץ להכריע אותנו. הנקודה הזו מאוד מאוד ברורה כיום אחרי המלחמה הארוכה שנכפתה עלינו. דווקא בימים האלו ברור כמה הלכידות והכוח הפנימי הוא מה שמונע שחיקה ונותן לנו יכולת להתקדם", מסביר הרב.
בהקשר דומה הסביר הרב עופרן את ביטול התמיד וציין שמדובר בלקח שמתאים גם בתוך חיי הזוגיות שלנו ובתוך החיים שלנו כעם. "ביטולו של התמיד הוא לא רק סתם ביטול של קורבן כבש בבוקר ואחרי הצהריים. מדובר בהתמוטטות מוחלטת של השגרה. ההקרבה הזו בבית המקדש סימלה את היציבות הלאומית, את זה שיש שגרה בחיים של העם.
ביטול התמיד לכן סימל את ההתרסקות של השגרה הזו. והנקודה הזו רלוונטית מאוד גם כיום, שגרה לאומית היא מצב בריא שמחייה אותנו ומאפשר לנו לפעול. כשהשגרה הזו מתרסקת אז משהו באפשרות להמשיך קורס. זו גם מציאות שלא רק קיימת בחיים לאומיים אלא גם בחיי זוג. גירושין לא קורים בבת אחת, יש תהליך שלם שנסדק לאט לאט ושגורם לכך שכבר אין שגרה משותפת" הוא מסביר ומוסיף "אולי בגלל הדבר הזה חכמים תיארו את חורבן בית המקדש וחורבן עם ישראל במסכת שעוסקת בגירושין, מסכת גיטין, הם ראו את הקשר בין שני האירועים האלו".
בכל הנוגע לשריפת התורה והעמדת הצלם בהיכל מציין הרב כי מדובר באירועים שמבטאים את הזלזול המוחלט בערכים של עם ישראל כאשר בכך יש השפלה לאומית קשה ופגיעה בציפור הנפש שלנו. "השר היווני אפוסטומוס בבית שני הביע את המחיקה המוחלטת והזלזול המוחלט של המשטר היווני הכובש, בערכי הנצח של העם היהודי. מדובר בבוז מוחלט לדברים הכי חשובים לנו כאומה וגם כיום אם יתחולל זלזול מהסוג הזה כולנו נחוש את ההשפלה. מבחינה זו הצער על אירוע כזה וההתעמקות ביסודות הערכיים שחשובים לנו היא ברורה" הוא מסביר.
האירוע האחרון, שהוא למעשה הראשון בסדר התיאורים במשנה, הוא שבירת הלוחות על ידי משה רבנו עקב החטא של העם בעבודה לעגל. בנוגע לכך ציין הרב שהערך החשוב שמתבטא באירוע הוא לימוד הכרת הטובה על מתנה רוחנית גדולה.
"הקדוש ברוך הוא נתן על ידי משה רבנו לעם ישראל שני לוחות אבנים שנכתבו על ידו, המתנה הזו היא משהו חריג בערך הגבוה והמיוחד שלו. אלא שהתברר כי העם לא היה מסוגל לחכות ולהעריך את הנתינה הזו. הוא לא הבין כמה מדובר במשהו גדול ועליון. גם בחיים שלנו הרבה פעמים ישנם אירועים כאלו שבהם אנחנו מפספסים בענק ולא מבינים את גודל השעה. לכן גם אנחנו צריכים מאוד להצמיח בעצמנו את התודעה הזו" אמר.
